תהיו יובל אשכנזי: האיש שסימל את השינוי

בימים של דיוני מוסר, לחיפה היתה זכות שהיה לה שחקן כזה. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

בסרט האלמותי "השוטר אזולאי", מארגנת חבורת הפשע המובילה ביפו מעין מעשה שוד מבויים, על מנת לזכות את גיבור הסרט, להלן השוטר אזולאי, בהישג משטרתי שימנע את פיטוריו והחלפתו, רחמנא ליצלן, בשוטר מתפקד. כמיטב המסורת של אפרים קישון, הסיטואציה כולה אבסורדית ומגושמת, וכל אחד ממלא בה את תפקידו כמצופה ממנו - השוטר עוצר, החשודים "נעצרים" בשיטת הדלת המסתובבת, וכולם ממשיכים בחייהם, מי לחיי הפשע ומי לפנסיה כפויה.

הסצינה הזו, יותר נכון הרעיון שמאחוריה, עלתה בראשי אתמול בסמי עופר. לא, חלילה, שאני רומז שהמשחק היה מכור או לא כשר, ממש לא. אבל כל אחד מהצדדים שיחק את התפקיד שלו אתמול, בלי יותר מדי טרוניות ודרמות מיותרות. מכבי חיפה נתנה פוש קטן על דוושת הגז, שמה את השלישייה בחצי שעה של כדורגל לא גדול, ושתי הקבוצות עברו למחצית הקלאץ' עד הסיום. בתווך, אמנם שרי הוסיף עוד שער, אבל הורדת הקצב וה"מנוחה הפעילה" של שחקני מכבי חיפה על הדשא לא נעלמה מעינינו. גם החגיגה של הכובשים היתה מאופקת למדי, למעט מוחמד אבו פאני, מסיבות מאוד מובנות.

אף אחד בבית"ר ירושלים לא באמת התרגש מההפסד הצפוי, ואפשר לומר שאף אחד במכבי חיפה לא יצא מגדרו מהרביעייה שהובקעה. סיפור ידוע מראש, שכאילו נכתב עוד לפני שהמשחק עצמו שוחק. מה יש לומר. מכבי חיפה רצתה לסגור סיפור כמה שיותר מהר ולהתחיל בשימור אנרגיה לקראת הקרב בטרנר ביום שני, בית"ר רצתה פשוט להעביר את המשחק במינימום נזק, כולם יצאו בסוף מרוצים. חוץ מבית"ר.

בדרך כלל, אני נוהג להתייחס למכבי חיפה באופן כמעט בלעדי בטורים שלי, אבל הסיפור מאחורי היריבה שלנו אתמול ממש מאפיל על ההתמודדות הספורטיבית עצמה. למעשה, ממש קשה לקרוא למשחק אתמול "התמודדות". בית"ר ירושלים היא ביי פאר הבית"ר החלשה ביותר שאני זוכר אי פעם, ברמה שממש גבולי להגדיר אותה כקבוצת כדורגל.

זו בית"ר הכי חלשה שאני זוכר" (מאור אלקסלסי)
זו בית"ר הכי חלשה שאני זוכר" (מאור אלקסלסי)

פשע בניית הסגל של בית"ר לעונה הנוכחית בהחלט נמצא גבוה ברמת הנתעבות שלו. לא זו בלבד, אלא שלמשחק בסמי עופר, הם הגיעו בהרכב חסר, חולה, חבול ופצוע. גם ההרכב הראשון שלהם, איך נאמר בעדינות, היה צפוי להתקשות מולנו, אז ההרכב הראשון-וחצי בואכה שני לא באמת היווה יריב שקול באף דקה של המשחק הזה.

קשה לי לנתח מקצועית משחק מהסוג הזה. זו לא רק קבוצה שבורה מקצועית. רוח המועדון כולה היא רוח נכאים, אפשר לראות בבירור שרוב השחקנים פשוט לא רוצים שום קשר עם הקבוצה והסיטואציה הנוכחית שבה הם נמצאים איתה. לא חושב שיש איזושהי קבוצה בליגת העל שלא היתה מנצחת את בית"ר הזו וביתר קלות אתמול.

המשחקים מול בית"ר תמיד היו לוהטים וסיפקו פיקנטריה ופרפרים של יום כדורגל ענק, בבית ובחוץ, ואני יכול לקוות בשביל כולם שהפעם הבאה תהיה יותר תחרותית, כי המשחק אתמול, הרגיש מביך יותר מכל דבר אחר.

אבל, צרותיה של בית"ר ירושלים אינן מענייניי, בסופו של דבר, ואם בכל זאת אתמקד בקבוצה שלי - עשינו את המוטל עלינו, לא בצורה הכי מרשימה, אבל בצורה בהחלט יעילה. לא שיחקנו גרוע, כמובן, ובליץ שמוליד שלושה שערים תמיד יהיה דבר מרשים בעיניי, גם אם הוא מושג מול יריבה חלשה מקצועית ומנטלית.

מאור לוי. הצדיק את הקרדיט (מאור אלקסלסי)
מאור לוי. הצדיק את הקרדיט (מאור אלקסלסי)

מאור לוי הצדיק את הקרדיט שקיבל בהרכב עם שני בישולים וכניסות יפות לעומק, ועושה רושם שאחרי מופע האימים שלו במשחק הקודם מול בית"ר בבית, הוא לקח את עצמו בידיים ושידרג משמעותית את היכולת שלו עם שני שערים ושני בישולים בשלושה משחקים בהם שותף. אמנם הוא נחשב לאחרון ברוטציה במרכז השדה בימים בהם כולם בריאים, אבל מעודד לראות את הגדילה המדורגת ואת ההשקעה והרצינות שלו בכל דקה שבה הוא על הדשא. רק עוד קצת פיזיות והחלטות חכמות יותר בסגירה באמצע המגרש, והוא בהחלט יכול להיות הרבה יותר משמעותי ברוטציה שלנו.

מעבר אליו, אצילי, אבו פאני ושרי מילאו תפקידם נאמנה ועלו על הלוח, משפתי מוכיח שיש על מי לסמוך גם בשער ובהחלט מראה שאיננו נופל מג'וש כהן בהרבה, אם בכלל, וחוזה רודריגס הוא אס רציני בחבילת הקלפים שלנו, לא משנה איפה מציבים אותו על המגרש. בלי מורחקים או פציעות רציניות, הכל מוכן, אם כן, למשחק המסקרן ביום שני בטרנר. הליגה עוד ארוכה מאוד, שום דבר לא ייסגר גם אחרי יום שני הבא, אבל בהחלט נוכל לקבל כיוון לגבי ההמשך. לא אכביר כרגע במילים, מקווה שהקבוצה תיתן לנו הזדמנות להכביר במילים ושבחים מיד בסיום המשחק.

אך לפני שנתפזר להתכונן למשחק בטרנר, חשוב לי לרשום כאן מספר מילים מעומק לבי, לאחד השחקנים האהובים שלנו, ששיחק את משחקו האחרון במדי מכבי חיפה אתמול:
רוח של מועדון חשובה לא פחות, ולעתים יותר, מיכולת מקצועית. ורוח מועדון נקבעת לא אחת או ליתר דיוק, מורכבת מהרוח האישית של שחקניה הבולטים. אחד ממבשרי הרנסנס ומאלו שעזרו לשנות את רוח המועדון הירוק לרוח של מועדון צמרת היה יובל אשכנזי. בעזרת המקצוענות המדבקת שלו, המלחמה, השערים היפים והמחויבות הבלתי מתפשרת שלו, בכל דקה ובכל סיטואציה - חזרנו לזקוף את הגב ולהתרגל מחדש למאבקי צמרת. ההערכה שלי ליובל ידועה ורבת שנים, העובדה שהוא בנה את עצמו מאפס, משחקן שלא רואה סגל בקבוצות בליגות הנמוכות לשחקן לגיטימי באחד המועדונים הגדולים בישראל, אם לא הגדול שבהם -היא לא פחות ממופלאה ומעוררת השראה עצומה בעיניי.

אשכנזי. לפעמים רוח מועדון חשובה מיכולת מקצועית (מאור אלקסלסי)
אשכנזי. לפעמים רוח מועדון חשובה מיכולת מקצועית (מאור אלקסלסי)

יובל, היה לנו לכבוד לקרוא בשמך ולראות אותך מפאר את המדים הירוקים בשערים ובישולים. תודה שהיית (ואתה עדיין) חלק ענק ובלתי נפרד מהלב שלנו ומהמסע המופלא מישימון שנות הסחלה בחזרה לפסגה של הכדורגל הישראלי. היית ותישאר מוערך ואהוב עלינו, בכל אשר תלך (טוב, יש מקומות שפחות. אתה כבר יודע). בשם כלל אוהדי מכבי חיפה, תודה ענקית על שנים נהדרות, על כל הרגעים הקסומים שהיית שותף להם והבאת אותם גם במו רגליך, תודה שתמיד היית פטריוט ירוק, שמח בשמחת החברים שלך, גם אם דקות המשחק שלך הלכו והתמעטו ככל שעבר הזמן.

בימים שבהם דיוני מוסר ומודלים לחיקוי מתעופפים לכל עבר, זו באמת זכות שיש לך אחד כמו יובל אשכנזי בקבוצה. אז כמו שכבר אמרתי בעבר - ילדים, תשאפו תמיד להיות הגרסא הכי טובה של עצמכם. קחו את עצמכם למקסימום ותילחמו עבור מה שאתם אוהבים עם כל מה שיש לכם ובכם. בקיצור - ילדים, תהיו יובל אשכנזי. בהצלחה יובל, תודה על הכל, אוהבים אותך מאוד.

שבוע ירוק ונהדר לכולם.

תודה, יובל (מאור אלקסלסי)
תודה, יובל (מאור אלקסלסי)
מעבר לתגובות