"אין היום שחקן בארץ שהיה פותח אצלי בהרכב בחיפה"

בליגה בה רוב המאמנים צעירים וחסרי ניסיון, יצחק שום הוא אחד מאחרוני המוהיקנים. המאמן בן ה-68, שהוביל את מכבי חיפה בפעם הראשונה לליגת האלופות וזכה בדאבל ביוון עם פנאתינייקוס, כבר היה רגל וחצי מחוץ לכדורגל הישראלי.

• הערב ב-18:45 ב-5LIVE: מ.ס אשדוד - בני יהודה

חמש שנים שהוא צפה מהצד בליגת העל, ראה את התוצאות המאכזבות והיכולת הדועכת, אבל הרעב לתרום מהידע ומהניסיון שלו נשאר. רגע אחרי שהפך למנג'ר המקצועי של בני יהודה, יצחק שום התפנה לראיון מיוחד בערוץ הספורט. ההליכה אחורה של הכדורגל הישראלי, הקאמבק, מסע ההישרדות של בני יהודה וההבדלים בין מכבי חיפה שלו לבין הקבוצות המובילות כיום.

איך אתה מסכם את החודש וחצי שלך בבני יהודה? חודש וחצי אינטנסיביים של חלון ההעברות.
"זה לא חודש פשוט. כי בדרך כלל בינואר מתקנים את מה שלא עשו טוב ביוני וביולי. במצב רגיל בקבוצות טובות מתחילים להכין את העונה הבאה כבר באמצע העונה הנוכחית, אבל הבעיה הגדולה היא שאתה לא יודע מי יהיה המאמן בעונה הבאה ואתה צריך לחפש שחקנים שיהיו מוכנים להגיע בחוזה לחצי עונה".

"איזה שחקן טוב יהיה מוכן להגיע לחצי עונה? איזה שחקן זר טוב יהיה מוכן להגיע לחצי עונה? זאת הבעיה הגדולה. גם ככה אין יותר מידי שחקנים טובים בשוק בחודש ינואר. כשהגעתי אמרתי שננסה להביא 5,6 שחקנים בינואר ואני יכול רק להודות לברק אברמוב שנתן לנו את האפשרות הכלכלית. שחקנים טובים קשה להביא, אתה צריך לפגוע מבין הבינוניים ולפעמים יש יוצאים מן הכלל, כאלה שהיו פצועים, שהקבוצה הביאה במקומם שחקן. עם הניסיון שיש לי ניסיתי להביא את השחקנים הכי טובים ממה שהיה".

בינתיים הרכש שצירפתם, בראשו, נריוס ולאסקיס, כבר התחיל לפרוע שטרות.
"זה היה לא פשוט להביא את ולאסקיס. התקשרתי אליו הביתה ודיברתי איתו ברוסית. ניסיתי לשכנע אותו וזה היה מאוד קשה כי הייתה לו הצעה ממקדוניה לשנתיים וחצי ואנחנו לא הסכמנו לתת לו חוזה דומה. הפעלתי אנשים בכירים בכדורגל הליטאי שידברו איתו. ז'אוטאוטאס, ששיחק אצלי ואימן את נבחרת ליטא, דיבר איתו. לשמחתנו משהו בעסקה עם המקדונים השתבש ובסופו של דבר הוא הסכים לבוא לפה".

חזרת לכדורגל הישראלי אחרי 5 שנים. מה השתנה בכדורגל הישראלי?
"הוא השתנה לרעה. כבר 3 שנים אני טוען שכל קבוצה בכדורגל הישראלי צריכה מנהל מקצועי. לשמחתי בשנים האחרונות זה מתחיל לקרות. זה משהו שמוריד הרבה מאוד מהמאמן. מהרכש, דרך שיחות מקצועיות שהמנהל המקצועי עושה עם השחקנים, ענייני משמעת והתיווך עם הקהל. המנג'ר הוא הפילטר בין בעל הבית למאמן. אלה דברים שנותנים שקט למאמן. בטח בהתחשב בעובדה שהמאמנים שיש היום, זה לא מה שהיה פעם".

מאיזו בחינה?
"כי אי אפשר היה להתערב לשלמה שרף, לגיורא שפיגל, לשניאור, לשוויצר ולגרונדמן ועוד רבים וטובים, שכל בעל בית שהיה בוחר אותם היה יודע שהוא לוקח איש מקצוע שלא מתערבים לו. אני בעד לשמוע את בעל הבית, להקשיב, לקחת בחשבון, אבל בשורה התחתונה המאמן צריך להחליט מה לדעתו יעשה טוב לקבוצה. כמובן שלבעל הבית יש זכות לדעת ראשון את ההרכב וכל דבר שהולך לקרות בקבוצה".

מה עוד השתנה לרעה בכדורגל שלנו?
"פעם קבוצות רצו לנצח, היום קבוצות עושות הכל בשביל לא להפסיד. כמעט לכל המאמנים אין גב כלכלי ושאין גב כלכלי, הם מנסים לשרוד ומפחדים שיפטרו אותם אחרי כל משחק, הם מוכנים להתפשר כמעט על כל דבר. גם איכות השחקן ירדה מאוד. הבעיה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי היא שאין לנו מנהיגים. פעם לא היית יכול להיות שחקן בנבחרת ישראל אם לא היית מנהיג".

"עד לא מזמן היה את מכבי "ערן זהבי" תל אביב או מכבי "נמני" תל אביב, אבל פעם לכל קבוצה היה לפחות מנהיג אחד כזה. הפועל "יצחק שום" כפר סבא וככה היו הדברים עם אלי אוחנה ומלמיליאן בבית"ר, עם סיני בהפועל תל אביב, מכבי "שפיגלר" נתניה. כמעט לכל קבוצה היה מנהיג. היום אין את זה. בסופו של דבר שחקנים צריכים לקחת אחריות, היום שחקנים מעדיפים לא לעשות שגיאות, מעדיפים לברוח מהכדור בשביל לא לטעות, שמישהו אחר יעשה טעות".

למה בחרת לשבת על הספסל כמנהל מקצועי?
"אין נכון ולא נכון. זה לא מזיק שיש עוד זוג עיניים על הספסל וזה בטח לא מזיק אם אני יכול לעזור מהניסיון שלי. כשאתה מביא את מוריניו לאמן אז סביר להניח שהמנהל המקצועי לא יישב על הספסל".

יש סיכוי שתחזור לאמן?
"אני כל כמה חודשים מקבל הצעה לחזור לאמן. אם הייתי רוצה הייתי כבר מזמן חוזר לאמן".

כולל הצעות מאירופה?
"כולל הצעות מאירופה. נכנסתי לכמה עסקים שלא אפשרו לעזוב את הדברים בארץ. היום הילדים עוזרים לנו המון בעסקים וזה נותן לי אפשרות להשקיע הרבה מאוד שעות בבני יהודה. אני יכול להגיד לך שהיום אני משקיע יותר שעות עבודה בבני יהודה מאשר בכל קבוצה אחרת שעבדתי בה".

לאורך הקריירה שלך אימנת בדרך כלל בקבוצות גדולות, קבוצות צמרת. איך זה מרגיש להיות בקבוצה שנלחמת על החיים שלה?
"לפעמים הדרישות שלי והציפיות שלי הן מוטעות. כי לפעמים אני עדיין חושב שיש לנו שחקנים ברמה שהיו לי בפנאתינייקוס ומכבי חיפה. אבל לאט לאט גם אני לומד להכיר את השחקנים שלנו. יחד עם זאת, גם היום הפילוסופיה שלי היא אותו דבר כמו שהייתה לי בקבוצות הגדולות".

והיא?
"לדאוג שאנחנו נשחק טוב ופחות נחשוב על היריב. זה מה שליווה אותי בכל קבוצה שהייתי בה. ברור שהיו מקרים יוצאים מן הכלל. אבל זאת האידיאולוגיה שלי".

אבל כמו שאמרת, אין לך את אותם השחקנים שהיו לך בקבוצות הקודמות שלך.
"אוקי. אבל בשבילי במשחקים מסוימים אם אני אפסיד יותר מ-1:0 זה אותו דבר, זה עדיין הפסד. ניצחונות משיגים רק כשמשחקים כדורגל טוב. אתה יכול לנצח פעם או פעמיים כשאתה משחק רע. קבוצה שרוצה לנצח ובבני יהודה אנחנו צריכים להתחיל לנצח, צריכה לשחק כדורגל טוב. הבאנו שחקנים טובים, ואני רוצה שוב לפרגן לברק אברמוב שנתן לנו את כל מה שרצינו, והצלחנו להביא שחקנים שאני אוהב. כאלה שיודעים לעבור שחקנים ושהם יותר התקפיים מהגנתיים. אני ממשיך לדגול בכדורגל שהביא אותי לאן שהביא אותי, כדורגל התקפי".

אפרופו הקבוצות הקודמות שלך. לכמה שחקני הרכב של הפועל באר שבע יש מקום בהרכב של מכבי חיפה הגדולה שלך?
"אני לא רוצה לפגוע באף אחד בהפועל באר שבע. כולם שם עושים עבודה נפלאה. אלונה ברקת וברק בכר, הצוות המקצועי והשחקנים. כל הכבוד לכולם שם. אבל, להיכנס להרכב של מכבי חיפה של אז זאת משימה מאוד קשה. אני לא חושב שיש מישהו בכדורגל הישראלי שיכול היה להשתלב בהרכב ההוא של מכבי חיפה. כמעט ואין שחקנים היום שהייתי מעביר למכבי חיפה שלי".