אל תעזו למצמץ: אליפות העולם בפורמולה 1 בישורת האחרונה

שבעה מירוצים נותרו עד לסיום העונה בפורמולה 1 וכבר אפשר לומר בוודאות דבר אחד – עונת 2012 היא העונה התחרותית ביותר בכל הזמנים. זו אליפות של נהגים ולא של ברגים. מעבר לעובדה שיש כאן 6 אלופי עולם שמתחרים זה מול זה, מדובר בפערים כה קטנים בין המכוניות ולכל טעות מזערית של נהג או מכונאי תהיה השפעה גדולה בקרב על התואר הנחשק.

וכאן נכנס המוביל, פרננדו אלונסו, שבא העונה במטרה ברורה להחזיר לעצמו את תואר הנהג הטוב בתבל ולא ליהנות מהפירורים שהאחרים ישאירו או לייחל לכשלונם רק כדי להתקדם בדירוג. אלונסו הבין כבר בתחילת השנה שהוא נחשב לאנדרדוג בגלל המכונית הלא-תחרותית שפרארי בנתה בחודש ינואר. הסיבה הזו בדיוק גרמה לכל העולם המוטורי להריע לו ולהעריך אותו מחדש – הנהג הטוב בעולם – ולו בזכות הביצועים שהוא מצליח לסחוט מהמכונית שלו.

מה גרם לשינוי במערכת היחסים שבין המכונית לנהג? ובכן, ה-FIA, התאחדות הספורט המוטורי העולמית, פסלה את השימוש במערכות פליטה מתוחכמות ובכך ביטלה את היתרון הטכנולוגי שהיה לרדבול-רייסינג. המהלך סיכל גם את התוכניות של הקבוצות האחרות ולראשונה השנה לא ראינו שום פריצת דרך טכנולוגית משמעותית שמסייעת לאחת הקבוצות לגבור על יריבותיה. ההכרעה השנה תהיה בידיים של הנהגים ולא בידי המהנדסים, בדיוק כמו שהיו בימי הזוהר של הפורמולה 1.

נחזור שוב לאלונסו, שמוביל את דירוג הנהגים בפער של 37 נקודות על פני לואיס המילטון (מקלארן). כבר ברור שהכוכב הספרדי יוביל את הדירוג גם לאחר הגראנד פרי הקרוב בסינגפור, אך עדיין בקופה נותרו 175 נקודות, כך שאפילו לג'נסן באטן, שמדורג במקום השישי (78 נק' אחרי אלונסו), יש סיכוי לחגוג בסוף השנה עם כתר האליפות.

היתרון של אלונסו אמנם נותן לו ביטחון, אבל הוא שביר. כדי לשמור על הפסגה, הנהג הספרדי זקוק לשני דברים: הראשון, הוא שפרארי תמשיך לשפר את המכונית שלה בהדרגה העונה. כבר לפני שבוע, במבחנים האחרונים בצרפת, נהג המבחן ז'ול ביאנקי קבע תוצאות עוצרות נשימה. שחזור התקלות הטכניות ממירוץ מונזה אינו מתקבל על הדעת.

יש שיאמרו שהוא נהנה ממזל של אלופים. אז מה? כשאתה מתחרה בחמישה אלופים נוספים, אז הישגי העבר לא תמיד מספיקים. אלונסו ניצל את הבעיות הטכניות של רד בול באיטליה ואת הפרישה המסתורית של ג'נסן באטן (מקלארן). למען האמת, וזה הדבר השני, דווקא ריבוי האלופים והיריבים עשוי לסייע לספרדי לזכות בתואר, בעיקר בכך שיתמודדו על כל נקודה ועל כל ניצחון. מדובר בסבסטיאן פטל, שמנסה לזכות בתואר שלישי ברציפות, ג'נסן באטן, לואיס המילטון ואפילו קימי רייקונן, שמנסה להמעיט בסיכוייו אך חולם על שחזור דרמטי כמו ב-2007.

דווקא המילטון נראה שעשוי שוב לבעוט בדלי. צריך להחמיא לו ולומר שבשנה החולפת הוא התבגר ונראה שהבעיות האישיות עם בת הזוג והמריבה המשפחתית עם אביו הם נחלת ההיסטוריה, אולם בשבועות האחרונים שוב צצות להן הבעיות. הסיבה? טרם נחתם חוזה חדש בינו לבין מקלארן, דבר שעשוי להסיט את תשומת הלב של אלוף העולם לשעבר מהמסלול למשרדי ההנהלה. זהו למעשה מבחן הבגרות של המילטון ואם הצוות המקיף אותו יצליח לשמור עליו מפוקס הוא יצליח. אם לא, אז העובדה הזו תסייע משמעותית לאלונסו, שהוא ללא ספק אחד הנהגים הקשוחים בסבב לצד מיכאל שומאכר הוותיק ומארק וובר.

עד תום העונה נותרו שבעה מירוצים ונראה שלמרות העובדה שמדובר בעונה העשירה ביותר מבחינת מספר מנצחי המירוצים, עדיין יש מספר נהגים שיכולים לעמוד על הפודיום. מדובר בקימי רייקונן, שומי ורומאן גרוז'אן, שיכולים לתפוס את הפודיום כבר במירוצים הקרובים באסיה (סינגפור, יפן, קוריאה והודו, אבו דאבי) לפני מירוצי ההכרעה בארצות הברית ובברזיל.

קשה לנחש מה יקרה בעוד חודשיים במירוץ הנעילה בברזיל, אבל כבר מהיום המשמעות של מקצה דירוג גדלה בעשרות מונים וגם טקטיקת בחירת הצמיגים הפכה לגורלית. מעשית, יש חמישה נהגים (תיאורטית 6, יחד עם באטן) שיתקוטטו על כל ניצחון. בכל מקרה אין ספק שכשם שהעונה הזו התחילה כגדולה בכל הזמנים, כך היא עשויה גם להסתיים.