1. איזה לחץ הפעילו בהפועל ת"א לדחות או אפילו לבטל את הדרבי אמש (ראשון). "לא ייתכן מצב שבו 48 שעות אחרי שסיימנו משחק בדובאי נשחק בדרבי כאשר למכבי יש עוד יום אחד להתכונן", טענו. המנהלת עמדה על רגליה האחוריות כי לא ייתכן שדרבי קבוצות היורוליג יתקיים ביום שני בשעה 18:00 או יידחה למועד בלתי ידוע. אמרו וצדקו. מתברר שוב שכדורסל זה משחק של הרגלים. וגם יומיים נוספים, מסתבר, לא היו עוזרים למכבי ת"א להיראות טוב יותר ומצד שני, הפועל ת"א ביצעה העתק הדבק לתצוגות השיא שלה ביורוליג דווקא ביד אליהו הצהוב והפרוע. עם שליטה טובה יותר בריבאונד הגנה, זה נגמר באם כל התבוסות.
2. איזה כיף היה לראות אתמול את הישראלים של הפועל - תומר גינת, בר טימור, תמיר בלאט וגם קצת בלייזר משתלבים היטב בתוך החבורה המנצחת של הפועל. הרבה גבות הורמו אצל ראשי המועדון כאשר אף ישראלי (מלבד קרינגטון) לא הצטרף לקבוצה בשבוע הכפול ביורוליג, אלא נשארו להתאמן במתחם האימונים של עודד ברנדוויין ברעננה. איטודיס, מצידו, חרג ממנהגו והעלה שני ישראלים בחמישייה - את טימור וגינת. תענוג היה לראות את גינת במיטבו. שלשות, חוכמת משחק (4 אסיסטים) ולחימה בלתי מתפשרת בצבע שהסתכמו בפלוס מינוס הכי גבוה על המגרש (+22). הדובדבן הגיע בדמותו של תמיר בלאט בקאמבק לאדום אחרי 11 שנים. בלאט קיבל אמנם בוז צורם מהקהל הצהוב, אבל מרגע שנכנס, לא היתה להפועל נפילה ברמת בעל הבית שמנצל כל טעות בהגנת מכבי. שתי השלשות שלו סייעו מאוד לבריחה ליתרון דו ספרתי באמצע הרבע השני.
3. הדבר הטוב ביותר שקרה להפועל בסוף השבוע הוא הודעתו של אלייז'ה בראיינט על אפיסת כוחות ורצונו במנוחה (הפעם הוא הגיע להיכל ולא נשאר במספרה..). הפועל, בצוק העיתים, רשמה את ואסיליה מיציץ' לליגה כזר השמיני שלה (שזה אומר: להפועל נותרו עוד שני רישומי זרים לליגה, וגם הם על ידי גריעה של אחד הנרשמים הקודמים), וקיבלה את ואסה בגרסת אנאדולו אפס. חד כתער, מרים שלשות מטווחים אדירים אחרי חסימה ושולט אבסולוטית בקצב המשחק. איטודיס למד מהטעויות שביצע מול הפועל ירושלים ורשם את אנטוניו בלייקני במקומו של ג'רמן וקיבל ממנו את שיחזור של המופע מול אנאדולו ברביעי. ובכלל, המאמן היווני ניצל עד תום את חוסר הבטחון בצהוב, כאשר הפקיד בפתיחה ובהמשך את אוטורו ואודיאסי על הורד, שנראה צל של עצמו העונה, וכך הם יכלו לעזור לגינת על סורקין. יאסו.
4. יפה עשה המנהל המקצועי של מכבי, האיטלקי קלאודיו קולדבלה, שהתייצב בסיום מול אמצעי התקשורת וניסה לספק הסברים על מצב העגום של הקבוצה, שרשמה הפסד חמישי רצוף מאז שאיפה לונדברג נפצע. אבל טוב היה עושה אם במקום הסברים, היה מקריא הודעת התפטרות. ראשית, חשיפת המיילים שלו לריצ'ארד דיץ חשפה את כל הקלפים שהחזיק, ומי עושה זאת בשעה שהמועדון משווע לחיזוק?
קולדבלה "לקח אחריות" על הסיטואציה, אבל גם הוא למד שבארץ הקודש המינוח לקיחת אחריות לא אומר בעצם כלום. מילא שהקבוצה משוועת לחיזוק בקו האחורי כבר שבועיים, אבל מה עושים השחקנים שהוא כן הביא? קיטון וואלאס שוב סיפק אחוזי גבינה, אבל מה שחמור אצל וואלאס הוא שאפילו אם הוא יקבל בחילוף שומר עם רגליים כבדות, הוא לא יחפש לעבור אותו. יחד עם משחקי היורוליג, קיטון וואלס שיחק עד כה 158 דקות במהלכם הלך רק שלוש פעמים!! לקו העונשין!! ולזה, קלאודיו, קוראים סקורר? ומה נאמר על בייקוט, שמשתדל אבל פשוט לא לרמה הזאת. (תייס עדיין לא נרשם לליגה). טאי אודיאסי עשה לו אתמול בית ספר. יש כאלה שכבר מתגעגעים לווייצ'יץ'.
5. אי אפשר לפטור את עודד קטש מאחריות למצבה הנואש של מכבי, שהבריח אתמול את אוהדיה לביתם בסוף הרבע השלישי. אז נכון שהיו אתמול שלשות בלתי אפשרויות של מיציץ' ובלייקני, אבל זה כבר הפסד שמיני שמכבי סופגת בממוצע 16 שלשות בכמעט 50 אחוז. הניסיון להוציא מים מהסלע שנקרא וואלאס עלה אתמול גם בכך שקלארק שוב פיזר את עצמו. הגנת הפיק אנד רול של מכבי וחוקי העזרה הם חידה לא פתורה כאשר היא מנפקת ליריבות שלשות והטבעות קלות. כבר אחרי ההפסד לבשיקטאש קטש היה צריך לדפוק על השולחן ולדרוש גארד נוסף כי התחושה ש"נסתדר כשהשחקנים יכירו את השיטה" בינתיים קיבלה נוקאאוט כי לפי קולדבלה, "היורוליג חסרת רחמים". בשבוע האחרון הוא גילה שגם הליגה הישראלית כזאת.