מענאן לענאן: העמדה הנכונה של חלאיילי
שחקן סן ז'ילואז' תופקד כחלוץ יחיד ב-5:4:1 של רן בן שמעון מול איטליה, אחרי ששיחק על כל הקו לפרקים במכבי חיפה ובסן ז'ילואז' והראה ניצוצות גם כחלוץ שני. אז מה העמדה הנכונה? ניתוח
לפני שלושים שנה, עידן אחר במונחי כדורגל, שחקנים היו מקבלים את מספרי החולצות שלהם בכל פעם לפני העלייה על הדשא, בסדר קבוע של 1 עד 11. ההשרשה האבולוציונית הזאת קיימת עד היום במספרי כדורגלנים, אך החשיבות של העמדות דעכה עם הזמן.
ליברפול משחקת כבר שנים עם טרנט אלכסנדר-ארנולד, אולי הפליימייקר המרכזי שלה, כמגן ימני. סגן מלך השערים של הפועל באר שבע בשנה שעברה היה הבלם מיגל ויטור, והמספרים מזמן הפכו לכאלה שמזוהים עם שחקן כחלק מבניית המותג והניסיון שלו ושל המועדונים להרוויח עוד ועוד כסף. עדיין יש "קשר", "חלוץ" ו"בלם", אבל עמדות כמו קיצוני, מגן עם רגל הפוכה ועוד הפכו את הכדורגל לעניין מתוחכם יותר.
יש לא מעט שחקנים שמייצגים את התופעה הזאת, ובמקרה שלנו אולי מדובר בענאן חלאיילי. הקיצוני שגדל במכבי חיפה ועבר לאוניון סן ז'ילואז' בקיץ האחרון היה יכול למצוא את עצמו עולה עם חולצה מספר 3 של מגן ימני (ב-5:3:2), חולצה מספר 8 של קיצוני (ב-4:3:3) ואפילו בחולצה מספר 9 של חלוץ, בדומה למשחק של הנבחרת מול בלגיה.
חלאיילי, על פניו, שחקן כנף. המהירות והפיזיות יוצאות הדופן של מי שמגיע למהירות 36.1 קמ"ש בשיא ומגיע לגובה של 2.62 מ' הופכות אותו למי שמקבל יתרון פיזי כמעט מול כל שומר ושחקן מספיק טוב בשביל להיות באגף, אבל מצד שני הוא מספיק טוב מול השער בשביל לתפקד כחלוץ. מה עדיף? נציג כאן את שני המקרים, מוזמנים לענות בעצמכם.
אגף שלם
לאורך רוב הקריירה במכבי חיפה, ובמשחקים הבודדים אותם שיחק עד עכשיו בסן ז'ילואז', ראינו את חלאיילי פותח כשחקן אגף, לרוב ב-3:5:2 בו הוא משחק על כל הקו. הוא שיחק בתפקיד הזה בחלקים גדולים מהעונה שעברה, למשל ב-1:4 על שריף טיראספול או ב-0:1 על מכבי תל אביב בינואר.
נתעכב ברשותכם על אותו משחק, שמעיד על התרומה של חלאיילי גם בהגנה. חיפה אמנם ניצחה 0:1 קטן, אבל חלאיילי עצמו ניצח ב-10 מ-15 קרבות על הכדור, השלים ארבעה כדרורים ותרם מסירת מפתח. חיפה החזיקה בכדור ב-36% מהזמן, בעטה הרבה יותר למסגרת וניצחה בבלומפילד מלא.
היכולת של חלאיילי להפוך את ההגנה להתקפה הורגשה כשהוא בתפקיד אחורי יותר ומקשה על רוי רביבו. הוא אף מצא את ליאור רפאלוב בדרך לשער הראשון עם דריבל ענק, שמחכה לכם כאן למטה החל ב-1:15.
חלאיילי מספיק מהיר מצד אחד ומספיק מותח את המגרש מהצד השני. אנחנו רואים קבוצות ששולחות מספר שחקנים לצד אחד של המגרש כדי לתת חופש לשחקן מהיר בצד השני (בדומה למה שמנצ'סטר סיטי עושה השנה עם סאביניו, להבדיל), וזה על פניו התפקיד של חלאיילי. שחקן שמותח את המגרש עם התנועה הנכונה קדימה ולעומק, ודריבליסט מספיק טוב בשביל לשחק בחוכמה עם חברו הטוב, קו החוץ.
מצד שני, אנחנו רואים את חלאיילי מתקשה לפרקים מול שחקנים פיזיים ממנו. עד עכשיו זה מה שקרה בליגה הבלגית, כשבמשחק היחיד בו פתח לפני פציעתו על הקו סן ז'ילואז' ספגה ארבעה שערים ב-58 הדקות שלו על הדשא. הוא השלים 11 מסירות ואיבד 11 כדורים מול פיזיות, ולא מקרי שאדדירה מבודה כבש ובישל מולו במדי ווסטרלו. חלאיילי שחקן פיזי שיכול ללחוץ, אבל לא מגן.
חלוץ שני
במשך חלקים גדולים מהעונה שעברה, חלאיילי תופקד כחלוץ שני בהתחשב בפציעותיהם של דין דוד ופרנטזדי פיירו. הוא שיחק לצד פיירו בהתקפה ב-4:3 מול פיורנטינה, מהמשחקים המרשימים ביותר של חיפה באירופה ומשחק בו הבקיע. הוא בישל מול גנט לפיירו כששיחק כחלוץ שני, כשהשילוב בין השניים הזכיר את זה של פיירו ודין דוד.
חלאיילי ניצל את המהירות שלו והצליח להשיג שטחים בשביל לתרום לשערים. בתפקיד קדמי יותר כדורים ארוכים מגיעים אליו ויכולים להפוך לגולים, כמו השער במשחק ההוא מול פיורנטינה או המצב המצוין בדקה הראשונה מול הבלגים, כשהוא קיבל כדור ארוך מגלוך ובעט בצורה חלשה לידיים של קואן קסטילס.
המספרים של חלאיילי מתיישרים בהתאם. בארבעת המשחקים בהם פתח כחלוץ אשתקד לפי טרנספרמרקט היו לו שני שערים ובישול, לעומת שער ושלושה בישולים ב-12 משחקים כקשר או מגן ימני (ו-6 שערים ב-19 הופעות כקיצוני ב-4:3:3, מעין פתרון ביניים).
חלאיילי אוהב לחתוך פנימה מהצד כמו קיצוני ולא חלוץ טבעי, אבל כבר עכשיו מראה פיזיות ומשחק ראש של שחקן שיכול לפרוח בתפקיד מרכזי יותר. ראינו את זה לפרקים גם מול הנבחרת, במשחק בו תופקד בעל כורחו כקיצוני היחיד.
פתרון טוב יותר בנבחרת יכול להיות דומה לדקות בהן תופקד לצד פיירו או דוד בשנה שעברה, כאחד משני חלוצים כאשר לצידו דוד או תאי בריבו (שהגיע לנבחרת בכושר לוהט מה-MLS). אחד מהם יהיה בתפקיד הפיזי יותר, זה שמעסיק את שחקני ההגנה ומפנה שטחים, ולאותם שטחים בדיוק יוכלו להכנס חלאיילי או מנור סולומון ואוסקר גלוך שמשחקים מאחוריו.
מצד שני, מצב כזה של 3:5:2 יכול לדרוש המון בהתקפה ומעט מדי בהגנה. גם אם הוא נכון לנבחרת ישראל במשחקים מול נבחרות חלשות יותר, מול איטליה, צרפת ובלגיה הוא יכול להוביל לתבוסות של ממש. ה-5:4:1 של בן שמעון עם חלאיילי בחוד העיד כי הוא מתכנן לאפשר לחלאיילי לשמור על כוחו בהתקפה, אך חלאיילי שלא שיחק כמעט מעולם כחלוץ יחיד לא הרגיש בו בנוח.
בכל אופן, יכול להיות שזאת העמדה הנכונה עבור חלאיילי, כזאת שתאפשר לו לכבוש ולבשל יותר שערים. גם אם הסיומת לא לגמרי שם עד עכשיו, כשחקן בן 20 זה בהחלט משהו שיכול להתפתח. לא חסרות דוגמאות לשחקנים שהתחילו כקיצוניים ועשו את ההסבה למרכז, כולל דין דוד עצמו. יכול להות שהעתיד של חלאיילי הוא בדיוק הצעד הבא בכך.