אחרי 44 שנים שבהן אנחנו למודי סבל, ממשחק החוץ בקפריסין אפשר לצאת עם בשורה אחת עיקרית – הניצחון. אנחנו בישראל מאוד אוהבים חישובים, ולפחות הפעם נעשה אותם אחרי ניצחון במגרש לא קל בכלל, ולא אחרי עוד הפסד או תיקו מתסכל. אם את הקמפיין הקודם פתחנו בתיקו באזרבייג'אן, כזה שגרם לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו, את הקמפיין הזה פתחנו ברגל ימין והאופטימיות גדולה. גם ניצחנו נבחרת שמדורגת מתחתינו והיינו "צריכים" לנצח אותה, וגם עשינו זאת מול נבחרת שכבר ניצחה "בשבילנו" את בוסניה.
ולמרות הניצחון, יש כמה דברים שאלי גוטמן יצטרך לתת עליהם את הדעת לקראת תשעת המשחקים הבאים. לנבחרת יש בעיה בשלושה תפקידים – שני המגנים והקשר האחורי. אייל משומר ועומרי בן הרוש לא מספיק טובים הגנתית והתקפית, ועושים הרבה התקפי לב באגפים שלהם. אני מפחד לחשוב מה יהיה במשחק מול וויילס, כשגארת' בייל יפגוש אותם באחד על אחד. בנוסף, אם גוטמן כל כך רוצה את שרן ייני בהרכב, שישים אותו כמגן ימני, כמו במכבי תל אביב. לא ראיתי באף נבחרת באירופה שחקן שמשחק מגן ימני בקבוצתו, ובנבחרת הוא קשר אחורי.
לגבי מה שאמר גוטמן בסיום המשחק. זה באמת לא הגיוני שראינו שאנחנו טובים מהקפריסאים, ופתאום במחצית השנייה לא נעבור מולם את החצי. זו בעיה של המאמן, והכנה לא נכונה במהלך ההפסקה. גוטמן היה צריך לדבר עם המנהיגים שלו על המגרש או לעשות חילוף – למצוא דרך להעביר את המסר. אסור להוביל 0:2 ולהינצל מתיקו ממש בדקה ה-90. כבר איבדנו 1:3 מול פורטוגל, וצריך להסתכל על העתיד, וללמוד מהיתרון הזה – שלא יקרה דבר כזה מול בלגיה או בוסניה.
לגבי ההרכב והחילופים, זכותו של גוטמן כמאמן לבחור את הסגל ואת ה-11 שעליהם הוא סומך, אבל הוא צריך להיות עירני יותר למה שקורה על כר הדשא. מה שקרה במחצית השנייה, זהבי וגילי ורמוט נחלשו, ייני לא יכול להוציא להתקפות, ובעקבות כך החלק המרכזי בקישור היה חלש והתקשינו להוציא התקפות. מותר להוציא גם את זהבי, למרות שהוא הכוכב הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי. ומילה לברדה, בוזגלו, תמוז וחמד. מדובר בארבעה שחקנים שיכול להיות שאצל מאמן אחר היו משחקים, אבל המאמן הוא אלי גוטמן והוא זה שקובע. ארבעת אלה בטח מאוכזבים, אבל זה נבחרת ולא קבוצה. זה קמפיין שלם. אסור להתבאס, אלא לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה.
בשבועיים האחרונים היה טירוף סביב עמדת השוער. גוטמן היה בלחץ נוראי ואפשר להבין אותו. שלושת השוערים בערך באותה רמה, ולך תשלח למערכה שוער שאתה נותן לו את הקרדיט, ואם הוא טועה – האחריות עליך. המזל הגדול של גוטמן ושל נבחרת, הוא שמרציאנו, עם ידו הארוכה, השאיר אותנו עם 3 נקודות. השנייה של המשחק היא העצירה של מרציאנו בסיום.
אנחנו מדברים על שחקנים מאוד מוכשרים ומנוסים בנבחרת, אבל אם יש היום שחקן שכבר בשל לשחק בהרכב בקבוצת פרמיירליג, זה טל בן חיים החלוץ. הוא פירק לבד את ההגנה של קפריסין עם שער ובישול. הוא מצויין בליגה, ועושה זאת על הבמה הכי טובה, במכבי תל אביב. בן חיים צריך להתעסק רק בכדורגל ולא בשטויות והדרך סלולה להצלחה ולאירופה.
בשורה התחתונה ניצחנו, ובכדורגל צריך המון מזל. הפעם, המזל היה איתנו גם בעיתוי. בספטמבר היינו אמורים לארח את בלגיה, אבל בגלל צוק איתן המשחק נדחה ולמזלנו פתחנו את הקמפיין מול קפריסין, עם ניצחון, ולא אחרי הפסד חלילה לבלגיה. פתאום יש לנו הזדמנות לפתוח קמפיין עם 6 נקודות, ואז לארח את בוסניה, שתגיע אחרי משחק מול בלגיה. פתאום אפשר לפנטז על 9 מ-9 ועל הוצאת בוסניה מהמירוץ. אוהבים חישובים, כבר אמרנו?
לסיכום, כל הכבוד לנבחרת. עשיתם לנו שבת נהדרת למרות דפיקות הלב בחצי השני. אל תנוחו על זרי הדפנה, למרות שאנדורה נחותה המגרש שם קשה ואסור לזלזל. תחזרו הביתה עם 6 נקודות, ותמשיכו את פתיחת העונה המושלמת של הכדורגל הישראלי, גם בליגה וגם בנבחרת. האצטדיונים מלאים, התוצאות טובות. והצלחת הנבחרת תהווה הצלחה לכדורגל בכלל.
הציונים של פרימו: אופיר מרציאנו 7, אייל משומר 5, טל בן חיים 7, איתן טיבי 7, עומרי בן הרוש 5, שרן ייני 5, ביברס נאתכו 6, ערן זהבי 5, גילי ורמוט 6, טל בן חיים 7, עומר דמארי 7. אלי גוטמן (8 מחצית ראשונה, 4 מחצית שנייה. כללי: 6)