אין פרות קדושות: על השינוי האמיתי בנבחרת

עוד לפני שניגע ביכולת המקצועית של הנבחרת בשלושת המשחקים הראשונים של ליגת האומות, אני רוצה לתת קרדיט גדול ליוסי בניון ואלון חזן על שינוי משמעותי בנבחרת ישראל, שינוי שלא נעשה ע"י אף מאמן בעבר. הנבחרת היום תוססת, נמרצת ולא מאבדת את הראש למרות שבכל משחק היא מתחילה בפיגור. אבל הכי בולט - היא צעירה ורעננה.

לא חושב שהיה עוד מאמן שהתחיל קמפיין ונתן למספר כה רב של שחקנים חדשים לשחק בהרכב הראשון של נבחרת ישראל. בהגנה היו שלושה: מיגל ויטור, שון גולדברג ודורון ליידנר. בקישור: עדן קארצב, מחמוד ג'אבר ורמזי ספורי. בהתקפה: ליאל עבדה. במקביל, ישנם שחקנים נוספים שישחקו בעתיד ויגיעו מהנבחרת הצעירה כמו עמרי גנדלמן והשוער דניאל פרץ, כשלא הייתי פוסל גם את הקשר המחונן של מכבי ת"א אוסקר גלוך שעכשיו רק בנבחרת הנוער. יוסי בניון ואלון חזן הבינו מה זה "לצאת מהקופסה", חייבים דם חדש לגמרי בנבחרת שלא רק שלא הובילה אותנו בעבר לכלום ושום דבר, אלא הלכה אחורה ואחורה עד כדי כך שרבים במדינת ישראל בכלל לא יודעים מתי יש משחק לנבחרת ישראל. כן, עד כדי כך.

נקודה נוספת שהייתה קיימת אצל המאמנים הקודמים וכעת השתנתה: אין "פרות קדושות". ישחקו הטובים ולא המוכרים, לא השמות ולא אלה שידאגו קודם כל לעצמם לפני נבחרת ישראל. כמי שמכיר היטב את הראש של יוסי בניון, מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים, הוא לא רואה ממטר אף אחד. ברגע שהחליט לקחת על עצמו את השינוי וההצלחה בנבחרת ישראל, זה הכל עליו. כל הזמן נראה שינויים מרעננים ורק הטובים ישחקו, בלי פוזות של אף שחקן.

סיימנו שלושה משחקים בליגת האומות עם 5 נקודות מתוך 9 אפשרויות. מבלי להיות חזירים, יכול להיות שחזן ובניון היו אומרים טרם המפגשים עם אלבניה ופעמיים איסלנד, שאלו יהיו תוצאות טובות כי העיקר זה לא להפסיד. אני לוקח את המשחק אתמול באיסלנד, נכון ששוב התחלנו גרוע, ההגנה לא הייתה מתואמת בלשון המעטה וחזרנו פעמיים מפיגור ל- 2:2, אבל זה משחק שצריך לקחת עם השיניים. איסלנד בטח לא טובה מאיתנו, לא צריך להזכיר את אותה איסלנד שהשתתפה ביורו ובמונדיאל - זו איסלנד אחרת וחלשה בהרבה. היא שיחקה בבית שלה באיצטדיון "קר", ממש לא כמו באלבניה - שם הקהל דחף מאד את הנבחרת המקומית ובכל זאת ישראל ניצחה אחרי פיגור. זה היה צריך לקרות גם אתמול, ולמה זה לא קרה?

יש רק סיבה אחת שרודפת אותנו כבר שנים על גבי שנים, וגם בכל המשחקים האחרונים - ספיגת שערים כל כך קלה שלא מתאימה לשחקני הגנה ברמת נבחרת. זה גם מזכיר לי שלפני אלבניה בחוץ, כשרוב הפרשנים אמרו שאלבניה פייבוריטית כי הרבה משחקני ההרכב שלה משחקים באיטליה ובספרד, נו אז מה? מה שאני ראיתי זה את שני יוצאי מחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, מנור סולומון וליאל עבדה, עושים בית ספר ל"איטלקים והספרדים".

זה בדיוק מוביל אותי לטוב ולרע בנבחרת ישראל. מצד אחד, אנחנו תמיד שווים ספיגה מצחיקה באשמת ההגנה או באחריותו של אופיר מרציאנו. ומהצד השני, אנחנו גם שווים היום כיבוש אחד לפחות מול כל נבחרת שהיא לא מדרג א' באירופה. המסקנה שלי בנושא ההגנה - הבעיה היא הרבה יותר ממאמן כזה או אחר. הגנה זה אופי, ובמשחקי נבחרת ישראל צריך בהגנה אופי חזק. בהגנה לא צריך כוכבים ודריבליסטים מדהימים כמו עבדה וסולומון, צריך כל הזמן לשפר ולהיות עירניים - וזאת הבעיה הכי גדולה שלנו.

אין לי בכלל ספק, ומבלי להיות בהכנות ובאימונים של נבחרת ישראל, שאלון חזן ועוזרו כמאמן ההגנה אלון חרזי, שני "תותחים" ששיחקו בנבחרת ישראל, שהם לא מפסיקים להסביר, להראות, לתדרך, להעמיד נכון, להעיר ולכעוס על משחק ההגנה. ואז מגיע המשחק באיסלנד, שני כדורי חוץ, פעמיים האיסלנדים נוגחים ראשונים בשני מקרים תוך כמה דקות, פעם אחת שער נגיחה קל גם בגלל עמידה לא טובה של אופיר מרציאנו ופעם שניה האיסלנדי מפספס מקרוב. לראות את זה, להתפוצץ מעצבים ורק לשאול: "מה יהיה הסוף עם ההגנה הזאת?".

לגבי ההמשך, ברור שיום אחד דניאל פרץ או עמרי גלזר יתפסו את מקומו של אופיר מרציאנו. לא יודע מתי זה יקרה, אבל זה יקרה. בהגנה יש עליות וירידות לאלי דסה, מיגל ויטור ושון גולדברג, אין לי בעיה עם השלושה כי למען האמת אני לא רואה היום שחקן אחר שיכול להחליף אותם, אולי ניר ביטון כשיחזור לשחק ויהיה טוב, אז בהחלט הוא יכול לתפוס את מקומו של אחד הבלמים. הבעיה היותר גדולה היא בעמדת המגן השמאלי. אתמול למשל ראינו משחק הגנה חלש ביותר גם של דורון ליידנר וגם של סאן מנחם. השער השני שספגנו הוא נטו עמידה גרועה של מגן מכבי חיפה. כמו כן, דורון ליידנר כמגן שתוקף הוא יופי של שחקן - מאוד מתוחכם, מגביה כדורים נפלאים לרחבה ומפעיל מצוין את מנור סולומון באגף שמאל. בהתקפה הכל טוב ויפה, אבל מה עם ההגנה? כל מאמן מתחיל יגיד למגן שלו ש"אתה קודם כל מגן". אצל דורון ליידנר המוכשר מאוד זה הפוך, והשאלה הגדולה האם זה מספיק טוב הגנתית לנבחרת ישראל?

בגילו, ליידנר כבר יתקשה לשפר את משחק ההגנה, את זה היו צריכים היו לעשות מאמני הנערים והנוער שלו. היום זה מאוחר, ולמרות זאת לא הייתי מוותר בשום אופן על ליידנר בנבחרת ישראל - הוא "תפור" על משחק עם שלושה בלמים בו תמיד הבלם השמאלי יסגור אותו, אבל אני כאן הולך עם אלון חזן, רק ארבעה בהגנה - לטוב ולרע. אגב, זה אחד השינויים הבולטים שעשה לעומת כל המאמנים האחרונים שהיו לנו.

אין לי ספק שהנבחרת הזאת תהיה טובה יותר ככל שהזמן יעבור, יש עוד הרבה עבודה ואין אופוריה. יש אצלי כרגיל הרבה אופטימיות, ואצל בניון וחזן אפילו יותר. מאוד אהבתי גם את המשחקים של רמזי ספורי ומחמוד ג'אבר ששיחקו ללא רגשי נחיתות, כשמה שמדהים אצל ג'אבר הוא שהוא הוריד לספסל את מוחמד אבו פאני, שמשחק לפניו אצל ברק בכר במכבי חיפה. דור פרץ עדיין חלוד בעקבות העונה הראשונה באיטליה, אבל זה שחקן שאי אפשר לוותר עליו כמו רמזי ספורי הנהדר. עדן קארצב שחקן מצוין שצריך להירגע עם העבירות, כשגם מקומו של דן גלזר מובטח. נקווה בשבילו שיחזור להיות אותו גלזר שהכרנו אצל ולדימיר איביץ', כשעכשיו הוא יכול לחזור לכושרו הטוב עם אותו מאמן.

בהתקפה יש לנו את הטובים ביותר. בכנפיים את ליאל עבדה ומנור סולומון, כ-9 יש את שון וייסמן שאי אפשר שלא לאהוב את הטירוף שלו, גם כשחקן הרכב וגם כשחקן מחליף. לגבי מואנס דאבור, בלי קשר לסערה שהתחוללה כאן, הוא לא נמצא בכושר טוב עכשיו. גם אתמול החלוץ היה חלש מאוד והתקשה להגיע לכדורים שפעם הוא היה כובש, הוא סימן שאלה. ואם ניקח בחשבון את שני הצעירים שמחכים להזדמנות, גם תאי בריבו וגם דין דוד, על דאבור צריכה להיות מחשבה נוספת לקראת העתיד.

ונסיים עם שניים שהיו "בטון" בהרכב הנבחרת: הקפטן ביברס נאתכו וערן זהבי. לגבי נאתכו, אני חושב שאין לו מקום בהרכב הנבחרת החדשה של בניון וחזן. צריך לדעת איך לשלב אותו בעתיד, כי כשהנבחרת משחקת בטורנירים כל שלושה ימים, ראיתי כבר שקשה מאוד לנאתכו לסחוב. לגבי ערן זהבי, אני באמת לא יודע באיזה כושר הוא יחזור מהפציעה וכנראה שהוא יהיה שחקן מכבי ת"א. בואו נחכה קודם להחלמתו המהירה ונראה באיזה כושר הוא יהיה בקבוצתו החדשה. אם הוא יהיה ערן זהבי המוכר לנו והטוב, כמובן שמקומו בנבחרת ישראל, זה אמנם יבוא על חשבון חלוץ צעיר, אבל אני לא רואה מאמן שיוותר על שירותיו. בכל מקרה בעידן יוסי בניון ואלון חזן, לאף שחקן אין הרכב ראשון מובטח - תהיו טובים על המגרש ותשחקו, וזה כולל גם את ערן זהבי.

עם כל הטוב הזה עכשיו, נצטרך להמתין לחודש ספטמבר בתקווה לסיים ראשונים אחרי ניצחון על אלבניה בארץ, אולי בדרך סוף סוף ליורו 2024. אני אופטימי אחרי מה שראיתי בנבחרת החדשה. בהצלחה לנבחרת ישראל.