אברם גרנט: "הביקורת עליי בגאנה נובעת מחוסר הבנה"

שנתיים ושלושה חודשים אימן אברם גרנט את גאנה. גמר אליפות אפריקה לפני שנתיים, חצי גמר עם הדחה כואבת מול קמרון, ובין לבין מלחמות תקשורתיות בין שר הספורט ליו"ר התאחדות הגנאית על הגב של מאמן הנבחרת וכמות כלי תקשורת בלתי נתפסת שבחרה צד.

המאמן שהדהים כל אוהד כדורגל בעולם לפני עשור כשעמד על הקווים בצ'לסי והגיע לגמר ליגת האלופות, המשיך לקבוצות פרמייר ליג נוספות ומשם עבר לנדוד בעולם למקומות כמו תאילנד, סרביה ואפריקה, לוקח כעת פסק זמן קצר עד לסוף העונה, ואברם שלא מתכנן בדרך כלל את צעדו הבא, יודע בוודאות שהרפתקה חדשה תגיע בוודאות, רק לא ברור באיזו נקודה על הגלובוס. לישראל אם תהיתם הוא לא חוזר בשנים הקרובות.

בראיון לערוץ הספורט משתף גרנט את חוויותיו באפריקה, ההתמודדות עם ביקורת בגאנה ומישראל, על השאיפות הבאות בקריירה, מה מכבי חיפה, כמועדון גדול, צריכה לעשות כדי לחזור להישגיות, העצב על מותו של ויקטור צ'אנוב ואפילו על האהבה הראשונה שלו הפועל פ"ת. גרנט כהרגלו בראיון מסקרן.

"אפריקה היא יבשת מרתקת, מיוחדת, על כל המשתמע מכך. תרבותית, כלכלית, פוליטית וכמובן גם בכדורגל שלה ומה שמסביבו. בתקופה שלי שם היו הרבה דברים נהדרים, חוויה לכל החיים. קיבלתי את גאנה אחרי מצב קשה, תקופה של דור שסיים את דרכו עם בעיות קשות של מלחמות פנימיות אחרי המונדיאל. שחקנים כמו אסיין שהחזיקו את הנבחרת פרשו ממנה והייתי צריך לבנות מחדש ונעשתה עבודה טובה בנושא. הסיכום מבחינת תוצאה הוא גמר אליפות אפריקה, השני בלבד ב-25 שנה לגאנה ועוד חצי גמר באליפות הנוכחית. חבל שהפסדנו לקמרון זה מאוד מאוד כאב. מצד שני אנחנו יכולים להיות גאים ונבנה פה בסיס להרבה שנים. זה הגורל יש רק משחק אחד והפסדנו בו".

הביקורת עליך לא היתה על הישגיות כזו או אחרת אלא על כך שנעדרת זמן רב מגאנה והסתובבת בעולם במקום לראות את הליגה המקומית.

"יש פה 200 כלי תקשורת ולא נגמרות פה תחנות הטלוויזיה והרדיו. זה טירוף. בגאנה מקשיבים כל היום לרדיו כי גם הטלוויזיה פה לחלק מהאזרחים פחות נגישה. נבחרת גאנה, וזו עובדה, כל השחקנים הטובים שלה משחקים בליגות בחו"ל. תבינו - המשכורת הממוצעת בליגה המקומית היא 100 דולר בחודש. זה נתפס? 100 דולר לחודש. מגרשים נוראיים, מאמנים שמרוויחים מעט כסף ולא הולכים לקורסים ולא מעשירים את עולמם כי זה בלתי אפשרי. יש הרבה תשוקה זה נכון. ולכן כל שחקן שיש לו הצעה מהליגה השלישית בנורבגיה תמורת 1,000 דולר לחודש קם ועוזב. השחקנים המקומיים הם דור העתיד שנחטף במהירות או שחקנים שהם לא מספיק טובים להיות בנבחרת הלאומית. זה היה לפני, יהיה אחרי וקורה ברוב מדינות היבשת. 

אז יש הבדל גדול בין השיח לבין המציאות עצמה וזה שנים על גבי שנים כך. לכן כדי לצפות בסגל שלי הייתי שליש מהזמן בגאנה ושליש מהזמן ראיתי את כל שחקני הסגל שמשחקים בחו"ל. יש פה חוסר הבנה של אנשים ולא רוע של התקשורת המקומית דווקא. התקשורת הישראלית לקחה את הדברים והקצינה אותם. יש פה 8 תחנות טלוויזיה שכן העריכו וכן אמרו תודה אישית שריגשה אותי לאחר סיום תפקידי. ולא שלא הייתה ביקורת. מותר לבקר וגם להחמיא.  אבל שקראתי את הדיווחים בארץ עליי חשבתי שאני לא נמצא באותו מקום כנראה".

מה הלאה? לאן מכאן.
"קודם כל להיות עם הילדים באירופה. דניאל לפני הטיול שלו לדרום אמריקה ורומי השתחררה מהצבא בדיוק. ונהיה כל המשפחה ביחד וגם צופית מגיעה. אחר כך נראה. אני מקבל הצעות מקבוצות במצוקה באירופה ובשלב זה הייתי רוצה להיות עם המשפחה ולא קבוצה באמצע העונה. תגיע סוף העונה ואז נראה מה יהיה. אני אחד שלא פעם לא תכנן דברים מראש. ברגע האחרון הגעתי למשל למכבי חיפה. רק במכבי ת"א חתמתי שנה מראש. כל היתר לא היה מתוכנן וסך הכל ב 80 ומשהו אחוז יצא רק טוב מזה".

אתה רואה את עצמך חוזר לארץ? מכבי ת"א? מכבי חיפה?
"בחיים קיימת הקלישאה 'לעולם אל תאמר לעולם לא'. הייתי בארץ בקבוצות מדהימות הפועל פ"ת מכבי ת"א, הפועל חיפה ומכבי חיפה עם אליפויות אחרי 7 שנים עם יענקלה ועוזי מור. היה לי בנבחרת ישראל קמפיין נהדר. הגעתי לאירופה ולעולם בכלל ובהחלט מרגיש בר מזל שזה קרה. אני לא מרגיש שמיציתי בכלל את חוויית האימון בעולם ולכן בשלב הזה לא הייתי רוצה לחזור לאמן פה".

ניכנס קצת לכדורגל הישראלי שגם מרחוק אתה מאוד אוהב.  בטח מכיר את רנה מולנשטיין מאמן מכבי חיפה, ולא קל לו וכאן כי הוא לא מצליח וגם אנחנו התקשורת מבקרים אותו. אתה מבין את הביקורת?
"אני מכיר את רנה. אדם לבבי לא יודע מה לומר לגבי הביקורת כי לא ראיתי הרבה ממשחקי מכבי חיפה העונה. מצד אחד יש ביקורת ומותר לבקר, אבל בארץ יש השתלחות ולעיתים היא יות מרק ביקורת. אם מסבירים מה לא טוב בחיפה ומנתחים אותו מקצועית זה בסדר וראוי אבל השתלחות אני לא מקבל. את רנה כמאמן ראשי אני לא מכיר אבל ידע גדול בכדורגל יש לו  זה בטוח".

נישאר בחיפה. אתה בטח קורא ויודע שליענקלה שוב לא הולך העונה. התקציב עולה וההישגים לא מגיעים וזה לא מתחבר. אתה יכול להבין למה?
"עצוב לי. אני מאוד אוהב את מכבי חיפה. יענקלה ועוזי אנשים מדהימים. חיפה הפכה בזכותם לאימפריה, לא פחות מאימפריה. אין מקום היום באירופה שלא יודעים מי זו מכבי חיפה. ואני לא אומר זאת סתם כמחמאה, זו מציאות. אני נמצא המון הרי באנגליה ומתראיין הרבה גם לכלי תקשורת שם. שאני אומר מכבי חיפה ישר יודעים במה מדובר. זו מכבי חיפה של שחר.

אבל כן לפעמים גם עושים טעויות ולפעמים הדברים לא מצליחים וזה קורה. אני אפילו לא בוחן זאת כרגע אלא דווקא אותי מרתק איך הם ייצאו מזה. לשחר ועוזי מור יש את הידע והיכולת לנהל וללכת קדימה ולבחור את האנשים הנכונים גם אם עושים טעויות בדרך. מכבי חיפה מועדון ענק ויישאר כזה. וכמו כל מועדון גדול הוא צריך לשבת על אסטרטגיה נכונה על החשיבה שלו כמועדון גדול. לי מפריע רק דבר אחד שם כרגע. מכבי חיפה הייתה תמיד ייחודית ומקורית בגישה שלה בכדורגל הישראלי ויש לי הרגשה שהם מנסים לחקות מודלים, כולל כאלו מהארץ שלא מתאימים למכבי חיפה וזה הדבר היחיד שמפריע לי. הכדורגל הישראלי רק צריך להודות לאדם כמו יענקלה שחר".

איך אתה רואה כרגע את רמתו של הכדורגל הישראלי? יש תהליך התקדמות?
"אני לא רואה הרבה משחקים, אלא מדי פעם בטלוויזיה. במתקנים יש שיפור אדיר הקהל גם כן מדהים בארץ. יש השקעות אדירות של כסף בליגת העל. המשכורות הן ברמה אירופאית ממוצעת וזה יכול להביא שחקנים טובים ומגיעים כאלו. אני רואה איך ב"ש מביאה מאמן מנטלי ומכבי ת"א וחיפה עוד מאמני כושר ותזונאים וכו'. יש שיפור אדיר בכל המסביב של הכדורגל הישראלי. בסופו של דבר גם רמת המשחק תהיה גבוהה יותר".

כואב לך על ההתרסקות של הפועל פ"ת מועדון שעדיין קרוב מאוד ללב שלך?
"הפועל פ"ת זו אהבה גדולה אצלי. אהבה ראשונה שלא שוכחים. מועדון גדול, עיר נהדרת, זה כואב אבל הכתובת היתה על הקיר. שהגעתי לשם הם היו בליגה השנייה עם 1001 בעיות ומיליון שחקנים שלא הצליחו. גיורא הגיע ואני הצטרפתי לקבוצה הבוגרת ועשינו ארגון מחדש. היה מצב קשה אבל אפילו יותר מהנוכחי אבל היתה תקווה אז. כעת הפועל פת צריכה להחזיר את התקווה ולהביא הכל מחדש ולהתארגן מחדש. אני עוסק בפרוייקט על ענייני מנטליות ומרצה על כך בעולם. אל תקבלו את הנגטיביות כמובן מאליו. בפ"ת הרבה התעסקו במסביב ולא בבניית תשתית מחדש. אפשר לשנות את המועדון. אני לא מכיר את האנשים כעת, אבל למשל דורון בן דקון שנתן מכספו ונתקל בנגטיביות - אי אפשר להיות נגטיביים כל העת. זה הרסני".

הפועל ת"א כמעט נעלמה מהמפה
"בהפועל ת"א אני לא מעורה אבל זה מצב עצוב. המועדונים הגדולים חשובים לכדורגל בישראלי. אני לא יודע מה קרה בפנים, אלא ניזון משמועות. אף פעם לא לדחות אנשים שרוצים לבוא ולעזור מכוונות טובות וטהורות. מבין שנעשו שם דברים שלא כשורה לכן קשה לי באמת להביע דעה אמיתית בנושא".

קיבלת את הידיעה על מותו של ויקטור צ'אנוב. מה היו המחשבות שלך באותו רגע?
"עצב אמיתי. בחור בשיא חייו וספורטאי ענק לשעבר. הוא "לקח" לי, כמאמן הפועל פ"ת, את הדאבל ב 1990/91 אני זוכר שב-0:0 בחיפה הוא הוא היה אדיר וענק נגד הפועל פ"ת. אני זוכר שב ב-1991 עברתי למכבי ת"א. אובארוב היה שוער שלי ופתח את העונה בצורה נוראית. והתקשורת היתה נגדי ונגדו ורצו להחליף אותו. פירקו אותנו. שיחקנו במשחק גביע הטוטו בחיפה. אני זוכר פתאום שצ'אנוב ניגש אלי ואמר אלי בחצי עברית חצי רוסית: 'אובראוב שוער מעולה הוא ענק רק סבלנות שתהיה לך איתו, רק סבלנות צריך. מכבי חיפה ניצחה המון משחקים בזכותו, היו לו הצלות לא מהעולם הזה. גם במשחק נגדנו בפ"ת הוא היה ענק והציל גול אחרי גול.  חיפה לקחה אליפות בנקודה הפרש המון בזכותו. פגשתי אותו גם בקייב פעמיים שוש והוא איש מקסים היה. עצוב".