יש למה לצפות? ילדי ליברפול (gettyimages)
אם לוקחים את הנקודה הזו בזמן, מנתקים אותה מהעבר ומהעתיד, ממה שקרה וממה שיכול לקרות, אין שום ספק שליברפול נמצאת במצב איום ונורא. מזוויע. מזעזע. אין צורך למחוק את המיותר. אולי אפילו המצב הכי גרוע שהיא הייתה בו מאז הפכה לליברפול, אי שם באמצע שנות השישים.
זה מתחיל במקום בליגה, בעובדה שהקבוצה לחלוטין מחוץ לקרבות על אירופה, במאזן ב-2012 (אם העונה הייתה נפתחת בינואר, ליברפול הייתה נלחמת עכשיו נגד הירידה) ובאיך שהקבוצה נראית רוב הזמן על הדשא, ונמשך למצב הניהולי. המנג'ר הוא כישלון מהדהד (זוכרים, אמרנו שלא מתייחסים לעבד) והרכש רחוק מלהצדיק את ההוצאה. בנוסף, שלשום פוטר דמיאן קומולי, האיש שהיה אחראי על הרכש בשנה וחצי האחרונות, בצעד שגם אם בהחלט אפשר להצדיק אותו, לא מצביע על סבלנות גדולה בתרבות הניהולית של המועדון.
אבל אוהדי ליברפול, מה יש להם בחיים - בייחוד בתקופות כאלה - מלבד העבר המפואר, והאופטימיות לעתיד? אם ניקח מהם את זה ואת זה, עם מה נשאיר אותם? ובכן, ברור עם מה, אבל לא נגיד את זה בקול רם. אז לא ניקח מהם את זה. ובמקום להתרפק שוב על העבר, החלטתי להסתכל קדימה, אל העתיד של המועדון - על הדשא, לא בספרי החשבונות (שם ליברפול במצב טוב משל מרבית יריבותיה הודות למחיקת החובות ע"י הבעלים החדשים, שהשתלטו על הקבוצה בעונה שעברה).
נתון אחד שנתקלתי בו השבוע היה כמות הכישרון שהאקדמיה של ליברפול מחזיקה בו. שימו לב לזה: יותר מ-40 מתוך 66 שחקני האקדמיה וקבוצת המילואים הם שחקני נבחרות (לאומיות או גילאים) במדינות שלהם! יותר מ-40 שחקנים, שנפרשים על פני כל מדינות בריטניה כמובן (פלוס אירלנד), אבל מגיעים גם מהונגריה, איסלנד, שבדיה, טורקיה, פורטוגל, ארה"ב, צ'כיה וגרמניה.
לשם השוואה, בקבוצת הגיל הבכירה באקדמיה של צ'לסי - ללא ספק מועדון עם משיכה בינלאומית מכל בחינה שהיא (כסף, המיקום בלונדון, שחקנים זרים רבים שגדלו שם) - רק 10 מ-22 הנערים הם שחקני נבחרות, רובם המכריע מגיע מהאי הבריטי. בקבוצות הגילאים האחרות אין אפילו את הכמות הזאת. אפילו ארסנל לא מצליחה להעמיד נתון מרשים כמו של ליברפול, כש-22 מ-43 שחקני האקדמיה וצעירי קבוצת המילואים של התותחנים הם בינלאומיים ברמות השונות.
אז כדי לנסות לרומם את מצב רוחם של אוהדי ליברפול, הרכבתי את ה-11 הכי טובים מכל אותם 66 שחקני אקדמיה (אקדמיה שקני דלגליש ניהל עד שמונה למאמן הראשי בעונה שעברה) וקבוצת המילואים של המועדון, כולל כמה צעירים שכבר נמנים על הקבוצה הבוגרת. איפה שהיה מחליף ראוי לציון, הוא אכן צוין.
שוער: פטר גולאשי, הונגרי בן 21 (22 בחודש הבא), 52 הופעות בנבחרות הצעירות של מדינתו. מחליפים: מרטין האנסן, דני בן 21, 18 הופעות בנבחרות הצעירות של מולדתו. יוסוף מרסין, בן 17, מוצא טורקי. השוער המבוקש הגיע ממילוול אחרי שמספר קבוצות בכירות באנגליה התעניינו בו. עומד בשער הנבחרת עד גיל 17 של טורקיה. טיירל בלפורד (אנגליה, עד 17), דני וורד (וויילס, עד 19).
מגן ימני: מרטין קלי. נכון, זה נראה שקלי הוא כבר לחלוטין חלק מהקבוצה הבוגרת, אבל צריך לזכור שבגיל 21 (22 עוד שבועיים), ועם 10 הופעות בבוגרים השנה (ו-11 אשתקד), קלי הוא לחלוטין עדיין בגדר שחקן לעתיד. הוכיח - גם בליברפול וגם בנבחרות הצעירות של אנגליה (כולל עד-21 הבכירה) - שדלגליש לא טעה כשהפך אותו לשחקן רוטציה בעונה שעברה. מחליף: ג'ו פלאנגן, מגן ימני בן 19, רשם כבר 15 הופעות בקבוצה הבוגרת של ליברפול. כשרוני מקלי, יציב פחות.
מגן שמאלי: ג'ק רובינסון. בסך הכל בן 18, רשם כבר 5 הופעות בקבוצה הבוגרת של ליברפול, 2 מהן השנה בגביע הליגה. מקבל פחות הזדמנויות משאפשר היה לחשוב בעונה שעברה, בעקבות רכישתו (הטובה. קומולי לפעמים פוע בול) של חוסה אנריקה, אבל נמצא חזק בתכנית לעתיד של המועדון, וגם בהתאחדות בונים עליו.
בלם: סבסטיאן קואטס. הנה, עוד רכישה מוצלחת של קומולי. אמנם עוד לא הראה מה הוא מסוגל, אבל בתור מי שהיה השחקן הצעיר המצטיין של הקופה אמריקה האחרון, כשעמד במרכז ההגנה של אורוגוואי, בדרך לזכייה בתואר, חייב להיות אחד הבלמים הצעירים הכי טובים בפרמיירליג היום. מחליף: סטפן סאמה, בלם גרמני ממוצא קמרוני, חתם ב-2009, בגיל 16, מדורטמונד.
בלם: דני ווילסון, סקוטי בן 20 ששיחק כבר 5 פעמים בנבחרת הבוגרת (!) של סקוטלנד. מושאל העונה לבלקפול. אמור להיות בלם פותח שנים רבות בליגה הזו. מחליף: קונור קואדי, בלם בן 19, היה הקפטן של הנבחרת עד גיל 17 שזכתה באליפות אירופה בקיץ 2010.
קשר אחורי: אנדרה וויסדום. במקור, השחקן החזק בן ה-19 הזה הוא בלם, אבל מסוגל לשחק גם כמגן ימני וגם בקישור האחורי. זכה עם ה-U17 של אנגליה באליפות אירופה בקיץ 2010. מחליף: ג'יי ספירינג. אנגלי בן 23, 43 הופעות בקבוצה הבוגרת. לא כישרון גדול בכלל, אבל שחקן בית אמיתי שנותן הכל כל הזמן. בתור שחקן רוטציה עמוקה, יוכל להחזיק מעמד עשור בקבוצה.
קשר מרכזי: ג'ורדן הנדרסון. בשנה שעברה, כשהוא בן 20, זכה להופעת בכורה בנבחרת הבוגרת של אנגליה, תחת פאביו קאפלו. ואני מאמין שקאפלו מבין כדורגל. היה בעונה הקודמת אחד מיוצרי המצבים המובילים בפרמיירליג כולה. עדיין לא פרץ באדום-לבן, אבל בגיל 21, אין מה לחרוץ גורלות כל כך מהר. מחליף: ג'ונג'ו שלבי. קשר מרכזי שמצטיין הן בתפקיד 50-50 והן בתפקיד יותר קדמי. סוג של פרנק למפארד. בעיטה מפחידה, גם בכדורים נייחים. בן 20, רשם כבר יותר מ-85 הופעות בקבוצות בוגרות, 30 מהן בליברפול.
כנף: טוני סילבה, קשר התקפי פורטוגלי שהגיע ב-2009 מבנפיקה ליסבון. רק בן 18, מושאל כרגע לנורת'המפטון. כולם במערכת בליברפול מאמינים בו מאוד.
כנף: ראחים סטרלינג. איזה שם הזוי. איזה שחקן מדהים. רק בן 17, ליברפול שמה עליו יותר מחצי מליון פאונד עוד לפני שחגג 16, והביאה אותו מק.פ.ר כשכל קבוצה אנגלית אחרת מנסה להנחית אותו גם. 14 שערים ב-22 הופעות בנבחרות הצעירות של אנגליה. אופי בעייתי. דרש לאחרונה לקבל זמן משחק בקבוצה הבוגרת, וקני – במקום לתת לו, הרי על מה יש להילחם העונה בליגה? – ירד עליו. עכשיו אומרים שטוטנהאם תביא אותו בקיץ. אם כן, זה יהיה פספוס עצום של ליברפול. מחליף: ג'ורדון איבה בן ה-16, קיבל העונה 7 הופעות (וכבש שער) בקבוצה הבוגרת של וויקומב, והוחתם בדצמבר האחרון בליברפול, אולי באמת בתור מחליף לסטרלינג?
קשר התקפי מרכזי: ז'ואאו קרלוס טשיירה. פליימייקר פורטוגזי בן 19 שהוחתם בינואר האחרון מספורטינג ליסבון תמורת 850 אלף פאונד, אחרי שהרשים מאוד במשחקי הקבוצות הצעירות מול ליברפול, בטורניר ה"נקסט-ג'ן" (בו ליברפול הודחה בחצי הגמר על ידי איאקס).
חלוץ: דני פאצ'קו. נכון שספרד היא מייצרנית הכשרונות הבולטת באירופה בשנים האחרונות? אז פאצ'קו הוא עוד אחד מפס הייצור. חלוץ מהיר ואלגנטי, פאצ'קו בן ה-21 רשם 33 הופעות בנבחרות הצעירות של ספרד והיה מלך שערי אליפות אירופה עד גיל 19 ב-2010, עם 4 שערים (ספרד הפסידה בגמר לצרפת). מתקשה בינתיים להוכיח את עצמו בקבוצות בוגרות (2 שערים ב-28 הופעות בליברפול, נוריץ' וראיו וייאקאנו). מחליף: דייויד אמו, אנגלי ממוצא ניגרי, עוד בחור מבוקש שהגיע ממילוול. בן 20, היה אצן עד שבחר להתמקד בכדורגל.
אז מה, יש למה לצפות?