"בזכות בדש, המעבר לבלגיה הרגיש לי כמו מטבעון ליקנעם"

חנן ממן מצטרף לפרוייקט מיוחד, בו יספר על החיים של ליגיונר טרי בתוך ומחוץ למגרש. העזרה של אבא, המנטליות של רמי גרשון, האיחוד עם החברה ואיך לא, הגעגוע לאוכל של אמא. ואיפה אימוני הפתיחה מרשימים יותר, בארץ או בבלגיה?

חנן ממן
Getting your Trinity Audio player ready...
ממן. מרגיש בבית
ממן. מרגיש בבית
שנה גודל פונט א א א א

לפני קצת יותר מחודש, ביום שישי בצהריים, חתם חנן ממן בבוורן הבלגית והגשים את חלומו של כל שחקן - יציאה לאירופה. אחרי קריירה קצרה בהפועל חיפה ועונה בהפועל תל אביב, יצא הקשר לעבר הלא נודע, בליגה שמייצאת שחקנים לליגות הגדולות בכל שנה מחדש.

אתר ערוץ הספורט ילווה את ממן במשך העונה, בבלוג אותו יכתוב הקשר בעצמו, ובו ישתף בחוויות מחוץ לישראל - הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. קבלו את פרק א', פוסט הבכורה של ממן.

על הקשר בין בלגיה ליקנעם

את השבוע הראשון בבלגיה אני לא מחשיב ל"שבוע של הסתגלות" מכיוון שהאופוריה וההתרגשות לא נתנו לי להבין עד כמה גדול ומשמעותי הצעד שעשיתי. למזלי, אבא שלי היה איתי בהתחלה ולאחר מכן הגיע ברק בדש שהפך לי את המעבר מהארץ לבלגיה כאילו עברתי מטבעון ליקנעם.

אחד הדברים שעזרו לי יותר מכל הייתה הנוכחות של בדש. לכל שאלה שהיתה לי הוא ענה, כל מידע חיוני הוא סיפק וכל מה שצריך לדעת הוא הסביר. אחרי שבוע איתו הרגשתי כאילו הוא החבר הכי טוב שלי כבר 10 שנים! לאחר שברק עזב לקריית שמונה זה ממש הרגיש כאילו החופשה נגמרה והנה החיים האמיתיים.

אימון הפתיחה פה לא מתקרב לאווירה בארץ. כמות אוהדים היתה זהה לכמות שבאימון רגיל של הפועל תל אביב - בלי כתבות, בלי ראיונות ובלי הרבה רעש (אולי זה טוב, ואולי לא). בדיוק כמו בסיפורים ששמעתי לפני שהגעתי, האימונים היו קשים וארוכים: 4 שעות במקום שעתיים ושני אימונים ביום. מעבר לכך, היו לנו 3 משחקי אימון בשבוע במקביל. קשה, אבל מספק! מלבד בדש, גם החבר החדש שהצטרף, רמי גרשון, עזר לי מאוד. רמי הביא איתו מנטליות אירופית, אותה הוא מחדיר בתוכי ללא הפסקה. ממש נכס עבורי.

קיבלתי את המספר 14 ואני מקווה להצליח בבוורן ולפתוח את העונה כמו שפתחתי את העונה הקודמת לה, אך הפעם לשמור על יציבות. אני נמצא במקום שהוא קרש קפיצה נדיר לרמות הגבוהות באירופה ובעזרת השם גם רוצה לייצג את נבחרת ישראל ביום מן הימים.

אני נשאר מעודכן ומחובר לכל מה שקרה בארץ בעזרת ה-mytvil, עוקב אחרי הקבוצות הישראליות שמשחקות באירופה ומחזיק, כמובן, אצבעות לאקסיות האדומות לקראת העונה הקרובה (הפועל ת"א והפועל חיפה).

החברה שלי הגיעה והביאה איתה רוח גבית ענקית של תמיכה, אהבה ואופטימיות, אך לא הכל מושלם כי החיבוק והאוכל של אמא חסרים. הגעגועים לשני הדברים האלה לא ייפסקו.

מרגע זה מתחיל הדבר האמיתי, הכדורגל והליגה, וצריך לעבור למעשים – כי לדבר אפשר עד מחר.