קשיי השתלבות של הצעירים? במכבי חיפה מאבדים סבלנות

מוצאי שבת, סוף אוגוסט, מועדון בהרצליה. השעה כבר אחרי חצות ובתוך הקהל במועדון בולטות חמש דמויות מוכרות: תמיר כהן, דלה ימפולסקי, יא יא סיידו, טאלב טוואטחה ועידן ורד. זה היה סופו של שבוע קשה עבור שחקני מכבי חיפה. הדחה מליגת האלופות מול גנק ובאותה שבת 2:2 מול הפועל פ"ת לאחר יתרון של שני שערים, משהו שאוהדי האלופה והצוות המקצועי לא חוו כבר הרבה שנים. סיר הלחץ עוד היה בשלב הרתחת המים והחמישה, חייבים להודות, לא עשו משהו יוצא דופן. למחרת היה יום חופש והצעירים ניקו את הראש. מה שהם לא ידעו זה שבמכבי חיפה תמיד מסתכלים על הדברים אחרת. הרף שהציג יענקל'ה שחר בשנותיו במועדון הוא קודם כל מקצוענות. נקודה. לבוא ולשחק במכבי חיפה זה אורח חיים, לא רק 90 דקות על הדשא.

"באמת קשה להבין מבחוץ לפעמים את גודל הדרישה מצד הצוות הניהולי כלפי השחקנים מחוץ למגרש. רוצים פה ערכים ולא תמיד שחקן שמגיע או שחקן צעיר מבין זאת או אולי בכלל מסוגל להכיל את זה. וזה בנוסף לציפיה ללבוש את חולצת מכבי חיפה ולהיות שייך למועדון. לפעמים זה עול קשה", אמרו גורמים בקבוצה. במועדון הבהירו לאחר אותו אירוע כי השחקנים לא עברו על התקנון היבש, אלא שהמסר וחוסר הרגישות ששודרו צרמו לכולם באותו שבוע קשה. " לירוק דם למען החולצה זו לא עוד קלישאה, זה מה שצריך לעשות. באים לך צעירים ששיחקו בקבוצות שבהן הפסד הוא משהו לגיטימי, וזה החינוך ששם הם קיבלו - לא נורא, מקסימום ננצח בשבת הבאה. הם לא תופסים שכאן הפסד הוא רעידת אדמה".
 
בחיפה מאמינים, מתוך אותה תפיסת עולם, בקידום והעלאה הדרגתית של שחקני נוער לקבוצה הבוגרת תוך שילובם הלא פשוט בקבוצה שתמיד רצה לאליפות ומשחקים בה כוכבים ישראלים וזרים יקרים. השנתונים האחרונים של קבוצת הנוער לא היו מהמוצלחים ביותר ובחשיבה עתידית הוחלט על רכש ישראלי צעיר עם עתיד מקצועי להוביל את המועדון מעל לבינוניות של הכדורגל הישראלי. ויש בכך בעייתיות שלא חמקה מעיני הירוקים. הגישה הייתה אפס ויתורים, להבהיר ישר לכל שחקן חדש שחיפה היא לא עוד קבוצה. לא היו שיחות הבהרה או אזהרות למיניהן, אלא פגיעות ישירות. "חושבים שחיכינו עד שקנסנו, אבל ההיפך הוא הנכון. בתקרית ראשונה הגיע קנס, בתקרית שניה כבר היה סימן אזהרה ענק", טוענים במועדון. "אלישע הוא בית ספר לגישה הזו. הוא אחרון הפראיירים. הוא טוב אליך, אבל אם תעשה טעות אחת לא במקום הוא יטפל בך ישירות ללא שום ויתורים או לעגל פינות כי כבשת שער או שהוא צריך אותך בהרכב".

דלה ימפולסקי בן ה-23 היה עד לפני עונה עוד שחקן בהרכב של נתניה. פוטנציאל שרק בשנה שעברה עשה את הקפיצה. בקבוצתו הקודמת הוא היה מאחר כרוני עד שעטר יישר אותו, אבל שם יודעים לספר כי הכל נעשה בחיבוק ועיגלו למענו לא מעט פינות, כי הרי דלה היה השחקן מספר 1 בקופסא. בקיץ הוא הוכנס לסל הקניות של שחר. בחיפה ידעו במי מדובר וכשהגיע האיחור הראשון לאימון, לא הייתה שום אזהרה. לוי קנס ישירות את השחקן. ימפולסקי היה אז בכושר מצוין והשתלב מקצועית, אבל מחוץ למגרש הגיע גם האיחור השני. אלישע פנה אליו באסיפה מול יתר השחקנים: "הפעם אתה לא תהיה בהרכב, בפעם הבאה תהיה ביציע והסוף יהיה שתיזרק מהקבוצה, טוב ככל שתהיה". והוא אכן נשלח ליציע. שלושה שבועות לא התלבש למשחקים, והאסימון נפל. בתקופה האחרונה מספרים בכפר גלים כי זה ימפולסקי אחר, ושחקן ותיק מגלה: "המקרה הזה השפיע על כל הצעירים, שהבינו שכאן אין משחקים".

צעירים זה גם אופי, ובעיקר צד שהוא לרוב רך מנטלית וחסר בשלות. חן עזריאל, למשל, הגיע בקיץ לחיפה כשחקן מרכזי בבית"ר ירושלים. בסביבתו מספרים על בחור שהוא לא בליין, אלא להיפך. אחד בעל סף שבירה מעט נמוך ומופנמות יתר. עזריאל לא מצא את עצמו בצפון. לא הצליח להתאקלם, והיה חסר לו החום והחיבוק הירושלמי. הוא הפך מכוכב בטדי לשחקן שלא נלחם על משבצת בהרכב, אלא על מקום בסגל. "המעבר קשה כאילו עבר לשחק בחו"ל", אומרים בקבוצה. "בשביל חן לצאת מירושלים לא היה פשוט, אבל הוא מנסה לאסוף את עצמו". בקבוצה קלטו במה מדובר וניסו לעזור לו בשיחות אישיות ובמתן תחושה טובה לרכש החדש.

"אלישע מאמין בו, אבל חן עשה דברים רבים כדי להראות שהוא לא מתאים. הוא לא אכל את הדשא באימונים, לא ירק מספיק דם כדי להוכיח לכולם שהוא ראוי", אומר גורם מקצועי. אחד מחבריו של עזריאל מספר כי הדבר שפגע בו יותר מכל ומעיק עליו הן הכותרות בקיץ על כך שהמעבר שלו היה מרצון של שחר לעזור לאיציק קורנפיין לשמור על קיומה של בית"ר בליגת העל. "זה מעליב שלא מעריכים אותך בגלל היכולת. לדעתי, ההרחקה מול קרית שמונה הוציאה את כל התסכול של חן על העונה הזו".

בניגוד לעזריאל, אוראל דגני הראה צד אחר במשמעות של להיות צעיר במכבי חיפה. בהרבה מובנים הוא מהווה את מה שהמועדון רוצה לראות משחקני רכש צעירים. דגני, פרט להופעה הנוראית מול קרית שמונה,  הוא הפתעה נעימה. שלושה ימים אחרי שנקנה מנתניה כבר נזרק למים הקפואים וגם בחיפה מבינים כיום שאולי טעו בכך. בחודשיים שהוא בקבוצה הוא תיפקד כבלם, כמגן ימני (תפקידו הטבעי) ואף עלה כמגן שמאלי מול מכבי ת"א, הצבה עליה נודע לו כמה דקות לפני שריקת הפתיחה. גם אז הוא לא נבהל ונתן תצוגה נפלאה בבלומפילד.

האחרון ברשימה מייצג את האמורפיות, הזמנית לפחות, בקרב שחקני הרכש שהגיעו לקרית אליעזר - אלון תורג'מן. החלוץ כלל לא רצה לשחק בחיפה. הוא לא האמין שיהיה לו צ'אנס להשתלב והעדיף להמשיך בהפועל פ"ת או להשתפשף בקבוצת ביניים. כשלא נכלל בסגל בפתיחת העונה ביקש לעזוב עוד לפני תום מועד ההעברות. "מה זה עוזר להיות באלופה כשאתה לא יכול להראות מי אתה ואולי אפילו ללכת לאחור כי אתה לא משחק? אלישע אמר לו שיישאר ויילחם על מקומו, שחר אמר לו לחכות עד ינואר ולאלון היה קשה", מספר חבר. "שחקנים אומרים שבאימונים הוא מצוין ועכשיו הוא חזר לרוטציה, אי אפשר להיות גולר מהספסל". תורג'מן השקיע בכל אימון והראה מחויבות למקום שהוא נמצא בו. לא בליין, אהוב חברתית והחשוב מכל – מוערך מקצועית על ידי לוי, שמגדיל באופן עקבי את דקות המשחק שלו. "אלון צנוע", מוסיף אותו חבר. "הוא בא ממשפחה מסורתית ויש לו ערכים, הוא רק חייב לקבל עוד בטחון מהצוות המקצועי וזה ישתלם לכולם בגדול".

דרך הגישות השונות של הצעירים שהתקבצו בחיפה התנהלה הקבוצה. הקושי בחיבור המקצועי לא פשוט, ואולי בהתאמה שמחוץ למגרש לא פחות. קטן, משומר ודוידוביץ', הוותיקים הדומיננטיים, עוזרים. בחיפה, כך מספרים, אין שום הפרדה בין ותיקים לצעירים. יש שני חדרי הלבשה במגרש האימונים ואין חלוקה או מעמדות. "הבעיה היא מקצועית, היא לא בחדר ההלבשה", קובע אחד השחקנים. "הגיעו 11 שחקנים וזה שינה את האופי שלנו, אם נרצה או לא. גם הקהל שלנו בחלקו הוא לא פשוט, והצעירים נלחצים ממנו. איך תרגיש כשאתה נכנס לפיגור וישר אתה שומע את הקללות? זה מלחיץ שחקן בן 19".
 
ההתכנסות הלא שגרתית השבוע והנזיפה מיעקב שחר הן צומת דרכים עבור שחקנים רבים, ובעיקר עבור הצעירים הללו. ברור לכולם שלא תהיה עוד אסיפה כזו. הצעירים נבהלו והבינו שהעתיד שלהם בקבוצה לא מונח בכיס. "התחושה היא שאף שחקן לא יודע היכן הוא יהיה בינואר", אמרו במועדון, וכולם כבר מבינים שזה לא קשור רק לכדורגל.