מערכת גיבוי

כשריאל מדריד הפכה את פאביו קוונטראו למגן השני הכי יקר בהיסטוריה היא למעשה סימנה לברצלונה - הקבוצה היחידה ששילמה יותר ממנה עבור שחקן הגנה - שאין גבול למשאבים שהיא מוכנה להשקיע על מנת לנשל אותה מתאריה. ספק אם מבחינת תמורה הפורטוגלי שווה 30 מיליון יורו כמו שדני אלבס היה שווה 35 מיליון יורו לבארסה, אבל ריאל רצתה להעביר נקודה והיא עשתה זאת.

• כתבות, פרשנויות וכל הבלוגים באיזור הצבע שלנו >

בגיל 23 קוונטראו עדיין מהווה סיכון. האם ריאל החתימה את השחקן שהרשים בגביע העולם או את זה שנראה אומלל מול הפועל תל אביב במדי בנפיקה בליגת האלופות? ההגעה שלו גם לא ממש מגיעה בתור הכרח - ממילא על המשבצת שלו יושב מרסלו, שהציג קו השתפרות מתמיד תחת מוריניו. אבל ההגעה הזאת משתלבת יפה עם שתי הנקודות המרכזיות שחשובות לריאל בתכנית הרכש של הבלאנקוס השנה - בניה לעומק, לספסל, ובחירת שחקנים מגוונים שיכולים לשחק בשתי עמדות.

אם בשנה שעברה הגיעו לקבוצה כוכבי נבחרת מוכחים כמו מסוט אוזיל וסמי ח'דירה מגרמניה, ריקרדו קרבאליו מפורטוגל ואנחל די מריה מארגנטינה, שנרכשו מראש כדי לשחק בהרכב הפותח, הרי שהשנה הרכישות כבר מתוכננות לטווח הרחוק. ספק אם שמות כמו רפאל ואראן, נורי שאהין וחמיט אלטינטופ מעוררים ריגוש גדול בפני האוהדים המפונקים במדריד, אבל הם מסמלים חשיבה לטווח רחוק, אולי לראשונה תחת שלטונו של פלורנטינו פרס.

שלא יהיה ספק, מוריניו בחר בקפידה את הרכש שלו. שאהין היה השחקן החשוב במערך הנפלא שהוביל את בורוסיה דורטמונד לאליפות ויכול לשחק כקשר 50-50 וגם כשחקן מתחת לחלוץ. אלטינטופ היה מהשחקנים הבכירים בבונדסליגה בשנים האחרונות ויכול לשחק קיצוני ימני וקשר מרכזי. ולא סתם מיטב הקבוצות באירופה רצו את קוונטראו בשורותיהן, כי הרי כמה שמאליים איכותיים שיכולים לתפקד כמגן או קשר אתם מכירים?

דווקא ההחתמה לשש שנים של רפאל ואראן, בלם בן 18 עם 23 הופעות בסך הכל בלאנס תמורת 10 מיליון יורו מסמלת יותר מכל את השינוי בגישה - החתמה שעליה טביעות האצבע של שחקן העבר הנפלא זינדין זידאן. "אני הולך להיות המנהל הספורטיבי של הקבוצה", הודיע זיזו השבוע באופן רשמי. אבל העבודה שלו התחילה כבר במהלך העונה שעברה, הרבה לפני שהמנהל הקודם חורחה ולדאנו עזב. במרץ האחרון המליץ זידאן, אז עוד בתפקיד יועץ, להחזיר למועדון את חוסה קאייחון מאספניול. במאי האחרון ההעברה סוכמה והחודש חתם לחמש שנים השחקן שגדל במדריד ויכול לשחקן כקיצוני או כחלוץ. למעשה, כבר לפני כמה חודשים ניתן היה להבין מי האיש שהולך לקבוע בנושאי רכש.

מערכת היחסים בין ז'וזה מוריניו לוולדאנו עלתה על שרטון כבר מהימים הראשונים של המאמן הפורטוגלי, עניין של אופי דומיננטי של השניים ומאבק אגו בלתי פוסק. גם התנגשות מסוימת בחלוקת הסמכויות לא עשתה טוב למערכת. עם זידאן העסק פשוט הרבה יותר. מוריניו, שמעריך מאוד את הגאון הצרפתי, הבין כבר בשנה שעברה שזיזו יקבל תפקיד מרכזי יותר במועדון ודאג לשמור איתו על מערכת יחסים חברית. בצרפת טוענים שההערכה הדדית ושזידאן יידע לוותר כשצריך - הרי מבחינת אגו ברור מי צנוע יותר.

המבחן הראשון של הצמד הזה יהיה כשיגיע כוכב גדול למועדון, וכמו שכבר התרגלנו אצל פלורנטינו פרס הרי ברור שיבוא גם כוכב גדול. כדי להקפיץ כדור לעיני יושבי הברנבאו וכדי שתהיה עוד סיבה להקפיץ את המחירים ואת הציפיות לשמיים. האם יהיה זה ניימאר עליו מתעקש מוריניו? אולי "קון" אגוארו יסכים לבגוד באוהדי אתלטיקו ולהצטרף ליריבה השנואה? ואולי הצמד מוריניו-זידאן בכלל יביא איזה ג'וקר שיפתיע את כולם?

מוריניו רוצה סגל שכולל 22-23 שחקנים וצריך לשחרר כמה כדי להקל מעט מהעומס על קופת המועדון, שהוציא 55 מיליון יורו עד כה על רכש הקיץ. אסיקיאל גראיי נדד לבנפיקה, מתאוס הושאל לסראגוסה ופאבלו סראביה נמכר לחטאפה. זו רק ההתחלה, גם דרנטה, לאון, קנאלס, גאגו ודיארה בדרך החוצה. ואף מילה על קאקה או בנזמה, בינתיים. מאז חזר פלורנטינו לכס השלטון, הוציאה ריאל 379.5 מיליון יורו על רכש, לא כולל 8 מיליון נוספים תמורת שחרורו של מוריניו עצמו. מאז הגיע, המאמן הפורטוגלי דווקא מנסה לצמצם מעט את הנזקים בחשבון הבנק. אם בחלון ההעברות הראשון שלאחר בחירת פרס לנשיא שפכו הבלאנקוס 251 מיליון יורו, בקיץ שעבר שולמו רק 73.5 מיליון והשנה חלה עוד ירידה. בינתיים. עד הכוכב הנוצץ הבא, מי שזה לא יהיה.

האמת שזה לא ממש משנה. במדריד נבנית קבוצה עם שניים-שלושה שחקנים על כל עמדה, כאשר כמעט כל אחד מהם יכול לשחק בשתי עמדות. במסורת של מדריד תמיד יהיו שם "זידאנס" ו"פאבונס" - סופרסטארים גלאקטיים לצד שחקני נשמה אפורים. זה יהיה סמלי שדווקא זידאן, שסימן את תחילת עידן הגלקטיקוס לפני עשור, יהיה זה שינסה להחזיר את התארים לבירת ספרד. בכל מקרה, מה יש להם שם להפסיד? בשיטה הנוצצת הקודמת זה בדרך כלל נגמר בעוד עונה מאכזבת.