"אני אוהד את מכבי, אבל תרשום: אנחנו ננצח אותם"
כמו כל תושבי נצרת, גם אנס דאבור צהוב בכל ימות השנה. הערב, הוא מול האלופה בחצי הגמר. על בית"ר ("אין לי בעיה לשחק שם"), האח הקטן ("אני יותר מהיר, אבל מונאס סקורר מפחיד") ועיר שחולה על כדורגל. ראיון
"תרשום שיש לי יום הולדת בדיוק ביום של חצי הגמר מול מכבי, אני בן 24. המתנה הכי מדהימה תהיה לנצח אותם ולעלות לגמר. אולי יהיה יותר מדהים שאני גם אבקיע במשחק הזה את שער הניצחון", במשפט הזה פותח אנס דאבור, מגינה של מכבי אחי נצרת ואחיו הגדול של מונאס דאבור, חלוצה של גראסהופרס, את הראיון המיוחד לקראת משחק חצי גמר גביע המדינה מול מכבי ת"א ברביעי הקרוב באצטדיון טדי.
"איך מנצחים אותם?", הוא מנסה לענות על שאלת השאלות, "זה יהיה קשה מאוד, אבל לא בלתי אפשרי ובכדורגל הכל לקרות. אנחנו צריכים להיות אגרסיביים מאוד, בעיקר בהתחלה ולנסות לשמור על זה כמה שיותר במשחק, חשוב שכשיהיו לנו הזדמנויות, נדע לנצל אותן ולקחת אותן בשתי ידיים כי מול מכבי לא יהיו הרבה כאלה וקשה לייצר נגדם מצבים. אנחנו גם צריכים להיות עירניים מאוד בהגנה, לא לעשות טעויות".
מהשיחה עם אנס דאבור והלהיטות שבו, דבר אחד ברור – מהרגע שנודעו תוצאות ההגרלה ושאחי נצרת תפגוש את מכבי, הוא נושם, חולם ומדבר רק על המשחק הזה. "צריך לראות באיזה הרכב ומערך הם יעלו. הסיכויים? 30-70 למכבי, ולמרות זאת אני אומר לך שאנחנו מנצחים אותם, תרשום". רשמנו.
"כל מה שמדברים בעיר זה מכבי, אחי, מכבי אחי"
באחד הרגעים המשעשעים בראיון, אנחנו מדברים על אוהדי אחי נצרת, שהם בכלל אוהדי מכבי. לתשובה שהגיעה ממנו כעבור שניות, לא ציפינו. "גם אני אוהד מכבי, מה אני אעשה? אבל כל תושב נצרת שאוהד אותם, הוא ביום רביעי קודם כל אוהד של אחי. לפני הכל. הולכים להגיע ל'טדי' משהו כמו 5,000 אוהדים שלנו", הוא אומר בביטחון, "כל מה שמדברים בעיר זה רק מכבי, אחי, מכבי אחי".
וכשמזכירים את נצרת בצמוד ל"עיר של כדורגל", תמיד עולה השאלה אם באמת מדובר בעיר שחיה ונושמת את הכדורגל ואת הקבוצה הייצוגית בליגה הלאומית. לעיתים נדמה שכ-10,000 אוהדים הולכים לצבוע את 'טדי' בירוק, וברגע אחר יש תחושה שגם אם יגיעו אלף אוהדים, נאמר תודה. "זו הכי עיר של כדורגל שיש. תיזכר, כשהיינו בליגת העל לפני כמה שנים, היו מגיעים לכל משחק בית של אחי 4,000 צופים. אין על הקהל של אחי. אני מדמיין אותי עולה על כר הדשא בטדי, ומסתכל עליהם ביציע. הם ייתנו לנו דחיפה מטורפת, רק לשמוע אותם מעודדים זה יהיה מדהים".
אנס דאבור יחגוג, כאמור, ביום רביעי יום הולדת 24. מלבד קדנציה קצרה של מספר חודשים במכבי נתניה של תחילת העונה הנוכחית, את כל חייו העביר באחי נצרת. מהרגע שכף רגלו דרכה במגרשי הכדורגל כשהיה בן 4, הוא מעולם לא שיחק באף מועדון אחר, מהילדים עד הקבוצה הבוגרת. אנס דאבור הוא סמל. "סמל במועדון זה אומר הרבה. כולם נותנים לך כבוד, הקהל, ההנהלה, השחקנים הצעירים. הרבה לפניי יש כמובן את אמג'ד סולימאן ואדהאם האדיה שהם הסמלים האמיתיים פה, אבל ברגעי משבר שהקבוצה נכנסה אליהם, התפקיד שלנו היה לבוא לקהל, להקשיב לאוהדים ולהרגיע אותם".
סיפור האהבה של דאבור עם מכבי נתניה מתנקז בעיקר ליחסים בינו לבין המאמן דאז, יוסי מזרחי, בגינן הוא חזר בינואר לנצרת. "חזרתי לקבוצה גם בגלל שהיו המון בעיות עם הכסף בנתניה, אבל הסיבה העיקרית היתה יוסי מזרחי שלא נתן לי הזדמנות. היה איזה משחק שניצחנו את עכו 1:2, הוא בא אליי ואומר לי 'איזה שחקן אתה', והרגשתי שלקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים. אח"כ הוא פתאום החזיר אותי לספסל. ניסיתי להבין מה קרה, אז הוא אומר לי 'תהיה סבלני'. אמרתי לו 'יוסי, אני בן 24. אני רוצה לשחק ולא קיבלתי ממך הזדמנות'. היו לי אז הצעות מהפועל פ"ת, לוד ורעננה, אבל ההצעה הכי טובה היתה מאחי. זה כיף לחזור הביתה, אבל ליגת העל זה יותר כיף".
"בית"ר מערבבת פוליטיקה בכדורגל"
הסיכוי שכדורגלן ערבי במדינת ישראל של 2015 לא ירצה לחוות את דעתו על המדיניות שנוקטת בית"ר ירושלים בשנים האחרונות באשר להחתמת שחקן ערבי בשורותיה, קלוש עד לא קיים. "הם לא רוצים ערבי בבית"ר, ואני עדיין לא מצליח להבין", אומר דאבור, "הם כבר שנים מערבבים שם פוליטיקה בכדורגל, וזה לא טוב. זה כדורגל, הענף היחיד שבו אתה שוכח מהסכסוך בין ערבים ליהודים. רק בכדורגל יכולים מוסלמים, נוצרים ויהודים לשחק ביחד. לי אישית אין בעיה לשחק בבית"ר אם יציעו לי, למה שתהיה לי בעיה? הלוואי ויהיה שחקן ערבי בבית"ר, אבל זה לא יקרה כל עוד ה'לה פמיליה' קובעים שם הכל. די עם הגזענות, לאנשים נמאס לשמוע את זה".
האח הקטן שפורח מעבר לים
שנה ושבועיים אחרי שאנס דאבור נולד, הגיח לאוויר העולם אחיו הקטן, מונאס. "אמא ואבא עבדו מהר, ראו איזה מוצלח יצאתי אז החליטו להביא עוד אחד כמה שיותר מהר", הוא צוחק. המשמעות של 'אנס', כמו 'מונאס' וכמו 'אונסי' (האח הנוסף במשולש) בערבית הוא "אהבה, להיות שמח כל החיים". עברו כמה שנים טובות, ומונאס כבר שנה וחודשיים מככב במדי גראסהופרס השוויצרית. לא פחות מ-16 שערים בכל המסגרות יש לו כבר העונה, תוסיפו 9 בישולים ותקבלו שחקן שעוד יגיע רחוק. "הוא הכוכב של הקבוצה", קובע אנס.
על היחסים ביניהם, הוא מספר: "אנחנו מדברים המון ומתייעצים בינינו, בעיקר על הכדורגל. לפני כל משחק אנחנו מדברים אחד עם השני. אני כבר שבוע וחצי מדבר איתו כמה פעמים ביום על המשחק מול מכבי; את מי שומרים, איך משחקים, על מה לתת דגש. הוא מסביר לי, אבל אין סיכוי שאני אגלה לך מה הוא אמר, זה סוד. לא כדאי להרוס הכל".
"אנחנו לא נפגשים הרבה", מודה אנס בצער, "אבל הייתי אצלו לפני שבוע וחצי. אפילו לקחתי את החולצה שלו בסוף המשחק. החלום של מונאס הוא לשחק בארסנל, אני בטוח שהוא יוכל להגשים את זה בשנים הקרובות. בעונה הבאה הוא כנראה יהיה בבונדסליגה, אבל בשורה התחתונה – אין סיכוי שהוא יחזור לישראל בשנים הקרובות". על השאלה 'מי מוכשר יותר?', הוא לא מתקשה לענות: "כל אחד יש את הכלים שלו, מה שנקרא. אני יותר מהיר ממנו עם בעיטה יותר חזקה משלו. אבל הוא חלוץ, הוא סקורר שיש לו מיקום מפחיד ברחבה, שמחצי מצב הוא עושה שער. אם הוא היה נשאר במכבי ומשחק בחצי הגמר, בטוח היינו מפסידים".