איטליה תתנער מהאפרוריות?

לא זו בלבד שההשבתה שדחתה את פתיחת עונת 2011/12 של הסרייה A איננה מפתיעה, אלא שהפעם אפילו ניתן לומר ששביתה איטלקית הולמת ומשקפת את הפרופיל של הליגה בשנים החולפות ובעשרת החודשים הבאים. יותר מכל, מתקבל הרושם, הליגה האיטלקית מדשדשת. ממשיכה לאבד מן הזוהר והאטרקטיביות שלה, הולכת ומתיישנת במתקניה ובמרכולתה, נעזבת על ידי כוכבים צעירים וותיקים (חבייר פאסטורה, אלכסיס סאנצ'ס, סמואל אטו) ומתקשה לגייס לגיון זר נוצץ שייצור עתודה חדשה של פוטנציאל ועניין.

• כתבות נוספות, פרשנויות, בלוגים וטורי גולשים באיזור הצבע שלנו >
• חדשות, לוח המשחקים וכל הסגלים כבר בעמוד הליגה האיטלקית >

השאלה היא אם השביתה האיטלקית תתבטא גם בטבלה, כלומר בדריכה במקום וקפאון בסדרי הכוחות ובאפשרויות הרענון והזעזוע החיוניות כל כך בכדי להזים את השמועות על גסיסתה של הסרייה A. הסוגיה הזו רלבנטית אף יותר משום שעל המועדונים באיטליה עבר קיץ שחון. בחינה ראשונית של יחסי הכוחות בעקבות הרכישות והעזיבות של הפגרה, מפיצה ריח מוכר מדי של פיצה איטלקית: אותם חומרים, אותה יצירתיות, אותן תוצאות. לרוב הטעם נעים לחיך, אבל אם תחשוק בשבירת מוסכמות, בתבלינים מיוחדים ובתוספות כובשות – לך חפש אותן במדינות אחרות. האיטלקים שמרנים כי הם מאמינים במוצר שלהם, אם זה מזון או כדורגל.

לכן האלופה מילאן פייבוריטית ברורה להגן על הסקודטו שלה, ורשימת המתחרות הפוטנציאליות שלה בקושי חורגת מכיכר הדואומו במילאנו – כלומר כוללת בעיקר את אינטר. תיאורטית, התמונה הזו די מדכאת, משום שהרוסונרי לא נזקקו כמעט להזרמת דם חדש ותוסס על מנת לשמור על מעמדם הבכיר. כל הקיץ הבטיחו במילאנלו כי עומד להגיע רכש גדול. מיסטר X – כינתה אותו התקשורת האיטלקית הדרוכה. אבל אגף האיקסים כלל בסופו של דבר רק כמה Y (מדוע): פיליפ מקסס המנוסה וטאייה טאיוו (המגן השמאלי הניגרי ממארסיי) הגיעו בהעברה חופשית, אלברטו אקווילאני הפצוע הכרוני בהשאלה כדי לנסות להיכנס לנעליים של אנדראה פירלו, וההמחאה היחידה שנשלפה על ידי המנכ"ל אדריאנו גליאני היתה עבור תעלומה ושמה סטפן א-שעראווי, קשר התקפי ממוצא מצרי שנולד באיטליה וגדל בנוער של גנואה. האם א-שעראווי יופיע משומקום ויהיה המרענן הרשמי של העונה הקרובה? הלוואי. זה יכול להיות סיפור מהאגדות גם אם מילאן תענה על הציפיות ותדהר לעוד אליפות צפויה.

משום מה, אני בספק לגבי הסיכויים שמסימיליאנו אלגרי ישלב כבר העונה צעירים חסרי מנוח במקום להתבסס על הזלאטנים, פאטואים ונסיכי הבואטנג שהביאו לו את תהילת 2011. דווקא מעברו השני של המתרס המילאנזי מתנועע לו בעריסה ינוקא שבשל השינויים שאינטר עוברת, יוכל אולי לתפוס את המקום בהרכב ולהצית את הדשא והדימיון. לוק קאסטאניוס הוא חלוץ מרכזי בן 18 שנחת בסן סירו הכחולה-שחורה מפיינורד. הוא כדורגלן נבחרת הולנד הצעירה, ומבט חטוף על הכשרון והחוצפה העתירים שלו בפגרה שכנע שלא רק שהוא מסוגל להזיז את הגבינה של אטו בלי שירגישו בחסרון הקמרוני, אלא שהמאמן ג'יאן פיירו גאספריני מאמין בילד ועומד להשליך אותו ללא היסוס לאש הקרבות ברחבות היריב.

הבעיה של אינטר היא  כי פרט לקאסטאניוס המבטיח – שביום טוב מזכיר את תיירי הנרי בתחילת דרכו - שידוד המערכות של הקבוצה שירדה אשתקד מנכסיה היה אנמי להחריד. מי שהעיפה באוויר שמות כמו קרלוס טבס וקאקה, הסתפקה בדייגו פורלאן המצוין אך המתבגר (ההגנות באיטליה יהרגו אותו), במאורו סאראטה המעולה אך הקפריזי ובריקי אלבארס, הקשר הארגנטיני מוולס סארספילד. לא הוא – והאמת, גם לא המאמן החדש גאספריני – נראים כמו המתכון להחזרת עטרה ליושנה. כך שהמהלכים של הנשיא מאסימו מוראטי בשנה החולפת – מהמינוי של בניטס, דרך זה של לאונרדו ועתה גאספריני – נראים תמוהים ובעיקר דהויים.

אז מהיכן תבוא קריאת  התגר? מאיפה תפרוץ הבריזה המלטפת? מי יגרום לעיר האופנה לצאת מהאופנה? תשכחו מנאפולי ואודינזה, שאשתקד באמת הגיעו לשיא מיצוי יכולתן שהספיק למקומות 3 ו-4, והעונה יפנטזו על לא יותר משמירה על הקיים – אצל אודינזה זה בכלל יהיה נס בעקבות מהפכת פרנצ'סקו גווידולין שאיבד את סאנצ'ס הנפלא והחליף שלושת רבעי סגל וחצי הרכב. תשכחו מפאלרמו שנפרדה לשלום (במה שיתברר כדמעות) מהיהלום הארגנטיני פאסטורה וכרגיל פיטרה מאמן (סטפאנו פיולי) עוד לפני שעלה המסך על העונה. תשכחו מלאציו שעוברת תהליך שיפוץ ושיפור אבל לא מהסוג שמירוסלב קלוזה וג'יבריל סיסה המזדקנים יכולים לשדרגו לכלל טיפוס לפסגה. ותשכחו אפילו מהשכנה היומרנית רומא, שהיציבות החדשה של הבעלים האמריקנו-איטלקים וההגעה של 11 צעירים חסרי מנוח וניסיון בסרייה A – כולל בויאן קרקיץ' (ברצלונה) המעולה והקשר ההתקפי אריק לאמלה (19, ריבר פלייט), אחד מהכוכבים העולים של ארגנטינה הצעירה – מתכרסמת עוד יותר עם החתמה שערורייתית של הפסבדו-חלוץ פאבלו אוסבלדו מאספניול (האמת? תחליף מדויק לווצ'יניץ', אבל מה הועילו חכמים בהמרת דיאט בזירו?) ועם חוסר ניסיונו של המאמן לואיס אנריקה, שכבר הספיק להסתכסך עם בעל הבית המעשי פרנצ'סקו טוטי. הפוליטיקה של הג'יאלורוסי עלולה להרוס כל חלקה טובה וטריה, ובמקרה הזה אין צורך לגלות בקיאות בכתבי מקיאבלי כדי לרדת לעומקו המטלטל של שלטון "הנסיך".

אז מה נשאר? יובנטוס. באמת? יובנטוס? אנחנו מתכוונים לקבוצה שסיימה את עונת אשתקד במקום השביעי ואפילו לא תיטול חלק במפעלי אירופה השנה? יובה?! הגברת הזקנה שהחליפה חמישה מאמנים בשנתיים וחצי האחרונות? שלא מוצאת את עצמה, את האישיות והסטייל שלה מאז התפוצצה פרשת הקאלצ'יופולי לפני מחצית העשור? שאוהדיה תוקפים את שחקניה ומנהליה, לפעמים אף פיזית? ששבה לשחק בעונות החולפות במגרש ישן ומתקלף שהוא יותר אנדרטה מאיצטדיון?

כן, כן, היובנטוס הזו. סיניורי א סיניורה. הגברת כבר לא קשישה, מקומטת ומותשת – לפחות לא על פי תחושתה. בקיץ הזה היא לובשת לבן-שחור אחר: צח, בוהק, מבושם, עטוף ניחוחות רעננות ואופטימיות. בקיץ הזה היא מינתה את אנטוניו קונטה בן ה-42, משורת המקהלה של שחקני העבר שלה, למאמנה. קונטה, היא מאמינה, יהיה הפפ גווארדיולה שלה. מישהו משדרת הטורינאים הבכירה, הדוגל בכדורגל התקפי (4-2-4!) רב ניצוצות וחן, שיוביל אותה במסלול הברצלונאי. במקום פאקה-פאקה, מישהו שינסה להתקרב לטיקי-טאקה. לפחות בסעיף השיבה לתארים ולמפעלים החשובים.

כדי לחדש ימים כקדם הוציאה יובנטוס כמעט 85 מיליון יורו הקיץ. לצערה הרב היא תגלה שכמעט חמישית מהכסף הזה, 15 מיליון על מירקו ווצ'יניץ', היא בזבוז לשמו בגלל הבזבזנות האיומה והפיזור הקריטי של חלוץ מונטנגרו מול השער. אבל גם אחרי ההתפכחות מהשטות הזו, נותרים ליובה תחליפים וגיבויים הולמים בחוד: אלסנדרו מאטרי, פאביו קוואליארלה, טוני, מילוש קראסיץ' ועמנואלה ג'יאקריני הדינמי שבא מצ'זנה ועשוי להתגלות כקלף המנצח הכי פחות צפוי. רק שאיתו בתחרות על התואר, התהילה ועשיית ההבדל, יככב אליירו אליה ההולנדי המבריק – תוספת אדירה של הרגע האחרון. בכוונה לא הזכרתי ברשימה את שמותיהם של וינצ'נזו יאקווינטה וסימונה פפה, חדלי חלוצים שכמוהם.

במרכז השדה אמורה הליידי הצעירה ליהנות משירותים כפולים: הוותק הסולידי והכריזמטי של אנדראה פירלו, והקצב החיוני, פראי, חד, מבשל ומחשמל של ארתורו וידאל, הרכש הצ'ילאני מלברקוזן. קונטה מצהיר איפוא בראש חוצות שההגנה הטובה ביותר היא הקישור וההתקפה, אבל הראש שלו יהיה תלוי מהר מאוד בראש חוצות אם יובה תסבול דווקא במערך העורפי שלה. לשם כך גייס המאמן את סטפן ליכשטיינר המצוין, המגן הימני של לאציו ושווייץ, למרות שהוא כבר בן 31. ליכשטיינר מצטרף לבינלאומיים ג'יורג'יו קייליני (27), לאונרדו בונוצ'י (24), מרקו מוטה (25), פאולו דה צ'ליה (24) ופרדריק סורנסן הדני (19). ביום טוב אפשר להבין את הבטחון היובנטיני בחוליית הגנה מנוסה ותוססת כאחת.

יובנטוס אף תסיר סוף סוף את הלוט מעל איצטדיונה החדיש, דלה אלפי המחודש, שתכולתו 41 אלף מקומות ואשר ישמש תפאורה מחממת לב והולמת לקאמבק שמתכננים בצד הזבראי של טורינו. האם כל האלמנטים הנ"ל יתחברו גם להשארת מילאן ואינטר פעורות פה, לסיפור הפיקנטי של העונה, להשבתת ההידרדרות בתדמיתה של הסרייה A? מתישהו, בקרוב, כנראה, לך תדע, אולי, נקבל את התשובה.

הדירוג המלא
20. אטאלנטה
19. נובארה
18. לצ'ה
17. צ'זנה
16. בולוניה
15. קייבו
14. גנואה
13. סיינה
12. קטאניה
11. פאלרמו
10. קליארי
9. פארמה
8. פיורנטינה
7. אודינזה
6. נאפולי
5. רומא
4. לאציו
3. אינטר
2. מילאן
1. יובנטוס

שחקן העונה: קווין פרינס בואטנג (מילאן), עמנואלה ג'יאקריני (יובנטוס)
פלופ העונה: מירקו ווצ'יניץ' (יובנטוס)
מלך השערים: פאביו קוואליארלה (יובנטוס) וג'יאמפאולו פאציני (אינטר)
התגלית: לוק קסטאניוס (אינטר), אליירו אליה (יובנטוס)
גביע איטלקי: מילאן
המאמן המפוטר הראשון: לפני השביתה הערכתי שזה יהיה סטפאנו פיולי מפאלרמו, רק שהוא כבר פוטר במהלך השביתה. עכשיו ההימור על המפוטר הראשון הוא... מאמן פאלרמו הבא.