שחקנים יקרים,
האמת, שזה רגע מיוחד מאוד עבורכם ואולי גם חד פעמי
זה מתחיל כבר מהלילה שלפני המשחק. לפני השינה. אלף מחשבות ותסריטים שעפים בראש על מה יקרה במשחק. ההתרגשות המיוחדת הזו שמהולה במועקה מכל מה שקורה בישראל. תחושת שליחות כשאתה רחוק מהמדינה שלך במשחק ״בית״.
ואז הבוקר, הפרפרים בבטן והטירוף שיתחיל המשחק כבר. מיליון הודעות וסרטונים מהסביבה שמאחלים בהצלחה. לאט לאט מצטברת תחושה שעל הכתפיים והרגליים של כל אחד יש תקוות, ציפיות ומשקולות של מיליוני ישראלים.
איך מנווטים בין הרגש לשכל כדי לעשות הסטוריה?
האמת, שהפעם יש לכם הזדמנות אמיתית לעשות משהו יותר גדול מכדורגל.
בעבר זו היתה קלישאה, אבל אם נעלה השבוע ליורו זו תהיה אמירה בינ״ל על החוזק והחוסן של עם ישראל לתפקד בתקופה כזו. אנחנו לא הולכים לשומקום. להפך. דווקא עכשיו, כשהקושי הוא אינסופי ואין תנאים להצליח, אנחנו עושים הישג הסטורי.
האמת, שאתם נמצאים בתוך מסע של עשרה ימים שלא היה וכנראה לא יהיה כמותו בכדורגל המקצועני.
חצי מכם, שחקני ליגת העל, הגיע למקבץ מטורף של 5 משחקים בתוך 12 יום. לאחר חודש ללא אימונים מלאים כקבוצה וללא משחקים תחרותים! רק ספורטאי מקצוען יכול להבין את המורכבות של זה. החדות, ההתאוששות הפיזית, האתגר המנטלי. בתוך מסע בין ארבע מדינות, כולל טיסות.
האמת, שגם ההיסטוריה לא לטובתנו במשחקי הכרעה כאלה.
גם בקמפיינים הקודמים, כשאנחנו שיחקנו בנבחרת, תמיד היה משחק גורלי שנגמר בכמעט. באכזבה. אני ועוד שחקנים גדולים ממני לא עמדנו בלחץ, לא הצלחנו להתעלות ברגע הזה. והפעם, אתם מארחים, בסיטואציה מורכבת, משחק ביתי בעיירה בהונגריה, באצטדיון קטן שיתמלא באלפי ישראלים שיתנו לכם גב.
האמת, שהמאמן שלכם אלון חזן, ובטח המנהל המקצועי יוסי בניון, היו כוכבי נבחרות.
הם הובילו את הנבחרת לרגעים מדהימים וזכו בכל התארים, אבל הצלקת הכי גדולה שנשארה אצלם ואצלנו כשחקני נבחרת ישראל זו העובדה שלא הצלחנו להעפיל לטורניר כמו יורו או מונדיאל. משהו שאפשר לתקן, גם עבורם, רק בדרך אחת.
האמת, שאף אחד (כמעט) לא יכעס עליכם אם לא תעפילו ליורו כמו שהייתם יכולים וצריכים מבית כזה.
זו אמנם תהיה אכזבה גדולה, אבל בתוך כאוס נפשי שקיים כמעט בכל בית בישראל, שבו המדינה במלחמה והלב שבוי עם החטופים, החללים והלוחמים המדהימים שלנו, הכול מקבל פורפורציה אחרת. בתוך כל המסע המשונה הזה יש המון נסיבות מקלות שאפשר להבין.
אבל האמת החשובה שאותה תשננו ותיזכרו כשאתם עולים לדשא במוצ״ש היא שאתם לא צריכים לוותר לעצמכם. אתם מסוגלים להיות אלה שכן עושים את זה. תאמינו בעצמכם כי אנחנו מאמינים.
לא לוותר על אף פרט טקטי קטן.
לא לוותר על אף כדור אבוד.
לא לוותר על אף רגע להיות אמיץ.
לא לוותר על אף התמודדות מול קושי.
לא לוותר על אף שניה של ריכוז טוטאלי.
יש לכם רוח גבית מכל אדם בישראל כמו שלא היתה שנים סביב הנבחרת. אז עופו עם הרוח הזו ותעשו את מה שאנחנו לא הצלחנו. בהצלחה. אל אל ישראל.
בברכה,
עמרי