שער עצמי: הכישרון הצעיר של הפועל ת"א עומד בפני גירוש

הוא בן 16, נחשב לאחד הכשרונות הגדולים לשנתון שלו, חי בישראל מגיל שלוש, חולם להתגייס לצבא ולשחק בנבחרת, אבל מעל הכל - הוא חולם לקבל אזרחות. בזמן ששחקנים כמו מיגל ויטור ועלי מוחמד מסדירים חוקית את המשך שהייתם בארץ עם קבלת אזרחות או תושבות קבע, מיליארדו אסרט, שחקן קבוצת הנוער של הפועל תל אביב, עומד כבר מספר חודשים לפני גירוש.

"הגענו לארץ ב-2008 מסודן דרך מצרים", סיפר אסרט, אביו של מיליארדו, "אל סודן הגענו מאריתריאה שם היתה, ועדיין יש, מלחמה. אחד הורג את השני, מוסלמים הורגים נוצרים, משטר הורג מתנגדים. כל מי שנשאר מגוייס לצבא או לארגון נגדי. הייתי חייב לברוח, כי ההורים שלי היו ידועים כמתנגדי משטר והיתה סכנה ממשית לחיינו, וכך הגענו למחנה הפליטים בסודן. משם האומות המאוחדות היו אמורים לטפל בנו, אבל אנשים סיפרו שזה לוקח המון זמן, אפילו שנים. לא יכלתי להשאר שם עם ילד קטן, אז הגעתי לישראל, שחשבתי שמקבלת פליטים".

"כשהגענו לגבול נתפסנו על ידי שוטרים שלקחו אותנו לתחנה המרכזית", המשיך אסרט, "מיליארדו היה בן שנתיים אז, אני לא הכרתי אף אחד ולא ידעתי לאן נלך או מה נאכל. ישנו שלושה ימים בגינה ציבורית והיו אנשים טובים שעזרו לנו עם אוכל, בגדים ותשלום לגן של מיליארדו. בסוף מצאתי עבודה, הייתי מרוויח 22 שקל לשעה וכדי שזה יספיק לנו התחלתי לעשות כפולות. עבדתי 15-16 שעות ובקושי ראיתי את מיליארדו שהיה נשאר לישון בגן עם הגננת שלו כל השבוע. כדורגל הוא התחיל לשחק בלי שידעתי בכלל, יום אחד המורה שלו לספורט בבית הספר אמר לי 'הבן שלך כוכב כדורגל'".

החיבור בין מיליארדו לכדורגל היה מיידי. הוא החל לשחק בגינת לוינסקי עם חברים מהשכונה ומאוחר יותר בקבוצה שהוקמה על ידי יואב שפרנק במסגרת פרוייקט "ספריית גן לוינסקי", הנועד לסייע לאוכלוסיית האזור: "אני זוכר שהייתי חוזר מהעבודה והוא עד 12 בלילה היה משחק כדורגל ולא מוכן לעזוב את הכדור", סיפר אביו.

"בעונה הראשונה שלי בהפועל תל אביב הייתי מאמן שנתון 2005 ובעונה הזו מיליארדו הגיע למועדון", סיפר אסף גרנשטיין, מאמנו של מיליארדו בעבר וכיום מנהל מחלקת הנוער של הפועל תל אביב, "יואב שפרנק יצר קשר עם המועדון וסיפר שיש ילד שרוצה לבוא להתאמן במתחם אימונים שלנו. מבחינת הפועל זו היתה פעילות למען הקהילה, רצינו לתת לו חוויה של אימון-שניים, אבל מהר מאוד ראינו שזה כישרון מיוחד. למרות שהוא היה מופנם בהתחלה, זה היה בולט שיש פה משהו יוצא דופן ומאותו רגע פעלו לצרפו למועדון".

מיליארדו הצטרף לאימוני הקבוצה ואז החל תהליך ארוך של ייצור כרטיס שחקן עבורו: "אחת הבעיות שהיו לנו היתה לפתוח לו כרטיס שחקן. אין לו שום נייר רשמי, לא דרכון, לא תעודת לידה. בגלל החשש של פיפ"א מסחר בילדים לצורכי כדורגל, היה צריך להוכיח להתאחדות לכדורגל שמרכז החיים של הילד נמצא פה", שיתף שפרנק שליווה את מיליארדו בכל התהליך. זה לקח חצי שנה, בה מיליארדו היה מתאמן עם הקבוצה, אך לא יכול היה להשתתף במשחקים.

"היינו מתאמים במיוחד עבורו משחקי אימון כדי לתת לו לחוות משחק", המשיך לשתף מאמנו דאז גרנשטיין, "רק בסוף העונה קיבלנו את כרטיס השחקן שלו ובעונה שלאחר מכן הוא החל לשחק. צריך להבין, מיליארדו הגיע אלינו בגיל 12, זה גיל מאוחר ונדיר מאוד להתחיל לשחק בצורה מסודרת. בהתחלה הוא לא הבין כל כך את המשחק והיה עומד בנבדל של חמישה מטרים, אני זוכר שהוא שאל בפעם הראשונה 'מה אנחנו משחקים על כל המגרש הגדול הזה?', אבל מהר מאוד הוא הפך לשחק משמעותי. כשעשינו משחק אימון נגד השנתון שמעליו היה להם מאוד קשה להתמודד איתו. יש לו דריבל ברמה מאוד גבוהה, הוא מהיר, זריז ועם טכניקה גבוהה. הוא קיבל את כל מה שהוא יודע מהשכונה, זה כישרון מולד".

אבל למרות הכישרון הגדול, לא בטוח שמיליארדו יוכל להשאר בהפועל תל אביב לאורך זמן. "כרגע הם נחשבים כזרים שאינם ברי הרחקה. הם צריכים כל חודשיים-שלושה (תלוי בהחלטת השר) לחדש את הויזה שלהם. אסרט (אביו של מיליארדו) הגיש בקשות לקבל מקלט בישראל, אבל 99% ממבקשי המקלט מאריתריאה נדחים ובגלל אמנת האו"ם הם מוגנים מהרחקה", הסביר שפרנק, "בכל העולם בודקים את הבקשות שלהם ובאחוזים של למעלה מ-90% הם מקבלים מעמד מוסדר שמאפשר להשתלב. בארץ יש מדיניות ברורה של להמאיס עליהם את החיים כאן כדי שיעזבו. הם לא יכולים להוציא רישיון נהיגה, לפתוח חשבון בנק, לצאת מהארץ או לעשות ביטוח בריאות. במקרה של מיליארדו, הוא לא יכול לשחק בנבחרת ולא יכול לשחק בחו"ל או לצאת למחנה אימונים".

"ב-2014 הגשתי בקשה להכיר בי כפליט, אבל לא ענו לי", סיפר אסרט, "לא מסתכלים על סודנים ואריתראים, אני לא יודע למה לא קיבלנו תושבות קבע, זו החלטה של משרד הפנים. כששאלנו, אמרו לנו שאנחנו יכולים לחזור לאריתריאה, אבל יש לי חברים שחזרו והיום הם מתים. מיליארדו רוצה להישאר, הוא גדל פה, החברים שלו פה, הוא יודע רק עברית, אבל איך אפשר בלי אזרחות? עוד מעט הוא יסיים בית ספר והוא לא יכול להתגייס ולא יכול ללכת לאוניברסיטה, מה הוא יעשה?! הוא יקבל ויזה שכתוב בה שאסור לו לעבוד. אני רוצה לדאוג לחיים של הבן שלי, אני לא רוצה שהוא ילך לאיבוד ואני לא רוצה שהוא יעבור את מה שאני עברתי בארץ. אין לי רישיון ולפעמים הוא שואל אותי 'איך אני אלך למשחק מחר?' ואני לא יודע מה להגיד לו. חברים שלו מתחילים ללמוד נהיגה והוא לא יכול".

בהפועל תל אביב ניסו לסייע למיליארדו ולמשפחתו. אסרט עבד במועדון במשך שנתיים ומיליארדו עצמו קיבל מהמועדון את כל הציוד הנדרש, החל מביגוד ועד לתלושים לאוכל. השניים אף היו מתארחים בחגים אצל עומר בוקסנבוים, ששימש כמנהל מחלקת הנוער עד לתום העונה האחרונה. "הוא שייך לפה, פה זה הבית שלו, סיפר גרשטיין, "אנחנו אוהבים אותו מאוד והוא מאוד אוהב את המקום. הוא מגיע למתחם בצהריים והולך רק כשמכבים את האורות. הוא מאוד מחובר להפועל ולמדינה. אני די בטוח שאם זה יתאפשר בירוקרטית, הוא יהיה שחקן נבחרת. אין ספק שהוא אחד המוכשרים בשנתון שלו".

גם בכל הנוגע לקבלת תושב ארעי הפועל תל אביב ניסתה לסייע. במשך שנתיים מנסים במועדון למצוא פירצה דרכה יוכלו לשנות את המצב: "המדינה חוסמת בפני מסתננים כל אפשרות להסדרת מעמדם במיוחד כשאין דרכון כמו במקרה הזה", הסביר עורך הדין יובל שדמי, ממשרדו של עורך הדין רועי רוזן שמייצג את הפועל תל אביב, "דרכון הוא התנאי הבסיסי ובלעדיו אין אפשרות להגיש בקשה חריגה. אפילו לוועדות חריגים מטעמים הומניטריים אין אפשרות לגשת בלי דרכון", וכך יוצא שבשל עניין בירוקרטי, של קושי להשיג דרכון, אף אחד אף לא מוכן לבחון בקשה להסדרת מעמדו של השחקן.

"איך הגיוני ששחקנים שמשחקים פה ארבע שנים מקבלים אזרחות בלי לבקש ואנחנו מתחננים כבר 15 שנה?" טען בכאב אסרט. "לא הגיוני שמיליארדו לא ועלי מוחמד כן. יש כאן אפליה", חתם שפרנק.