פטל, אלונסו, שומאכר והמילטון (gettyimages) אז מי יקח בסוף?
אפתח את הכתבה בהצהרה: עונת הפורמולה 1, כך מאמינים כולם, עתידה להיות אחת הטובות בהיסטוריה. יש לכך כמה הסברים טכניים וספורטיביים, אך בנוסף לכל זאת תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שישה אלופי עולם יתחרו זה מול זה על פני כל העונה על התואר הנכסף ביותר בספורט המוטורי. במאזנם של השישה – סבסטיאן פטל, לואיס המילטון, ג'נסן באטן, פרננדו אלונסו, קימי רייקונן ומיכאל שומאכר – יש 14 אליפויות עולם כאשר מחצית מהן שייכות לשומי, שהפעם ינסה לסתום לכל מבקריו את הפה אחרי שנתיים של מרורים (לייט).
בשורות הבאות אנסה להעריך את כוחם של הנהגים הטוענים השנה לכתר, החל מהאלוף המכהן, סבסטיאן פטל ועד קימי רייקונן. אנסה גם לדרגם לפי סדר מהנהג לו הסיכויים הטובים ביותר לזכות ועד לאנדרדוג המובהק, שיכול גם להפתיע. מבחינת הרכבים עצמם היתרון נשאר אצל רד בול, זאת למרות שבהתאחדות הספורט המוטורי העולמית, ה-FIA, ניסו לקצץ לקבוצה מעט מהכנפיים. למרות הכל, המשחק המשמעותי נשאר אצל הנהגים.
החלה עונת הפטל
סבסטיאן פטל סימן לעצמו את הדרך - ללכת בדרכו של מיכאל שומאכר ולהפוך לאגדת פורמולה 1 עוד בחייו. הגרמני הצעיר בן ה-24 זכה באליפות העולם בשנתיים האחרונות והוכיח כי כל הסופרלטיבים והמחמאות שקיבל אודות יכולותיו וכישרונו, שבלטו כבר בהיותו נער, אכן היו מוצדקים. אם מישהו היה צריך הצדקה לכוחו של פטל, הוא קיבל את ההוכחה הזו אשתקד. ראינו שהגורם האנושי, קרי הנהג, הוא זה שיוצר את ההבדלים ולא רק המכוניות. ולראייה – התוצאות הפנומנאליות של פטל אל מול אלו של חברו לקבוצה, מארק וובר האוסטרלי. גם לנהגים האחרים ובהם כאמור לא מעט אלופי עולם, לא היה סיכוי כאשר הוונדר-קינד הגיע ושרף את המסלול בהקפות עוצרות נשימה. אין ספק שפטל הוא המועמד המוביל לזכייה בתואר, גם אם רד בול רייסינג לא תצליח למצוא הברקה טכנולוגית יוצאת דופן.
אתה מדבר אליי, לואיס?
החל מעונת 2007, אז הצטרף לסבב ללא הכנות מוקדמות ונחת היישר למושב הנהג לצידו של פרננדו אלונסו במקלארן, לואיס המילטון תמיד היה מועמד לתואר. כבר אז קבע המילטון עובדה ברורה: אין פשרות ואין חברים – יש רק ניצחון, יש רק אליפות. המילטון אכן הגיע לשיא עם הזכייה בשנת 2008, אלא שמאז ועד לעונת השפל אשתקד הוא לא יורד מהכותרות ומכל הסיבות הלא נכונות. (ספג לא מעט עונשים בעונה שעברה בשל התנהגות לא ספורטיבית ונהיגה לא אחראית).
לצד כל זאת, תהיו בטוחים שלואיס המילטון יגיע לעונה הקרובה רעב יותר מכולם. נקודת המוצא שלו היא שלילית בהשוואה ליריביו. הוא עדיין צריך להתאפס ולמצוא את המסלול הנכון לפודיום ואחר כך גם להתמיד בו. הפגרה נתנה לו הזדמנות לנקות את הראש. הוא חילטר בענייני דוגמנות ואפילו הקליט אלבום מוזיקה בסגנון R&B. השנה מקלארן בחרה בעיצוב מכונית שונה משאר הקבוצות והתוצאות באימונים לא היו מבריקות, אך המילטון יודע לסחוט מהמכונית שלו את הכל ואם ישמור על קור רוח, אז זה עשוי לעבוד.
פרננדו אלונסו בעולם האיטלקי
אלונסו ופרארי זה סיפור אהבה, אך בשנתיים האחרונות זה נראה יותר כרומן חד צדדי, כאשר פרארי מתקשה לרצות את האלוף הספרדי הטמפרמנטי. אולם אלונסו הוכיח ב-2011 שהוא נהג-על עם תעוזה המשולבת בחכמה ויכולת שמסוגלים להזניקו אל הפודיום. למרות זאת, המכונית החדשה של סקודרייה פרארי מאכזבת. בקבוצה האיטלקית יודעים זאת וגם אלונסו רומז על העונה המורכבת שמצפה לו.
פרארי חייבת לעלות כיתה ולאפשר לאלונסו לנהוג במכונית מהירה ותחרותית דיה על מנת שהיכולת שלו תשלים אותה, רק כך יחזרו לחייך במראנלו ובאוביידו. אלונסו כבר הצהיר שרק בגראנד פרי של סין נראה את היכולת האמיתית של פרארי. האוהדים האיטלקים הם כבר חסרי סבלנות ובהיעדר נהג איטלקי בסבב אחרי 42 שנים, הם חולמים לאמץ את אלונסו כמו את האפיפיור ולהעניק לו דרכון איטלקי, הכל בתנאי שיחזיר את הסוס הצוהל למקומו הראוי.
סיפורו של ג'נסן באטן
הנה עוד קביעה מעניינת. למרות שזכה באליפות ב-2009, העונה הטובה ביותר של ג'נסן באטן בקריירה הייתה אשתקד ב-2011. לפני שלוש שנים איש לא העניק לו יותר מדי הערכה ליכולת האישית ובעיקר נטו לייחס את ההצלחה שלו למכונית של קבוצת Brawn GP. לפני שנה גילינו ג'נסן חדש. הצד הישן והחכם שלו מורכב מסבלנות העשויה מברזל וספונטניות גדולה, שסיפקה לו ניצחונות מזהירים, במיוחד בקנדה. באטן החדש התגלה כדמות בעלת יכולות אגרסיביות יותר. באטן הצליח להשפיע על קבוצת מקלארן, שנטתה כולה לצידו והזניחה את המילטון המפונק להתבוסס בבעיות האישיות שלו.
באטן הוא נהג סופר-איכותי, אך לשם הפקת תוצאות משמעותיות הוא זקוק לתמיכה של הקבוצה. אלונסו ושומאכר מושכים את הקבוצות שלהם אחריהם? באטן רק חייב להרגיש בנוח, כמו בבית.
וכן, שומאכר עדיין איתנו
לפני שנתיים מיכאל שומאכר חזר לסבב בקול תרועה רמה. רבים הרימו גבה וטענו כי בגילו המבוגר (40+) הוא לא יוכל לעמוד בתנאים הפיזיים. קנה המידה מבחינתו היה ונשאר חברו לקבוצה, ניקו רוזברג. ואכן שומי לא ממש הצליח לגבור עליו והשתרך מאחור לא אחת. לפעמים אף אכזב כשלא הצליח להעפיל כלל לשלב האחרון של מקצה הדירוג (מחוץ לעשירייה הראשונה בזינוק).
השנה נראה כי מרצדס גראנד פרי עשתה את הקפיצה הטכנולוגית החשובה מכולן, דבר שגרר העתקה מיידית מצידן של רד בול ומקלארן. מדובר בפטנט הייחודי של מרצדס בחרטום המשופר. מבחינה גופנית, שומאכר נראה נפלא ואתלטי. אחוזי השומן נמוכים ביותר והשרירים שלו בידיים, ברגליים ובצוואר חזקים כתמיד. האם זה יספיק?
כהרגלו, שומאכר אומר שאליפות אינה מילה גסה ושהכל פתוח. אבל תהיו בטוחים שבעומק ליבו הוא יסתפק ולו בניצחון אחד שיפרע את השטרות, מיליוני השטרות שמרצדס משלמת לו (בינתיים היא מחזירה אותם דרך מכירה היסטרית של מכוניות מתוצרתה, תוך שימוש בשומי כמקדם מכירות).
שובו של קימי רייקונן
הפיני החביב חזר לסבב. למען האמת וכשחושבים על זה לעומק, הוא מעולם לא עזב באמת. ההרפתקאות שלו מחוץ לפורמולה 1, באליפות העולם בראלי ובנאסקאר היו בגדר כישלון חרוץ והוכיחו לאלוף לשעבר כי מקומו רק בסבב הפורמולה. אחרי רומן תקשורתי ארוך עם קבוצת וויליאמס, שפוצץ עקב רצונו של הפיני לקבל גם שליטה מסוימת בקבוצה, פנה האייסמן ללוטוס. רייקונן חתם לעונה אחת בקבוצה האנגלית-צרפתית.
אם אתם חושבים שאין ללוטוס ולרייקונן שום סיכוי לאיים על הרביעייה הראשונה, אז תחשבו שוב. רייקונן הדהים את המומחים כבר לאחרונה כאשר קבע את הזמנים המהירים ביותר באימוני טרום העונה. ומי הגיע אחריו? חברו לקבוצה, רומאן גרוז'אן, שחזר גם הוא לסבב אחרי שזכה באליפות העולם ב-GP2. ההישגים הללו הוכיחו כי לוטוס היטיבה בהכנותיה לעונה והרימה משמעותית את רף הציפיות ממנה. רייקונן עצמו? הוא בעיקר מנסה להנמיך חזרה את אותו הרף, עם הצהרות על "מקום טוב באמצע", אבל בינתיים אף אחד לא קונה את זה.
לוטוס יישרה קו עם הקבוצות הכי עשירות בסבב ודגם השלדה של המכונית, ה-E20, נחשב לדגם הטכנולוגי ביותר שיצא אי פעם מהשערים של מפעלי חברת "אנסטון". אגב, הפעם האחרונה שבה קבוצה כיכבה באימונים, על אף היותה אנדרדוג מוחלט, הייתה זו אותה Brawn GP של ג'נסן באטן ורובנס באריקלו (סיימו במקומות 1 ו-3 בשנת 2009). אז תהיו בטוחים שגם השנה הכל אפשרי.