בשולי התהום

יוגב אוחיון אוחז בתואר הבלתי רשמי של ה"עוף המוזר" בכדורסל הישראלי. הגארד, שעקב אי הגעת יותם הלפרין למכבי תל אביב חתם במדי האלופה, זוכה להערכה רבה בחוגי הכדורסל הישראלים ונחשב כבר שנים לכשרון ברמה הגבוהה ביותר שיוצר פה. כאן אולי טמונה הבעיה: בגיל 24.5 מגיע אוחיון מהספסל של הפועל ירושלים לספסל של מכבי תל אביב ומקווה שלא ליפול לתהום ששאבה אליה שחקנים ברמתו ואף טובים יותר בעבר.

בעיני רבים, אוחיון הוא תעלומה. התזה לגביו קוטבית, מאחר שרבים טוענים כי מבחינת כשרון ואיכויות של גארד הוא הדבר הטוב ביותר שצמח במחוזותינו מאז עודד קטש, בעוד שהיתר מתעקשים כי עד שלא יפתח את יכולת הקליעה ממרחק – דרישה לגיטימית וטריוויאלית מכל גארד, גם בקבוצות הקטנות – מדובר בשחקן טוב אך אוברייטד. אוחיון, שטיפס מנהריה לגליל, לירושלים ועד למכבי בגיל צעיר יחסית, לא היה אצל הצהובים אלמלא העובדה שהקבוצה החליטה על הרחבת הסגל לרגל השתתפות בשלוש מסגרות שונות. אך השאלה הגדולה יותר היא האם דווקא במכבי, שוב כשחקן ספסל ולא מוביל, יצליח להשתפר ולעשות את קפיצת המדרגה שלא עשה בבירה.
 
אוחיון זכה בירושלים לקרדיט נרחב מעודד קטש, וסביב הקבוצה מזכירים כי כשסאגת נעימי לצד עליותיו וירידותיו של וויל סולומון הובילו לספסולם, יוגב היה בשיאו. הוא קיבל מקטש בטחון, הרבה דקות ובעיקר את המושכות לנהל את המועדון השני הכי לחוץ בארץ. וסיפק את הסחורה. לא בכדי קטש דרש בישיבת דירקטוריון לאחרונה שהנהלת ירושלים תשקיע את עיקר הכסף לעונה הבאה בהשארת אוחיון והבאת דיז'ון תומפסון. המונח היה "בכל מחיר", אך קטש נותר קירח מכאן מכאן. אוחיון, שהבין לאן נושבות הרוחות במאבקי האגו בבירה, ניתח את מצב הסגל וידע כי מקומו בקבוצה אחרת, למרות יחסיו המצוינים עם מאמנו, הקהל בבירה ואלה ששיחקו לצדו. הוא החליף את סוכנו הישראלי באמריקני ממוצא מוסלמי כדי לנסות ולעבור לאירופה, ולצמוח משם כשחקן מוביל. אך למכבי, כפי שהודו בעבר לא מעט ישראלים בכירים, קשה לסרב

אוחיון מודע לכך שהוא גארד ברמה גבוהה. שהוא סופר מוכשר, אך לוקה בקליעה. לשם כך לקח הקיץ את חנוך מינץ כמאמן אישי, ועובד מדי יום על שיפור הזריקה. "יוגב לקח לעצמו מאמן אישי ולכן נראה שהוא יודע מה הוא צריך לעשות ועל מה לעבוד", אומר גיא גודס, מאמנו לשעבר בירושלים שידריכו במכבי כעוזרו של דייויד בלאט. "כשאימנתי אותו, הוא היה נשאר תמיד אחרי אימונים ועובד קשה. הוא בחור שמשקיע. מבחינה אתלטית, פיזית, הגנה וכל האספקטים האחרים במשחקו – יש לו את זה. הקליעה זה תחום שטעון שיפור. אם הוא ייצב אותה, הוא יעשה את הקפיצה וכך יעזור לפתוח את ההגנות כי הוא לא יתבסס רק על חדירה לסל. מבחינתי זה לא עניין של שיפור הקליעה, אלא ייצובה. שלא יהיו משחקים בהם יקלע 0 מ-5 ואז 5 מ-5. אני חושב שהוא עשה נכון כשלקח מאמן אישי. עם העבודה הקשה שלו והאופי שלו אני מאמין שזה יעזור".
 
אוחיון נחשב לבחור שכולם אוהבים למרות בעונה שעברה היה מעורב בשתי תקריות, האחת עם חברו בירושלים, ג'וואד וויליאמס, בשניה עם גוני יזרעאלי בשלהי העונה (יזרעאלי נבחר כמחליפו בירושלים וחתם לשנתיים במלחה). הרבה אנשי כדורסל, לציטוט ולא לציטוט, טוענים כי אופיו יסייע לו להשתלב במכבי היטב. "יוגב חבר טוב ואני מאחל לו המון בהצלחה", אמר השבוע ל"חדשות הספורט" גל מקל, שחווה על בשרו קשיי קליטה. "הוא שחקן טוב מאוד ומוכשר ואני מקווה שיצליח".

עמית גל, שגידל את אוחיון ומקל בגליל, הולך רחוק יותר: "יש לי רק מילים טובות על יוגב. הוא אדם מדהים, זו ההעברה הכי טובה שהייתה למכבי. הוא ומקל לדעתי מהרכזים הטובים ביותר באירופה. ליוגב יש חוכמה, יכולת, אישיות והוא גם חבר טוב. אני מעריך שהוא ייקח את ההזדמנות כפי שעשה בכל מקום. שים לב שכשהוא היה בנהריה הם היו קבוצות צמרת. כשהוא היה אצלנו היינו קבוצת צמרת וגם בירושלים קרה אותו הדבר. כל קבוצה בה הוא שיחק והיה בורג משמעותי הגיעה למעלה עוד יותר. אני חושב שהיום הוא בשל להחזיק קבוצה. הוא בלי ספק הדבר הבא בכדורסל שלנו".

גודס, המאמין מאוד ביכולות אוחיון, יודע לפרגן, אך גם מזהיר את השחקן כי ייתכן שיצטרך לעבוד קשה בתחום נוסף לקליעה. "יוגב הוא אחד הצעירים המוכשרים ביותר שיש לנו היום, כבר כמה שנים. הוא עשה קפיצות נכונות בקריירה, והצליח גם בירושלים, שזה מקום לחוץ ותובעני שדורש תוצאות. עכשיו הוא צריך להביא את כל הניסיון ולהבין שבמכבי לא קל. זה צריך לבוא ממנו כי כאן יש מלחמה על החמישיה. הוא יצטרך לעשות דברים אחרים מאחר שבמכבי אין את הזמן לקבל 10, 20 או 30 דקות במשחק. הוא יצטרך לדעת לתפקד ברמה הכי טובה כשיידרש ל-2, 5 או 7 דקות וצריך שינוי מנטלי בפן הזה".

בגיל 24.5 יוגב אוחיון מזנק קדימה, למכבי תל אביב וליורוליג. מבחינת מעמדו בתוך קבוצה הוא דווקא הולך אחורנית וצריך לשוב ולהוכיח עצמו כדי שלא להיבלע במעמקי הספסל המאיים. בסביבתו מעידים כי ירושלים סייעה לו להתבגר, להתחשל ולהבין טוב יותר את המשחק. עכשיו יהיה עליו להחליט איזה יוגב הוא יביא למגרש, בין אם ל-2 דקות ובין אם ל-20: הלוחם מלא האנרגיה שנותן דחיפה להגנה ולוקח את היריב לסל כי בזה הוא טוב לא פחות משחקנים אחרים, או השחקן שממשיך גם להישאר אחרי אימונים בכל יום ולוקח מאות זריקות כדי לממש את ההבטחה הגדולה. ולהפוך לכשרון לא פחות גדול מקטש.

היכנסו לבלוג הכדורסל של גרוסברד--->>>