"כל הרעש סביב דאבור זה כי הוא מאוד חשוב לנבחרת"

אחרי ההצלחה בפתיחת קמפיין מוקדמות יורו 2020 ובצל סערת חתונתו של מואנס דאבור, נבחרת ישראל עומדת בפני החלק השני והחשוב של המוקדמות. עם חורים גדולים שהשאירו אחריהם דאבור ותומר חמד בחלק הקדמי, אנדי הרצוג פירסם אתמול (חמישי) את הסגל המלא לקראת המשחקים מול פולין ולטביה ובין השמות ניתן למצוא, כרגיל, את בירם כיאל, שהתייחס לצמד המשחקים ולמצב הנוכחי בנבחרת בראיון נרחב ל'מגרש פתוח'.

"האווירה מאוד טובה, כיף לנו לבוא, אנחנו מחכים כל פעם מחדש לזימון. מרגישים את מה שקורה מסביב עם הקהל והילדים, כולם תומכים. אני כל כך גאה, טוב לי וכיף להיות עם השחקנים והצוות, אני נהנה מכל רגע בנבחרת. חיכיתי כל כך לחזור לארץ ולהיות חלק מהקמפיין הזה".

על השינוי בנבחרת הוסיף הקשר: "אני חושב שהשינוי הכי גדול בכדורגל הישראלי הוא המינוי של ווילי (רוטנשטיינר). להביא מישהו שיחבר בין ההתאחדות לשחקנים, ובין הקבוצות הצעירות לילדים וגם לבוגרת, זה חשוב. השקט שאנדי מקרין מאד חשוב לנו. למרות שעדיין לא הגענו לטורניר גדול, ויכול להיות שגם עכשיו לא נצליח, יש אופטימיות ופחות לחץ על השחקנים עצמם. כשמגיע מאמן זר כמו אנדי, שיודע מה הוא רוצה, זה תמיד דבר טוב. אנשים לא הבינו מה הוא רוצה, אבל הוא ידע בדיוק. הוא מאמן ברמה גבוהה וטקטי מאד, יודע למקסם את היכולות של השחקן הישראלי".

"אני מכבד את המאמן הישראלי, הוא לא פחות טוב ממה שיש בחו"ל. אבל אנחנו מושפעים מהדברים מסביב כמו התקשורת, ולפעמים זה יותר קשה. הם מתמודדים עם כל הדברים האלה בצורה מאד טובה, זה ההבדל בין המאמן הישראלי למאמן הזר, שכרגע עושה עבודה מאד טובה".

"החופשה שלי אמורה להיות עד יום שבת. אנדי ו-ווילי התקשרו ואמרו לי שהם רוצים שאגיע מוקדם. כבר התאמנתי עם חלק מהשחקנים חמישה או שישה אימונים, רצו שנגיע ונשמור על כושר כדי להכין אותנו לשני המשחקים האלה. עובדים איתנו בצורה מאד טובה, מאמן הכושר גם נמצא כבר בארץ. שמים דגש על הדברים הקטנים כמו משמעת ואימונים, רוצים להביא אותנו הכי מוכנים שיש, גם אם זה להתאמן ב-40 מעלות חום".

על סאגת דאבור אמר כיאל: "מואנס יחסר לנו מאד, אין לנו הרבה שחקנים ברמה שלו, כולם רואים את הפוטנציאל. יהיה לנו קשה, אבל זה לא תירוץ. אנחנו צריכים להביא משם שני ניצחונות ולבוא לחתונה שלו כדי לעשות שמח. התאריך של החתונה היה ידוע הרבה זמן, אני יודע את זה בתור חבר שלו. אין לנו הרבה שחקנים ברמה שלו, הוא כוכב כדורגל. אנחנו מנסים לבנות תלכיד כלשהו ויש רעש מאד חזק מסביב, נצטרך לדעת לנטרל אותו".

"כל הרעש סביב מואנס זה כי הוא כל כך חשוב לנבחרת ולשחקנים. אחרי החתונה בטוח לא צריך לוותר על כישרון כל כך גדול כמו שלו, אחד השחקנים הכי חשובים בנבחרת. לכל אחד יש את הדעה שלו בנושא, אנחנו מכבדים את זה. לדעתי מואנס הוא אחד שצריך להיות בנבחרת. הוא בא לתת הכל, עוזר לשחקנים עם הניסיון האירופי שיש לו. צריך לאחל לו מזל טוב ושאפו על המעבר לסביליה".

כשנשאל אם יצליח בסביליה, הוסיף: "יכולות יש לו, חוצפה חיובית גם, הוא גולר אמיתי, צנוע ועובד קשה. אין שום סיבה שלא יצליח, אבל אצל חלוץ מה שחשוב זה המספרים, אם הוא ימשיך לכבוש הוא יוכל לעבור לקבוצה עוד יותר גדולה. הוא שייך לרמות הגבוהות ביותר".

כיאל גם התייחס להצלחתו האישית באנגליה: "נגמרת העונה בקבוצה, אני רוצה לסכם, אבל יש עדיין את המשימה של הנבחרת. היו לי הרבה עליות וירידות, חשבתי שמגיע לי יותר. אמרתי את זה לצוות וגם לתקשורת. אני חושב שהייתה לי תחילת עונה מאוד טובה, למרות שידעתי שאני אמור להיות הקשר השלישי או הרביעי. הצלחתי להיכנס להרכב ועד דצמבר הייתי אחד השחקנים החשובים בקבוצה".

"מאז דצמבר לא ראיתי הרבה דקות בליגה, שיחקתי פה ושם בגביע. הקבוצה לא הצליחה בסופו של דבר, הסתבכנו. דיברתי עם המאמן ואמרתי שמגיע לי יותר, אבל הוא הבוס והייתי צריך לקבל את ההחלטות שלו. לקראת סוף העונה חזרתי להיות חשוב ופתחתי כמעט בכל המחזורים האחרונים. ובמשחק הכי חשוב שלנו לקראת הסוף של העונה הייתי בהרכב. רציתי לעזור לקבוצה להישאר בליגה, עכשיו חושב על העונה הבאה".

על המאמן שעזב: "אחרי חוסר ההצלחה של החצי השני של העונה, ההחלטה הייתה באוויר. חדשות טובות? לא יודע, היו לי יחסים טובים עם כריס יוטון. הוא עשה הכל כדי שאקבל חוזה במועדון. הייתי שחקן העונה של הקבוצה אצלו. אחרי הפיטורים הוא שלח לי הודעה מאד מרגשת, אמר שקיבל את כל מה שהיה שצריך מבירם כיאל. זה משהו שסיפק אותי מאוד. העתיד? מאמן חדש מגיע, כל השחקנים מתחילים משהו חדש, לא משנה אם שיחקת או לא. טוב לי בברייטון, אני רוצה להישאר שם, מרגיש כמו בית. מרגיש שייך לעיר ואני גם בקשר טוב עם הבעלים. אם אקבל חוזה ארוך טווח, ארצה להישאר".

על החלום הבא הוסיף: "בתור ילד תמיד רציתי לשחק בפרמייר-ליג. חוויתי הכל בסלטיק ובצ'מפיונשיפ עם ברייטון, גם כשאתה לא משחק הכל סביב הליגה הזאת. שחקנים גדולים כמו יוסי בניון יגידו לך שבכל משחק אתה מרגיש כמו בגמר גביע. אני קם כל יום בבוקר ואומר תודה שאני שם. סיטי צ'לסי וליברפול הן רמה אחת מעל. אנחנו מנסים, אבל אי אפשר לעצור אותן. היה 0:1 במשחק האחרון ולא היינו יכולים להמשיך משם. זה שהם לקחו את הגביע באצטדיון שלנו היה מרגש, המשפחה שלי הייתה שם. בעוד עשר שנים אחזור אחורה ואומר שסיטי הניפה גביע אצלנו בברייטון".

"אני לא נמצא פה כל הזמן, אבל כשאני מגיע לנבחרת אני מרגיש הערכה גבוהה. אין לנו הרבה שחקנים באנגליה, אבל אני מנסה לעשות את הדברים בצורה שזה ירגיש כאילו יש לנו. זה באמת לא קל להחזיק מעמד שם, אבל התרגלתי. אני בר מזל שאני מצליח לשחק ברמות האלה. מרגיש שרק התחלתי את הקריירה בחו"ל ועדיין יש לי רעב, בגלל זה אני רוצה להישאר שם. אני בן 31 ועדיין מרגיש צעיר".

לגבי האופציות הנוספות אמר: "בתקופה הזאת הכל פתוח. מדברים איתי גם על חזרה לארץ. ליגה אחרת? סין, רוסיה, טורקיה, קיבלתי הצעות. אני פתוח להכל. בתקופה הזאת אני והסוכן שלי צריכים לשים את כל הדברים על השולחן ולברר מה הכי טוב מבחינה כספית. הקיץ הזה אמור להיות מעניין".

כיאל הבטיח גם שהוא עוקב אחרי מה שקורה בארץ: "אני עוקב דרך מכבי חיפה. זה לא סוד, אני אומר את זה תמיד. לא רואה הרבה משחקים. אני חושב שמכבי חיפה בחצי העונה האחרונה נמצאת בגרף שיפור. מכבי תל אביב שיחקה בצורה ממש טובה העונה, עם הרבה ישראלים צעירים, זה גם מה שמנסים לעשות בחיפה. אם נמשיך להעלות צעירים אז הליגה תהיה יותר טובה".

"תמיד אמרתי שאם אני ארצה לחזור למכבי חיפה, אז לימים של ליגת האלופות ולזכייה בתארים בארץ. זו חוויה בפני עצמה. עקבתי גם אחרי באר שבע כשהם לקחו שלוש אליפויות ברצף. הלכתי למשחק שלהם נגד סאות'המפטון באירופית. אלה הדברים שייקחו את השחקן הישראלי לרמות הגבוהות. ככה יהיה ביקוש לשחקנים ברחבי אירופה. אנחנו לא מצליחים להוציא מספיק שחקנים לרמות האלה".

"מכבי חיפה לא רחוקה משם, כשעברתי מחיפה לסלטיק לא הרגשתי כזה הבדל. למרות שסלטיק נחשבת אימפריה, אבל מכבי חיפה מתנהלת בצורה הכי טובה שיש. מועדון אירופאי לכל דבר. אופציה לחזור? כן, אמרתי כבר עכשיו, בקיץ אני פתוח להכל. לא אומר שזו אופציה אחרונה. אם היא מביאה לי את מה שאני רוצה מבחינת חוזה ואתגר מקצועי, אז למה לא. אבל אם בספרד יביאו לי את אותו הדבר ויהיה מאמן שיאמין בי ואוכל ליהנות מהכדורגל, אז גם זו אופציה".

כשנשאל אם זה מלחיץ שיש שחקנים שחוזרים לארץ ולא הולך להם, ענה: "כל פעם כששואלים אותי אז אני אומר שאני רוצה לחזור, ואז אומרים שאחרים שחזרו לא הצליחו. עצם העובדה שרוצים להחזיר אותי זה מראה על הערכה וכבוד. זה לא אמור להיות מחר, ואני לא יודע אם בכללי זה ייצא לפועל. גם סלטיק רוצים להחזיר אותי, סתם דוגמא. אני לא יודע איפה אהיה, יש לי חוזה לעוד שנה בברייטון ואני רוצה לדעת מה יקרה עם הצוות החדש, ואמרתי כבר שאם יציעו לי חוזה בברייטון, ארצה להישאר שם".

"לא כל דבר שמדברים איתי זו הצעה. אני הרבה זמן במקצוע, אני אפילו לא יכול להגיד שמכבי חיפה שמה חוזה על השולחן. העיקר שאני מרגיש שלאנשים אכפת שאעשה את הצעד הזה, לחזור לארץ".

לאחר מכן כיאל התייחס לכך שהוא הפך למודל לחיקוי במגזר הערבי: "אני גאה ושמח שאנחנו מדברים על הדברים האלו. מבחינתי זה יותר חשוב מכדורגל. שמח שאבא שלי והמשפחה שלי עזרו לי להגיע לאיפה שאני. מבחינתי וואליד באדיר, גרייב, ארמלי, כל השחקנים הגדולים של המגזר הגיעו לקבוצות לא דרך מחלקת הנוער. אצלי זה שונה, אני גדלתי דרך מחלקת הנוער של מכבי חיפה, וכך עלתה המודעות של ההורים לעזור לילדים שלהם ולדחוף אותם בגיל מאד צעיר. והם באים אליי כיועץ, זה עושה לי כל כך טוב. אני מנסה להיות הדוגמא הכי טובה ולייעץ מבחינה מקצועית מה צריך לעשות כדי להגיע להצלחה. לא משנה אם באירופה או ישראל, העיקר לממש את הפוטנציאל. בכל דבר, לא רק ספורט".

"אנחנו שווים פה, חיים ביחד, מקבלים הכל. המודעות יותר גדולה, גם להורים. יש דור חדש שרוצה להצליח ולהיות שווה במדינה הזאת. אנחנו 4-5 שחקנים שמשחקים בהרכב הנבחרת, לילד מהמגזר שרואה את זה, זה נותן לו דרייב להתקדם ולהצליח. כל אחד ששם נעלי כדורגל בתור ילד, לא משנה אם הוא ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי, שחור או לבן, החלום שלו זה ללבוש את חולצת הנבחרת. זו גאווה, וזה המקום הכי טוב להגיד שהוא בין הכי טובים בארץ. זה כיף לייצג את המדינה, וכל פעם שאני הגעתי לנבחרת זה מבחינתי הצלחה".