סעו בגאון: הקבוצה הישראלית בג'ירו

מה שנחשב עד לפני כמה שנים לחלום, הופך למציאות. סייקלינג אקדמי שהוקמה לפני ארבע שנים מתוך שאיפה להביא רוכב ישראלי לטור דה פראנס, תעשה ביום שישי צעד גדול לשם, כאשר תעלה עם שני רוכבים ישראלים, גיא ניב וגיא שגיב, לקטע האישי נגד השעון בירושלים, שיזניק את הג'ירו ד'איטליה. לכבוד הופעת בכורה של קבוצה ישראלית, עם רוכבים כחול לבן, במרוץ גראנד טור בארץ הקודש, אנחנו עושים לכם הכרות עם חברי הקבוצה המקצוענית הראשונה בישראל.

גיא שגיב (23, ישראל) - הפך לסמל של סייקלינג אקדמי בחודשים האחרונים ונחשב לרוכב הישראלי הבכיר של הקבוצה אחרי שעשה התקדמות אדירה מאז הפך למקצוען באקדמי ב-2015. רוכב שהיה חסר לו עומק לשעות האחרונות של המרוצים ושיפר זאת מאוד בשנתיים האחרונות לאור ההתנהלות המקצועית שלו, הגישה והמוטיבציה הגדולה. מי שזכה פעמיים בתואר אלוף ישראל באופני כביש ידוע כשחקן קבוצתי ונשמע היטב להוראות הקבוצתיות. מקצועית הוא מסומן ללכת לבריחה ביום השני מב"ש עד אילת.

זק דמפסטר (30, אוסטרליה) – בשיאו רכב האוסטרלי ב-HTC קולומביה מהקבוצות הגדולות והעשירות בכל הזמנים בענף האופניים. עשה שלושה גראנד טור, מתוכם את הטור דה פראנס של 2013 ו-2015, אותו לא סיים. נחשב לרוכב טוב בכל הקשור לשינויי קצב. האוסטרלי התמיר הוא שחקן קבוצתי ויודע לאחד את החברים שלו. בקבוצה מייעדים לו את תפקיד אחד משני הקפטנים על הכביש יחד עם רובן פלאסה, כאלה שמעבירים הוראות דרך מנהל המרוץ. הוא לא מאיץ טהור, הוא לא מטפס טהור, אבל הוא יכול לבצע ספרינט פיניש מדבוקה קטנה בצורה יעילה.

בן הרמאנס (31, בלגיה) – מי שסיים במקום ה-14 בוולטה אספניה ב-2016 החליט לעזוב את BMC העשירה והצטרף באוקטובר לקבוצה הישראלית הצנועה כדי לקבל יותר חופש להתבלט. הבלגי הוא מטפס בחסד, רוכב נגד שעון לא רע בכלל ומי שהציב לעצמו מטרה לנצח שלבים במהלך הג'ירו. אם יעבור בשלום את השבוע הראשון, ייתכן ויחשוב על להתברג גבוה בדירוג הכללי.

הבלגי הדקיק לא רע בקטעי מישורים, אבל כן רגיש לקור. בקבוצה מקווים לראות אותו מדורג גבוה בקטעים ההררים באיטליה, שכן כבר סיים חמישי השנה בעליה הקשה ביותר של מרוץ טירנו אדריאטיקו והיו לו הופעות לא רעות בוולטה קטאלוניה ובטור של האלפים מוקדם יותר העונה.

רובן פלאסה (38, ספרד) – הרוכב הוותיק ביותר הצטרף העונה לאקדמי בשביל שתי מטרות עקריות: הראשונה היא לנצח שלבים בג'ירו, הגרנד טור האחרון שחסר לו אחרי שעמד על ראש הפודיום בטור דה פראנס (פעם אחת) ובוולטה אספניה (פעמיים). השנייה היא כדי לנצל את הניסיון האדיר שלו על הכביש (רוכב מאז 2001) כדי להרביץ תורה אצל הרוכבים הצעירים הרבים בקבוצה. פלאסה מצטיין בשלבי הרים בינוניים ובזכות המנוע הגדול שלו הוא יכול להשיג ניצחונות באמצעות בריחות ארוכות, כפי שביצע במרוץ קסטייה לאון בחודש שעבר. החיסרון? בגיל 38 הגוף מתאושש פחות טוב מיום ליום.
 
כריס ניילנדס (23, לבטיה) – הוא אחד הרוכבים הכי מבטיחים בסגל של האקדמי. ניילנדס הצטרף אליה רק השנה מקבוצת קונטיננטל (דרג שלישי) וכבר הותיר רושם מצוין. השיא הגיע במרוץ מילאנו סן רמו בו ביצע התקפה בעלית הפוג'יו היוקרתית, זמן קצר לפני  שראה את גבו של וינצ'נזו ניבאלי שניצח בקלאסיקה האיטלקית.

ניילנדס, שמחזיק בחולצת אלוף לטביה, הוא רוכב ורסטילי. טוב במיקומים בפלוטון, יכול להוביל רכבות ספרינטרים, לצאת לבריחות ונחשב לגולש מדופלם במדרונים. הוא רוכב אגרסיבי שינסה להשוויץ בגראנד טור הראשון בחייו.

גיום בויבין (28, קנדה) – זו עונתו השלישית בקבוצה. בויבין הוא רוכב שלם שיכול לעבור שלבים של עליות בצורה חלקה ולשמש כספרינטר כשצריך. יתרון נוסף שיש לו הוא יכולת התאוששות טובה מיום ליום, פרט קריטי במרוצי גראנד טור. יכול לשמש במפגן של תפקידים, גם דומסטיק שיבצע פעולות שחורות עבור חבריו לקבוצה וגם ללכת על בריחות בעצמו. אחד מהתפקידים הרבים שלו הוא לסגור בריחות של קבוצות אחרות. נחשב לקפטן של הקבוצה בקטעי המישור.

גיא ניב (24, ישראל) – ההפתעה הגדולה בסגל של אקדמי. גיא ניב ביצע את ההתקדמות המשמעותית ביותר מבין כל הרוכבים לאחר שמונה חודשים בלבד על הכביש. הישראלי שהיה רוכב שטח עד לשנה הנוכחית (היה בקריטריון לריו 2016), הוכיח שהוא מוכן להיזרק לבריכה של הגדולים על הכביש. ניב הוא מטפס מצוין, בחור אינטליגנטי שיודע לסבול. אמור לעזור להרמאנס בעליות הקשות. כמו גיא שגיב, החיסרון המשמעותי הוא שאין לו ניסיון בגראנד טור ובמרוצים של יותר מעשרה ימים.

כריסטיאן סבארגלי (27, איטליה) – האיטלקי הצטרף לקבוצה הישראלית בתחילת העונה אחרי שנים רבות בדיימנשן דאטה. בזמנו היתה מחשבה להציב אותו כרוכב המוביל (ליד-אאוט) של מארק קאבנדיש לספרינטים. זה לא קרה. באקדמי הוא מסומן כספרינטר מספר 1 בג'ירו בהיעדרו של מיקו ראיים המתגבר על פציעה. בשביל לנצח, סבארגלי צריך עמדת יציאה מאוד נוחה והרבה טעויות של האחרים. יש לו לא מעט קילומטרים בג'ירו ד'איטליה והא מכיר מצוין את המסלולים שיעברו הרוכבים בשלושת השבועות הקרובים.