יוצאת מן הכלל

אפואל היא המרוויחה הגדולה מהשינוי שהגה פלאטיני. ראשית, משום שהיא היחידה מבין 14 קבוצות "הרפורמה" שהעפילה פעמיים לשלב הבתים. שנית, מהסיבה שהיא רחוקה שתי נקודות בלבד מהבטחת המקום בשמינית הגמר - הישג בלתי נתפס לכל הדעות. בערב הגאלה הנוצץ שנערך במונאקו לפני כשלושה חודשים, שובצה אלופת קפריסין לבית שכולל את אלופת הליגה האירופית פורטו, שחטאר דונייצק שהגיעה אשתקד לרבע גמר האלופות וזניט סנט פטרסבורג חביבת הקרמלין. לכאורה, השאלה היחידה שנותרה 'פתורה' הייתה לגבי זהות הקבוצה שתסיים אחרונה: ניקוסיה כמובן. בפועל, הקפריסאים טרפו את הקלפים עם ניצחונות ביתיים על פורטו וזניט, רשמו שתי תוצאות תיקו מרשימות בדונייצק ובפורטוגל וניצבים כפסע מהיסטוריה. רק כדי להמחיש את גודל הסנסציה: ע"פ אתר 'טרנספרמרקט' שווי כל שחקני אפואל ביחד מסתכם ב-15 מיליון יורו, לעומת שחקני פורטו השווים 185 מיליון, שחטאר 140 וזניט 137.
 
לא מדובר בסיפור על פטרון עשיר במיוחד, אקדמיית נוער מפוארת או דור זהב קפריסאי. בניקוסיה מאמינים בשני דברים: מאגר כמעט בלתי נדלה של שחקנים זרים וותיקים (17 במספר) והמשכיות. המאמן הסרבי איבן יובאנוביץ', שהיה כוכב גדול כשחקן באיראקליס היוונית בשנות ה-90, מדריך את הקבוצה זו השנה החמישית. בשתי קדנציות שונות שלו במועדון הוא זכה כבר שלוש פעמים באליפות, פעם אחת בגביע וכמובן אחראי על העפלה כפולה לצ'מפיונס ליג. יובאנוביץ', שנבחר כבר ארבע פעמים למאמן השנה בקפריסין, נחשב למוטיבטור מדופלם ומאמן יסודי. ניקוסיה הצליחה בקיץ למנוע נטישה של כוכביה ונשענת על סגל כמעט זהה לזה שזכה אשתקד באליפות ה-21 של המועדון, כאשר השינוי הבולט הוא הצבתו בהרכב של הבלם הברזילאי מרסלו אוליברה (30) שהגיע הקיץ מאטרומיטוס היוונית.

אפואל מתבססת בעיקר על שחקנים ברזילאים (6) ופורטוגלים (3). במחזור הראשון מול זניט (1:2) הציב יובאנוביץ' 11 זרים בהרכב כשרק אחד מהם היה מתחת לגיל 27 – איבן טריצ'קובסקי. הקיצוני המקדוני בן ה-24 נחשב להשקעה הכי טובה של ניקוסיה ולא רק בשל גילו אלא בעיקר בגלל המהירות והטכניקה. יחד איתו ראוי להזכיר גם את איילטון הברזילאי (שום קשר לכוכב ורדר ברמן בעבר) שהבקיע כבר שלושה שערים בשלב הבתים ונבחר בעונה שעברה לשחקן השנה בקפריסין. מתחתיו משחקים בדרך כלל טריצ'קובסקי וגוסטבו מנדוקה. האחרון, ברזילאי גם כן, כבש את שער הניצחון על פורטו במחזור האחרון ומצטיין בעיקר בבישולים. כמעט לאף אחד משחקני הסגל של אפואל אין עבר במועדון גדול במערב, רובם הגיעו היישר מברזיל, פורטוגל או יוון. המקרה החריג הוא של הקשר האחורי הפנטסטי, נונו מורייאש, שנקנה ע"י צ'לסי בתחילת עידן אברמוביץ' אך כמעט ולא ראה דקות משחק בלונדון. בקפריסין הוא פורח.
 
ניקוסיה אינה היחידה שמתהדרת במספר רב של שחקנים תוצרת חוץ. בליגה הקפריסאית אין הגבלת זרים והיא מוצפת במאות כדורגלנים ממדינות שונות. על פי מחקר דמוגרפי שנערך השנה באוניברסיטה שוויצרית, נמצא כי הליגה הקפריסאית משופעת במספר הגדול ביותר של זרים באירופה: 72%. נתון מדאיג יותר באותו מחקר מצביע על קפריסין כליגה הכי מבוגרת ביבשת כשגיל הממוצע של השחקנים עומד על 28. אומוניה ניקוסיה, הקבוצה הגדולה והאהודה באי, שיתפה שני שחקנים קפריסאים בלבד מול אפואל בסופר קאפ האחרון. רוני לוי, מאמן אנורתוזיס פמאגוסטה, הרכיב במשחק הליגה האחרון שלו שחקן מקומי אחד - כוכב הנבחרת לשעבר ג'יאני אוקאס בן ה-34. א.א.ל לארנקה, בהופעה ראשונה והיסטורית של קבוצה קפריסאית בשלב הבתים של הליגה האירופית, טרחה להציב השנה רק שני שחקנים קפריסאים בהפסד למכבי חיפה בקרית אליעזר.

האם אפשר ללמוד משהו מהמודל הקפריסאי? לא הרבה. מה שמתאים לאי קטן בן 800 אלף תושבים, לא בהכרח יתפוס בישראל או במקומות אחרים וברור לכולם שאף חבר מזכירות בהתאחדות לכדורגל לא יצביע בעד חוק לאי הגבלת זרים בליגת העל. חוסר התבססות על תוצרת ביתית היא הימור גדול: דינמו זאגרב למשל, קרובה מאוד להשוות את השיא המפוקפק של מכבי חיפה כשהיא בדרך ל-0 נקודות ו-0 שערים בליגת האלופות. הקרואטים, בדיוק כמו הירוקים של יעקב שחר ב-2009, לא ימסגרו בזהב את הופועתם במפעל הזוהר, מצד שני אם לא היכולת של שתי הקבוצות לגדל ולייצא כישרונות מקומיים לחו"ל באופן סדיר, יש להניח שהן לא היו מגיעות לשלב הבתים ומתנסות בחוויה המפוקפקת של נשיא אופ"א. מעבר לכך, בימים בהם פיפ"א רואה לנכון ליישם את חוק '5+6' המחייב קבוצות להעמיד סגלים בעלי מינימום של שחקנים מתוצרת מקומית, כלל לא בטוח שהמודל של ניקוסיה יחזיק מעמד.
 
סיפור הסינדרלה של אפואל גם אינו הופך את ליגת האלופות למפעל שבו 'הכול יכול לקרות'. פלזן, בוריסוב, גנק וזאגרב הגיעו לליגת האלופות בעיקר בשביל החוויה. גם נוכחותן של ז'ילינה ודברצן, שנהנו גם הן מהשינויים המבניים במפעל בשנתיים האחרונות, הייתה בעיקר לפרוטוקול. ברצלונה, ריאל מדריד (שכבר עלו לשמינית הגמר), באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, מילאן ואינטר (שבדרך לשם) ממשיכות לראות בשלב הבתים כניסוי כלים והרצה לקראת הדבר החשוב באמת בתקופה המקבילה: אליפות הליגה המקומית. אליהן יצטרפו עוד 8 קבוצות שאת שמותיהן זכינו לראות לא מעט פעמים במשחקי הנוקאאוט, פרט אולי למנצ'סטר סיטי וזניט שדרכן לתהילה כרוכה בהרבה מאוד כסף. אפואל היא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.