חיים רביבו: "קיבלתי 120 אלף דולר וסיימתי עם 0 בחשבון"

מגדולי הכדורגלנים שהיו כאן מסכם את הדרך בראיון ל"זו אגדה": על חגיגת הסלטה ("זה בגלל הוגו סאנצ'ס"), על הרגע שבו עלה לבוגרים ("עשיתי מספרת שנייה לפני הסוף"), על המעבר הגדול בטורקיה - והדבר היחיד שחסר לו עד היום

מערכת אתר ערוץ הספורט

תגיות: חיים רביבו

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

ההישגים שרשם חיים רביבו בקריירה היחסית קצרה שלו יירשמו באותיות זהב בתולדות הספורט הישראלי. הכדורגלן הראשון בליגה הספרדית, הכדורגלן הראשון בליגת האלופות וגם הראשון לכבוש במפעל היוקרתי. רביבו התארח "בזו אגדה", תכנית מיוחדת לרגל חגיגות 75 למדינת ישראל וסיפק הצצה פנימה לסיפורים שבנו את הקריירה שלו. לרגל כיפור, חזרנו לעיקרי הדברים בראיון המרתק. 

    המקור של חגיגת הסלטה
    "לדעתי זה בגלל הוגו סאנצ'ס. פעם אחת ראיתי אותו ו... היה לי מורה בשם יקי בשיעור ספורט, והוא לימד אותי איך עושים את זה. פעם אחת בנערים כשכבשתי שער עשיתי את זה ומשם זה נשאר".

    הרגע בו התגלה
    "גיורא שפיגל בא לגדנ"ע ואמר לי המאמן, מנחם מור, שהוא בא לראות אותי עם רמי לוי ושלמה שרף. שיחקנו נגד הפועל ר"ג וכל מה שאני מנסה לעשות... כלום. אני כל רגע מסתכל עליהם. אף לא הייתי במצב שאני צריך להיות מוזמן לנבחרת או ללכת לקבוצה כמו בני יהודה. הרגליים כבדות. אני לא מצליח כלום, לעבור שחקן. בדקה ה-60-70 אני מסתכל עליהם ואני רואה שהם נעמדו. אמרתי 'זהו, לא נבחרת ולא בני יהודה'. והיתה קרן, הרימו את הכדור, עמדתי קרוב ל-16 והכדור עבר אותי ואני הסתובבתי. עמד אחד החלוצים שהיה איתי, שלומי מייזל... הוא עצר את הכדור על החזה. עמדתי מולו ועשיתי מספרת, הכדור ננעץ במשולש, בשניה האחרונה שהם עומדים לצאת. משם הלכתי לבני יהודה ולנבחרת".

    המעבר להפועל ת"א
    "סיימתי את החוזה בבני יהודה והיה ברור שאני הולך. הראשונים לפנות היו מכבי ת"א. אברהם גרנט מאוד רצה אותי. רציתי להיות במכבי ת"א, עוד לפני שבכלל הפועל ת"א היתה בתמונה. היתה התנהלות כספית וסולמי ז"ל... אם זה היה מתחיל בעשרת אלפים, זה היה עולה. 50 ו-60 ו-70. בסופו של דבר, ביום האחרון הפועל תל אביב הסכימה לשלם 160 אלף דולר, שזה נחשב לסכום מטורף. אברם היה במשחק אימון ואי אפשר היה להשיג אותו ובסופו של דבר חתמתי בהפועל תל אביב".

    שפיגל. רצה אותו במכבי חיפה
    שפיגל. רצה אותו במכבי חיפה

    המעבר למכבי חיפה
    "ראובן עטר עבר להפועל חיפה ושוב גיורא שפיגל... הוא מדבר עם הפועל ת"א והוא רוצה שאני אבוא על המשבצת של ה-10. נותנים לי אישור להיפגש איתו. אנחנו נפגשים בסניף של מקדונלדס. אני מגדיל את המשכורת שלי בשקל תשעים (צוחק). אני ביקשתי סכום לא הגיוני של כסף. הייתי המרוויח הכי גדול בכדורגל הישראלי בזמנו ואני ביקשתי עוד 30-40 אחוז. גיורא הוציא מפית של מקדונלדס ואומר 'מה אתה רוצה?'. אמרתי שאני מבקש לא להעביר אליי את הכסף. אני רוצה לקנות בית כי אני בזבזן. ביקשתי שיעבירו את הכסף לאיזה דירה שאני קונה. קיבלתי בהפועל ת"א 120 אלף דולר, שכל השחקנים הכי טובים היו מקבלים 60 אלף דולר וסיימתי את העונה עם 0 דולרים בחשבון. מכוניות, שעונים, טיסות לחו"ל".

    העובדה שלא זכה באליפות בארץ
    "זה היה מתסכל. פעמיים הייתי מלך השערים, פעמיים שחקן העונה, זכינו בגביע ולא הצלחנו לזכות באליפות. מכבי ת"א היתה הרבה יותר חזקה מנטלית. היו אצלנו נפילות מסוימות. הייתי כובשים, אבל גם ספגנו לא מעט. בסך הכל שיחקתי חמש שנים בליגה הישראלית. הפספוס הגדול הוא רק עם מכבי חיפה. אם לא הייתי זוכה באליפות בחו"ל, זה היה מתסכל מאוד".

    המעבר לחו"ל
    "הייתי אמור לנסוע לחתום בגראסהופרס ומוני הראל סיפר לי על סלטה ויגו. הוא נתן להם קלטת ביצועים שלי והם התרשמו. הם החתימו אותי לחמש שנים בלי לראות אותי פעם אחת. רק הכנסתי סעיף שאם הם יורדים ליגה, אני משוחרר".

    העניין מברצלונה
    "בשנה השלישית... אני עושה עונה מדהימה ומתחילים להשוות ביני לבין ריבאלדו. אנשים מכירים אותי בברצלונה ובמדריד. מתחילים לדבר על זה שברצלונה רוצה אותי. המחברת של לואיס ואן חאל, שהיה מאמן של ברצלונה, היתה עם תמונה שלי. בין לבין קיבלתי טלפון מג'ון טושאק, המאמן של ריאל מדריד. הוא רצה אותי בינואר תמורת 12 מיליון יורו. הלכתי לנשיא ואמרתי לו שקשה לאשתי בוויגו ושיש לי כמה הצעות. סעיף השחרור שלי היה 18 מיליון יורו, והוא הסכים ל-12. יומיים לא ישנתי בלילה. חזרתי לנשיא ואמר לי שיש לי קבוצה. אמרתי לו ריאל מדריד, והוא אמר לי שבשום פנים ואופן הוא לא משחרר אותי. הקהל יבוא אליו בטענות. התחלתי לבכות. אמרתי לו 'בבקשה, זו הקריירה שלי'. לא דיברתי איתו עד סוף העונה".

    ואן חאל. החזיק מחברת עם תמונה שלו (Getty)
    ואן חאל. החזיק מחברת עם תמונה שלו (Getty)

    "בינואר כל העיתונים בברצלונה עם תמונות שלי בשער - השחקן הבא של ברצלונה. לפני משחק מולם, פיגו וריבאלדו חיבקו אותי ואמרו לי 'אתה איתנו, אה? בסוף השנה אתה בא'. ואן חאל בא אליי ואמר לי 'אתה רוצה לשחק בברצלונה' ואמר לי שלקראת סוף העונה ננהל מו"מ. באמת שהגיע מישהו ופגש אותי ואת דוטרואל וחתמנו על זכרון דברים לשלוש עונות. אחרי חודש, נשיא ברצלונה ו-ואן חאל התפטרו. דיברתי עם פיני זהבי והוא דיבר עם סגן הנשיא גספאר. אם הוא הנשיא, הוא מאשר את זה שאתה מגיע לברצלונה. אבל הבחירות רק עוד חודשיים-שלושה והעונה מתחילה בסלטה. ואז מצלצל אליי ג'קי אנג'ל, יהודי מטורקיה בלי הפסקה שפנרבחצ'ה רוצה אותי. ואז מוני הראל התקשר ואמר לי שנשיא סלטה מוכן לשחרר אותי לפנרבחצ'ה. ביקשתי ממשה סיני לייצג אותי ולבקש פי 3 ממה שנתנה לי ברצלונה לעונה. הוא אמר לי שהכוכבים בברצלונה וריאל לא מרוויחים כך, אבל אני לא רציתי להיות במדינה מוסלמית עם אשתי ושני הילדים. משה זרק את הסכום, והם אומרים 'אין בעיה'. אם הייתי יודע שאני בטוח בברצלונה, לא הייתי הולך על הכסף".

    המעבר לפנר
    "כל הזמן חשבתי - איך הקהל יקבל אותי? איך הם יקבלו יהודי? הגעתי וראיתי שטיח של כחול-צהוב. הם צעקו את השם שלי והבנתי שזה תלוי בי. לפנרבחצ'ה יש קרוב ל-30 מיליון אוהדים בכל העולם, זה הקהל הכי מטורף".

    מפנר לגלאטסראיי
    "פנרבחצ'ה לא שילמו לי כסף שמונה חודשים ואמרתי לנשיא שאו שייתן לי הסכם חדש או שישלם לי את הכסף. הוא לא שילם ואמרתי לו שאם עד יום מסוים הכסף לא מגיע, אני הולך. והלכתי. היתה לי הצעה מהמבורג, אבל לא רציתי לקחת את המשפחה למדינה אחרת. תמיד אמרתי שאפרוש בשיא. ברגע שאני הכי טוב בו. באו גלא ואמרו לי שהם ישלמו את הכסף שחייבים לי ויתנו לי שנתיים באותו סכום. הסכמתי ורציתי מקדמה. הם הסכימו".

    חמישה שחקנים שהוא הכי נהנה לשתף איתם פעולה בקריירה
    "אייל ברקוביץ'. אלון מזרחי, אלכסנדר מוסטובוי, ואלרי קרפין, קלוד מקאללה".

    סיכום
    "בחיים המטרה היא בסופו של דבר להרוויח כסף. אין במקצוע הזה נאמנות לשום דבר. אם הייתי בטוח שיש את ברצלונה, הייתי מחכה, אבל אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי בקריירה. הדבר היחידי שיכול להיות חסר לי זה להעפיל עם נבחרת ישראל טורניר גדול".

    לא מתחרט על כלום (אלן שיבר)
    לא מתחרט על כלום (אלן שיבר)