רוי בוי: רביבו השחקן החשוב במכבי ת"א

מכבי ת"א תעלה הערב (רביעי) למשחק שיכול להגדיר עונה. 2025/26 כנראה תזכר בדברי הימים הצהובים בתור העונה החלשה ביותר בעידן מיץ' גולדהאר, זאת בה הם נכנסים לפלייאוף העליון במרחק 10 נקודות מהמוליכה הפועל באר שבע, אבל יש לשחקנים הזדמנות לתקן עם גביע.

מכבי תל אביב ומכבי חיפה זכו בשבע האליפויות האחרונות, חלקן הגדול אחת מול השנייה. היו להן רגעים מפוארים באירופה בשבע השנים האלה, אבל העונה שתיהן הספיקו להחליף מאמן. שתי הקבוצות העשירות בכדורגל הישראלי עוברות עונה רעה, כשאחת מהן במשבר עמוק כבר שנתיים. חשוב לכל אחת מהן לנצח, אבל יותר חשוב לא להפסיד.

הן מכבי ת"א והן מכבי חיפה יצטרכו מגע של קסם הערב (19:45) בטדי. בשנים הגדולות היו להן שחקנים כמו צ'ארון שרי, ווסלי פטאצ'י, עומר אצילי, גבי קניקובסקי, פרנטזדי פיירו, פליסיו מילסון, מוחמד אבו פאני וערן זהבי, כאלה שיכולים לשנות משחק בנגיעה. היום השחקן היצירתי ביותר על הדשא הוא דווקא מגן שמאלי, רוי רביבו.

רביבו שחקן הרכב במכבי ת"א מאז 2023/24, כשהוא היה שחקן משמעותי בשתי האליפויות האחרונות. בקיץ האחרון הוא כבר הספיק לסכם את תנאיו האישיים בקופנהאגן, עד שמכבי ת"א דרשה 5 מיליון יורו והקריסה את המגעים. "חשבתי שהכל סגור", הוא הודה בראיון לערוץ הספורט בפגרת הנבחרות באוקטובר האחרון. "הייתי מתוסכל, מאוכזב ועצבני, אבל אני לא משהו מיוחד. זאת לא הפעם הראשונה בה זה קורה בכדורגל. אני עושה מה שבשליטתי".

מתוך הייאוש הזה רביבו יצא לעונה הפורייה ביותר בקריירה, לפחות בפן האישי. הוא מלך בישולי ליגת העל עם שמונה, לעומת תשע בשתי העונות הקודמות יחד. הוא הבקיע מול יפו ברבע גמר הגביע ומול שטוטגרט בליגה האירופית, אחד משני השערים היחידים של מכבי במפעל העונה. הוא היה העוגן אצל ז'ארקו לאזטיץ', וממשיך באותה מגמה גם אצל רוני דיילה.

רביבו הבן עשוי לזכות בתואר מלך הבישולים 30 שנה אחרי שעשה כן אביו, שחקן העבר הגדול חיים. הוא אמנם לא צפוי להגיע לשיא הבישולים בעונה (16 של ירדן שועה מהשנה שעברה), אבל הוא מייצר מצבים גדולים והפך, לפחות לפי Transfermarkt ו-SofaScore, לשחקן בעל השווי הגבוה ביותר בליגת העל בכדורגל. פתאום נראה שתג המחיר של 5 מיליון יורו, זה שמכבי הציבה בקיץ האחרון והרתיע את קופנהאגן, לא בשמיים.

קשה להתווכח עם התרומה ההתקפית של רביבו. שמונת הבישולים מדברים בעד עצמם, אבל הסיפור המעניין יותר, לפחות מבחינת הח"מ, הוא הדרך. רביבו אמנם מתופקד כמגן שמאלי, אך ממעט למסור כדורי רוחב או כדורים ארוכים. יש לו 17.5 מסירות במשחק בחצי המגרש של היריב, בו הוא נמצא לאורך רוב הזמן כשהוא משחק. רביבו לא בועט בתדירות גבוהה מדי לשער, אבל בפועל מתפקד יותר בתור קיצוני שמאלי, למרות שהוא משחק ב-4:3:3. אשתקד ראינו את הצהובים משחקים עם טייריס אסנטה, המגן הימני, כבלם כשהצהובים עם הכדור במה שמשחרר את רביבו לשחק על כל הקו. 

השנה ראינו עלייה משמעותית בכמות הנגיעות שלו בכדור ובסגנון המסירות, בניסיון לחפות על העדרו של גבי קניקובסקי שהיה אחד היוצרים המרכזיים של מכבי ת"א. יש לכך חיסרונות בפן ההגנתי, בטח בהתחשב בעזיבת יוריס ואן אובריים והבור שנוצר בקישור ההגנתי של הצהובים עם כל הפציעות של כריסטיאן בליץ' (שלא השלים 90 דקות מתחילת אוקטובר), אך התרומה ההתקפית הובילה את מכבי ת"א למעמד הזה. נדמה שזאת השאלה בהתחשב בתרומה של רביבו, הפער בין הערך בהתקפה לסימני השאלה בהגנה. התשובה, לפחות שלנו, היא שהפער שווה את זה.

נדגים, בין היתר, בעזרת ה-2:3 מול מ.ס. אשדוד. היו כאן שתי פעולות גדולות ושונות מאוד של רביבו. הראשונה היא הבישול לאמיר סהיטי, בו חילופי מסירות עם הליו וארלה אפשרו לו לנוע מבעד לקו ההגנה, לחתוך עם כדור מושלם ולהשאיר לסהיטי רק להבקיע. השער השני, במצב של 1:1, הגיע  בהתקפת מעבר. רביבו הקפיץ אחרי איבוד, כדור ארוך לסייד אבו פרחי שלא התבלבל והבקיע מקרוב מול אשדוד המומה ואוהדים צהובים מאושרים בבלומפילד. שני השערים מחכים לכם בנגן >>>>>

מדובר בשני שערים שונים זה מזה, ושונים גם מהבישול הראשון שלו אחרי החזרה מהפגרה, מול הפועל חיפה. הפעם רביבו קיבל כדור ארוך על סף הרחבה והרים בצורה מושלמת לעידו שחר בין שלושה אדומים במה שהפך לשער השני של מכבי ת"א. זה נראה, בעיקר, כאילו הוא מסוגל לעשות הכל בדרך לשער. 

אנחנו רואים את רביבו משחק ממש על הקו, אנחנו רואים אותו מצליח לעבור שחקנים בדריבל, אנחנו רואים אותו שולח כדורים ארוכים ומסירות קצרות. היכולת שלו לייצר מהאגף הפכה אשתקד את החיים של ווסלי פטאצ'י לקלים בהרבה, כשהברזילאי נכנס פנימה, עשה כרצונו וסיים את הפלייאוף העליון עם חמישה שערים, שלושה בישולים וצלחת אליפות. 

קשה להגיד שראינו אותו דבר במקרה של הליו וארלה, אך לזכותו של השחקן מקייפ ורדה יאמר שהוא כמעט ולא שיחק בחצי הראשון של העונה. בחצי השני יש לו שני שערים וארבעה בישולים ב-6 המשחקים האחרונים, כולל מול אשדוד וחיפה. הוא נכנס מעט יותר לאמצע, וגם כאן מדובר ביתרון של רביבו. לא רק יכולת יצור השערים עצמה, אלא החופש שהוא מעניק לשחקני ההתקפה שלצידו.

בכל זאת, קשה להתעלם מהפיל שבחדר. מכבי ת"א נראית רע העונה במשחקים מול קבוצות הצמרת. זה היה נכון בעידן ז'ארקו לאזטיץ' ונראה כך גם בתבוסה מול הפועל ב"ש. רוי רביבו היה חלק מחוליית ההגנה שספגה 6:2 מבית"ר ירושלים, 4:1 ממכבי חיפה, 3:1 מהפועל ב"ש והפסידה 2:1 בדרבי להפועל ת"א. רוי השתפר בפן ההגנתי, אך התבוסות האלה עשויות להעלות את אותה שאלה, הפער בין התקרה לרצפה של קבוצה עם רביבו.

אפשר לטעון שהעמדה הנכונה של רביבו היא דווקא שחקן כנף עם שלושה בלמים. מצד שני, הוא זכה בשתי אליפויות בתור מגן שמאלי, שתיהן עם ואן אובריים. אולי זאת הבעיה של מכבי ת"א, העדר קשר אחורי של ממש שיוכל גם "לחפות" על רביבו ולאפשר לו לצאת להתקפה. ראינו את זה במשחק מול הפועל באר שבע, בו שלישיית הקישור של לוקאס ונטורה, קינגס קנגווה ואליאל פרץ נראתה גדולה על איתמר נוי, דור פרץ ועידו שחר. 

הנוכחות של איסוף סיסוקו הייתה עשויה לסייע במעט בפן הפיזי, אבל סימן השאלה הגדול ביותר הוא בליץ'. אם הקשר חובב התיקולים היה שם מתחילת העונה, מי שהיה אמור להחליף את ואן אובריים למעשה, אולי היה לרביבו יותר קל לצאת באופן קבוע למעלה. מכבי הפסידה רק בשני משחקים מתוך ה-14 בהם הם חלקו את הדשא, בגומלין מול קייב (בסיומו עלתה לשלב הבא) מול דינמו זאגרב בליגה האירופית.

אי אפשר לבנות על בליץ', ולכן השאלה האחרת היא מה מכבי ת"א עושה בקישור האחורי. השילוב של סיסוקו נראה כמו פתרון אפשרי אחד, כשהריצות הבלתי פוסקות שלו יכולות להקל על הצהובים. נועם בן הרוש שתופקד כקשר אחורי הוא אפשרות מעניינת אחרת, כזאת של קשר אחורי שיכול לעבור לעמדת המגן השמאלי בלי הכדור ולתת לרביבו להתקדם קדימה. יכול להיות שמעבר ל-4:2:3:1, מערך שאפיין את רוני דיילה בתחילת הקריירה, יתאים יותר מ-4:3:3, בטח בהתחשב בבור הצהוב באמצע בהעדרו של בליץ'.

המנצחת בחצי גמר גביע המדינה תהיה אנדרדוג בגמר מול הפועל באר שבע, מוליכת הטבלה הפנטסטית והמועמדת המובילה לזכייה בדאבל. מכבי ת"א יודעת שהיא עלולה לאבד את המקום באירופה אם לא תזכה בגביע, בטח כשהפועל ת"א נכנסת לפלייאוף עם 49 נקודות משלה (ובפועל השיגה 51 נקודות על הדשא לעומת 46 של מכבי). כשנותרו לה אך ורק משחקים מול גדולות, רוני דיילה צריך לחשוב מחוץ לקופסה. מכבי ת"א צריכה לשבור את תקרת הזכוכית. המפתח? רוי רביבו.