כוח המשיכה
נבחרת ישראל לא אטרקטיבית? אלה ארבעת הצעירים שמסוגלים להחזיר את הזוהר לסגל הלאומי
לא מקרי שארבעה שחקניה האטרקטיביים של הדאבליסטית הפועל תל אביב - גילי ורמוט, ערן זהבי, בן שהר וטוטו תמוז - לא פתחו בהרכב נבחרת ישראל בשבת מול לטביה. שניים מהם (זהבי הודח ותמוז סופסל) אף לא היו בסגל. גם מאור בוזגלו נאלץ להמתין 69 דקות על הספסל. לאחר שהוא ושהר (בדקה ה-66) נכנסו, הנבחרת שיחקה התקפי והייתה מסוכנת הרבה יותר. בוזגלו גם בישל לבירם כיאל את שער הניצחון היפה. ייבוש השחקנים האטרקטיביים אינו בלעדי ללואיס פרננדז, אלא מעין מציאות רבת שנים בכדורגל הישראלי. אברהם גרנט לא חשק באייל ברקוביץ' במשחקים הקריטים בקמפיין 2004; דרור קשטן כמעט לא נתן צ'אנס לוורמוט, בוזגלו ותמוז; בוזגלו, אולי גדול הכשרונות בארץ, אינו מסתדר עם אף מאמן במכבי; ויניב קטן, הכשרון הגדול ביותר לפניו, לא מיצה מעצמו כמעט כלום בנבחרת תחת ארבעה מאמנים שונים.
במקרים רבות האשמה היא בשחקנים, אך נדמה כי בישראל כמעט ואין סבלנות לפנטזיסטים - רואים בהם פרימדונות, שחקנים שלא רצים ונטל על המאמץ הקבוצתי. במובן מסוים כל זה נכון, אך ללא הספארק ההתקפי ששחקנים מעין אלה מספקים קשה מאוד להבקיע ולנצח. מה עוד שגם בדרך השמרנית והדפנסיבית יותר של גרנט, קשטן ואפילו פרננדז לא הגענו לשום תוצאה מיוחלת. זאת ועוד: בשבת צפו באח הגדול כמעט פי ארבעה אנשים מבנבחרת ישראל, והערב צפויות לצפות במכבי תל אביב כדורסל הרבה יותר עיניים מאשר בישראל-גיאורגיה. הנבחרת לא רק צריכה להצליח הרבה יותר כדי לעורר יותר עניין. היא צריכה לעשות זאת בצורה אטרקטיבית, מה גם שמשחק אטרקטיבי ככל הנראה מעלה את הסיכוי להצליח - ראה מקרה בוזגלו ושהר בשבת האחרונה.
יש לא מעט שחקנים התקפיים לכאורה אטרקטיביים בכדורגל הישראלי, וכמובן שמרביתם לא צריכים להיות בנבחרת. בכדורגל צריך יציבות, פיסיות, הגנה, מנהיגות – ולמרבית הטאלנטים ההתקפיים שלנו אין את מרבית התכונות הללו. מאידך, הכדורגל הישראלי לא התברך ביותר מדי כשרונות התקפיים, כאלה שיכולים להתעלות על מרבית יריביהם בשדה האירופאי. ארבעת השחקנים הבאים הם כאלה, ולכן הם חייבים להיות חלק משמעותי מכל מאמץ של הנבחרת בהווה ובעתיד הקרוב. ובמילים אחרות: מומלץ שהם ישחקו בהרכב.
מאור בוזגלו
מה טוב: שליטה בכדור, דריבל, זריזות, מסירה.
מה רע: הקריירה במכבי, פיסיות.
מדוע הרכב? מבחינת שליטה בכדור, אין שחקן טוב ממנו בארץ. כולל בניון. בנבחרת הבוגרת ובליגה בוזגלו ממעט לכבוש, אך בין הנערים לנבחרת הצעירה הוא הרשית 38 פעמים – מאזן מרשים בכל קנה מידה. יש כאן כלי התקפי נדיר, שמסוגל לייצר יותר הזדמנויות לשערים מכיאל, נאתכו ודמארי - שלושתם עלו בהרכב בשבת - ביחד. אך בוזגלו נבחן מול השחקן שמשחק בעמדה שלו, שחקן חופשי מתחת לחלוצים. לכן, השאלה היא האם הוא מסוכן יותר מליאור רפאלוב? למרות כשרונו ההתקפי הלא מבוטל של האחרון, הוא פחות מהיר וטכני מבוזגלו. הוא גם נעלם לפרקי זמן ארוכים ומבצע לפחות שלוש פעולות שליליות על כל אחת חיובית. לכן התשובה היא בוזגלו, חד משמעית.
בן שהר
מה טוב: יודע לכבוש, חזק, מהיר, אקטיבי, מלא במוטיבציה.
מה רע: טיפה נעדר טכניקה.
מדוע הרכב? כי שהר מהיר מכל שחקן אחר בנבחרת ומסוכן יותר מכל חלוץ, למעט אולי אליניב ברדה; כי שהר כבש 12 שערי ליגה ב-13 המחזורים האחרונים, במדי הקבוצה הטובה בארץ, ולאחר פתיחת ליגה איומה שהייתה מחסלת מנטלית חלוצים רבים; כי שהר כבר כבש 18 שערים בנבחרות ישראל השונות בזמן שהוא מחליף קבוצות כמו גרביים ונעדר יציבות בחייו. כי שהר, בן 21, מצוי בכושר הטוב בקריירה. לא סתם צ'לסי ואספניול צרפו אותו אליהן - יש לו את הטאלנט, והוא מוכרח לשחק.
טאלב טוואטחה
מה טוב: מהירות, שליטה בכדור, דריבל, הגבהה לא רעה, חריצות.
מה רע: היעדר יציבות, הרפתקנות.
מדוע הרכב? בן 19 בלבד, רחוק מלסגור עונה תמימה בהרכב מכבי חיפה, אך כבר השכיח כמעט את פיטר מסיללה העצום בעמדת המגן השמאלי וספק אם יש טוב ממנו בתפקידו בארץ. לכן, אם פרננדז יציב במקומו את רמי גרשון (הבלם) תהיה זו טעות. גרשון נעדר יכולות התקפיות ואילו טווטאחה הוא אחד האיומים ההתקפיים היחידים שיש לנבחרת באגפים. גם מול לטביה, במשחק מבולבל יחסית, הוכיח עד כמה הוא פעיל ומסוכן. טעות לראות בו פרויקט עתיד. כי כדי שאכן יהיה כזה, מוכרחים לתת לו לשחק בהווה. וללא שום קשר לעתיד, כבר עכשיו אין אופציה טובה יותר באגף השמאלי מטוואטחה - שחקן שמעבר לתרומתו ההתקפית לקבוצה גם גורם לאוהדים להיות מרותקים לנעשה במשחק.
טוטו תמוז
מה טוב: אולי הסקורר המוכשר בישראל, טכני, חזק.
מה רע: נעדר יציבות (עד השנה), לא תמיד משקיע בהגנה.
מדוע הרכב? טוטו כבש 16 שערי ליגה בהפועל תל אביב לאחר שלא פתח בשורותיה את העונה, התאמן עם הנוער של בית"ר ירושלים, והתחיל בבלומפילד כשחקן ספסל. התפוקה שלו כבירה. אין בישראל Poacher מסוכן ממנו. הוא טורף רחבות. שחקן שקשה להתיק ממנו את העין כשהכדור מתקרב לאיזור המסוכן. שחקנים עם השילוב בין התכונות הפיסיות לטכניות של תמוז כלל לא נולדים בארץ. שחקן חובה בנבחרת ישראל.