ביברס נאתכו: "השחקנים מהמגזר מקריבים יותר בנבחרת"

אין הרבה שחקנים שתרמו לכדורגל הישראלי יותר מביברס נאתכו. הוא פרש בסוף העונה שעברה, אבל השאיר מאחוריו מורשת של מנהיגות שנותנת את אותותיה עד היום בנבחרת ישראל, בה היה הקפטן הלא יהודי הראשון. נאתכו עדיין מחכה להזדמנות לחזור לכדורגל אחרי הפרישה, ובינתיים הוא מנצל את הזמן כדי להיות עם המשפחה בסרביה, בה הפך לאגדה במדי פרטיזן בלגרד. בראיון מיוחד לערוץ הספורט דיבר קשר העבר על עתידו האישי וגם ניסה להסביר למה ישראל לא מצליחה להגיע לטורנירים גדולים. 

ביברס, מתי תחזור לישראל?
"במהלך הקריירה הייתי בטוח שאני אסיים את הקריירה עם לפחות שנה אחת בהפועל ת"א. עם השנים, דברים השתנו. יש לי ילדים, אשה. צריכים להתחשב גם ברצונות שלהם. כמשפחה החלטנו להישאר בסרביה לפחות עוד שנה אחת ואחרי זה נראה".

מה הכיוון שלך? להיות מאמן? מנהל מקצועי?
"כרגע הכיוון שלי הוא להיות מנהל מקצועי בעתיד. עניין האימון גם מעניין אותי, אני אוהב את זה ולומד את זה. כרגע אני מכוון לתפקיד מנהל מקצועי. כשיגיע הרגע, נלך למקום המתאים".

בסרביה אתה מקבל יותר כבוד מאשר בישראל
"הרבה יותר. בארץ יש הרבה דברים שהם מעבר לאישיות. לצערי העניין הדתי והפוליטי נכנס תמיד. בטח בימים שדעות שונות כבר לא מתקבלות. עם השנים זה מתגבר".

עניין ההמנון עדיין מציק לך?
"אני מאוד מכבד את מדינת ישראל, נתתי הרבה וקיבלתי המון. ההמנון מדבר לעם היהודי וכשאני עומד ומכבד אותו... כרגע אני לא יכול לשיר אותו כי הוא לא מדבר אליי. אני מכבד דעה על כל אחד, כל עוד זה בצורה נורמלית".

בתקופת בניון קצת נדחקת הצידה
"יכול להיות, אבל אני בקשר טוב עם יוסי עד היום. גם אלון וגם יוסי הלכו לכיוון אחר ותמיד אמרתי שארצה לסיים כשהכח ברגליי והחלטנו שזה הזמן לתת לדור הבא. אולי זה הסתיים קצת לפני מה שאני תכננתי, אבל זה נגמר עם כבוד והערכה. אין לי מילה רעה".

כמה אבא שלך חסר לך?
"מאוד. אני לא מאחל את זה לאף אחד, אבל רק מי שעבר את זה יכול להבין. לאבד אבא מאוד דומיננטי, והוא היה הכל בקריירה שלי, ואיבדתי אותו בגיל מוקדם, 18-19, שרק התחלתי לפרוח. אני תמיד מנסה להיות חיובי. הוא השקיע בי הרבה והוא זכה חודש לראות אותי מבקיע 4 שערים בליגה העל ואז 'הילד שלי מוכן, זה הזמן שלו'. הוא לפחות נהנה ממני".

עכשיו יש את הילדים שלך. לאן הם יכולים להתפתח?
"הכדורגל מאוד משתנה. עם האופי שיש להם, הם כן יכולים להיות שחקנים. יש אחד שוער שהוא מאוד מוכשר. אני לא דוחף אותם יותר מדי, כי אני יודע מה זה כדורגל, מה זה ידרוש נפשית ופיזית. אני אומר להם ליהנות וללכת לעוד ענפי ספורט".

יותר מלחיץ להיות ביציע ולראות את הבן או לשחק בעצמך?
"יש בן אחד בלם ואחד קשר. איתם זה עדיין... כשיש בן שוער, זה מלחיץ ברמות גבוהות, יותר מלבעוט פנדל. אני מנסה כמה שיותר לתת להם את השקט ואזור הנוחות, גם לא נותן יותר מדי הוראות. לא לבלבל אותם. יש להם מאמנים, אני סומך עליהם. אם הם מבקשים עצות, אני תמיד שם לעודד. אני מנסה לתת להם לפרוח, זה הזמן שלהם".

אנחנו לא מצליחים להגיע לכלום בנבחרת. איפה הבעיה?
"קודם כל זה עניין של איפה אנחנו משחקים, כשחקנים. מישראל מאוד קשה לצאת. בעיקר עניין של דרכונים. כדורגל זה הרבה האיזור שאתה נולד. השחקנים של אירלנד למשל גדלים באינטנסיביות, באימונים אחרים, במנטליות אחרת. יש לזה יתרונות".

הנכדים שלנו יזכו לראות את ישראל בטורניר גדול?
"אם נמשיך כמו עכשיו, לא. אנחנו צריכים להחליף גישה, להחליף מנטליות ודרך עבודה. יש לנו את המינוסים שלנו... אם להיות כנה, גם בבית עם אירלנד, אוסטריה וקוסובו, גם אם הן לא הנבחרות הכי טובות באירופה, הן עדיין יותר טובות מאיתנו".

תרצה להיות מנהל מקצועי של נבחרת ישראל?
"אני לא פוסל את זה, אבל גם להיות מנהל מקצועי שעובד עם ילדים זה מאוד מעניין. בנבחרת אתה צריך את הדור הצעיר. דווקא עכשיו בנבחרות הצעירות יש אנשי מקצוע שהיו שחקני עבר... אני רואה שינוי טוב. אלה דברים שנראה עוד 5-10 שנים. גם ווילי ואנדי באו ואני הייתי מאוד חיובי לגביהם. הם עשו המון דברים טובים לכדורגל הישראלי. בסוף, זה נחתך".

היה על הפרק להישאר בפרטיזן?
"זו היתה התכנית לפני שפרשתי. בתפיסה שלי הייתי אמור להיות בעל תפקיד, מנהל ספורטיבי. זה היה הכיוון. דברים השתנו לקראת סוף העונה שעברה, אנשים אחרים במועדון התחילו לקבוע. ראיתי שגם אם אני אהיה במועדון, אני לא אקבל החלטות וכח, אלא אהיה עוד אחד וזה לא אני. לא ראיתי את זה טוב לי ולמועדון, כי אני חושב שאני יכול לתרום הרבה יותר".

לא פשוט לשחקנים מהמגזר בנבחרת. אתה מבין את המצב שלהם
"אני מבין כי ספגתי משני הכיוונים. אנחנו לא יכלו להבין כמה קשה להם. חוץ מהמשפחה שלך, כולם נגדך. לא משנה לאיזה צד אתה פונה, אף אחד לא רוצה להבין את ההחלטות שלך. היום אנשים במדינת ישראל לא רוצים לשמוע דעות שונות. כולם רוצים לנגן באותו חליל. בכל פעם שאני אומר משהו, מנסים למשוך את זה למקום פוליטי והמסר לא עובר ולקחתי צעד אחורה. תנו לשחקנים מהמגזר יותר קרדיט. הם מותקפים מכל כיוון. תנו להם סבלנות, תתמכו בהם ואל תנסו להוריד להם - 'הוא לא שר את ההמנון'... הם מקריבים המון, יותר מכל אחד אחר כי הם בסיטואציה הכי קשה. אולי מהצד של הסבלנות וקבלת האחר, אולי צעד אחד קדימה זה יכליל לתוך המדינה שלנו וימים יותר טובים יבואו".

מה היית ממליץ לגבי מאמן הנבחרת?
"ראשי הנבחרת צריכים ללכת עם ה'אני מאמין' שלהם. אם אתם מאמינים בדרך, תבנו אותה. 10 ימים אחורה, יותר מ-50 אחוז היו בעד רן בן שמעון. בגלל 10 ימים, צריך להחליף את כולם... תטוו דרך ותלכו לפיה ותנו לזמן לעשות את שלו".