(מכבי תל אביב)
מכבי תל אביב בכדורסל עשתה הרבה רעש הקיץ. זה התחיל בהצרחה הטלנובלית של תמיר בלאט וים מדר, דרמה שיכולה הייתה להחזיק קיץ שלם לולא האירועים שבאו אחריה. זה המשיך בבניית סגל שאמור להיות רלוונטי הרבה יותר לרמות התחרותיות של היורוליג, עם בונזי קולסון, דניאל תייס וקיטון וואלאס בפנים, לוני ווקר בחוץ, בתקווה צהובה להפסיק את התפילות הפאתטיות להשתחל לפליי אין.
וזה מסתיים בקרב מדמם של שליטה, אחוזי בעלות, איום בתביעות בבתי משפט, איום בתביעות דיבה, מהומות תקשורתיות ושיט שואו ברשתות החברתיות. אם פעם התוצאות על המגרש ומעמד המאמן במכבי ת״א היו אלמנטים של חוסר יציבות במועדון שקבע את הלך הרוח הצהוב, כיום נראה שעודד קטש והסגל הנאמן שהולך איתו (הורד, בריסט, קלארק, ג׳ון די), יחד עם התוספות המתבקשות, הם הדבר הכי יציב בסביבה הצהובה. הבעלים ואלו שרוצים להיות בעלים מתעקשים לקבל תשומת לב סטייל יאנאקופולוס מפנאתינייקוס. התוצאה היא יאנאקופוליפסה עכשיו.
בשם ההגנה והאתלטיות
בכל עונה היורוליג מוכיח שקבוצה חפצת צמרת היא סך כל כשרונותיה. קבוצות קטנות ובינוניות יכולות לשבש פה ושם ולגנוב נצחונות, אפשר לתת ריצה טובה של חודש מוצלח גם אם אין לך כשרון יוצא דופן, אבל בלי כשרון ועומק של כשרון הבלוף יתגלה בסופו של דבר והתחתית תתקרב. כמה זה ״מספיק כשרון״? לפנרבחצ׳ה, דובאי ואולימפיאקוס הפתרונות, שלוש קבוצות שהסגל שלהם עמוס כל טוב.
אז גם אחרי הקיץ הזה קשה לומר שמכבי ת״א הוסיפה המון כשרון נטו לסגל שלה. היא לא הצליחה לשים את ידה על אף אחד מהגארדים המובילים ביבשת שחיפש בית חדש, נראה שיש לה מחסור בשחקנים שיכולים לייצר, והיא במרחק של פציעה אחת של שחקן מרכזי מסיום עונה מוקדם מדיי. אבל נדמה שקטש ויתר על האפשרות לנצח דרך כשרון בעמדות הגארדים וינסה לנצח בדרך אחרת: של גודל, אתלטיות והגנה. כן הגנה, כן בקבוצה של עודד קטש.
אבל בכל זאת יגיעו הרגעים בהם מישהו יצטרך לעשות סל כשהכל תקוע, ואת התשובות לאפשרות הזו ינסו למצוא ברגליים ובידיים של קיטון וואלאס, עם הסיכון שעקומת הלמידה של שחקנים בעונה הראשונה שלהם באירופה לעיתים לוקחת זמן, ובמכבי מקווים שבסוף יתברר שהוא לא קטונתי וואלאס. גם ג׳ימי קלארק, שעשה קפיצת מדרגה משמעותית בעונה האחרונה, יכול להיכנס לתפקיד הזה אם יראה שהוא לא רק סקורר מזדמן אלא סקורר יציב.
מה שהרבה יותר ברור הוא שמכבי ת״א אחרי הקיץ הזה היא קבוצה עם הרבה יותר גודל, אתלטיות ויכולת הגנתית, שתנסה להסתמך על האלמנטים הללו כדי לייצב את טור הנצחונות שלה על מספר שמוביל לפלייאוף. וזה בהחלט אפשרי.
בהנחה שלונדברג, וואלאס וקלארק ינהלו את הקצב, הגופים הגדולים והאתלטיים של קולסון, בריסט והורד מסמנים את הכיווון שזו קבוצה שאמורה לשמור, ללחוץ, לרוץ ולספק את הניצוץ הקטשי הידוע שמבצבץ באזור פברואר מרץ, בתקווה שהפעם זה יופיע מוקדם יותר.
לקטש מגוון הרכבים שיכולים להחליף כמעט על כל גארד, לשמור על סנטרים אימתניים, ללחוץ על כל המגרש, ולהיות אפקטיביים באיזורית או איזורית מתחלפת לאישית. אלה הרכבים שיכולים לייצר מיסמצ׳ים על גארדים/פוורוורדים קטנים יותר, לשחק מעל הטבעת ולטחון בצבע.
קלארק הראה שהוא שחקן של מגרש פתוח, לונדברג מאוהב בסט גיים ובסחיטת השעון, ונצטרך לראות איך וואלאס משתלב בפיק אנד רול של קטש, במציאת הזוויות הנכונות ,התזמון הנכון של החסימה, ההתגלגלות, המסירה או החדירה.
עם שני גארדים אתלטיים שמפעילים לחץ על הכדור כמו וואלאס וקלארק, היא תוכל להיות אנדרדוג קשוח מול הקבוצות המובילות במפעל, ואוברדוג מכריע מול הקבוצות של החלק התחתון.
בנוסף קטש יוכל לאזן את הסוסים הדוהרים עם סבלנות בלתי נגמרת של איפה לונדברג, שייתן גם הוא גוף גדול ומאסיבי בעמדות 1-2, וניסיון וקליעה של הקפטן ג׳ון די. ההרכבים האתלטיים האלה יכולים להמשיך ולנפק ריבאונד התקפה בכמות מסחרית שייתן חיים חדשים להתקפה שלה, שעדיין, כאמור, לא ברור כמה היא יכולה לייצר מבחינת כישרון נטו.
הפוזשנים הנוספים האלה מריבאונד התקפה יהיו משמעותיים עבורה להגיע לסקור גבוה, גם עם שני שחקנים בעמדה 5 כמו תייס וסורקין שלא היו פקטור משמעותי מבחינת ריבאונד ההתקפה בעונה האחרונה (יש להם ביחד קצת מעל ל 3 ריבאונד התקפה למשחק) ועדיין יכולים גם לרווח את המשחק וגם להיות מטרה ראויה בצבע או בפיק אנד רול.
תוספת כישרון אמיתית. קיטון וואלאס (Photo by Emilee Chinn/Getty Images)
הנחלים של מכבי יזרמו לים?
קשה להפריז כמה הפרידה בין עודד קטש לתמיר בלאט היא משמעותית ואישית. זה לא רק החמישה אסיסטים למשחק שהוא נתן, אלא זה ברמת ״גט״ של רונית אלקבץ. הצמד הזה הולך אחורה הרבה שנים עם קשר אישי, עסקי, משפחתי, חברי ומקצועי.
בלאט עמוס בכשרון ומלא בעבודה קשה וקטש היה מאלה שנתנו לו את ההזדמנות להראות את זה גם אם הקולות מסביב ציקצקו. ובלאט ראה הראה. ואין נמסיס גדול יותר עבורו מים מדר. זה שם שהס מלהזכיר בבית בלאט. והנה דווקא הוא. ועוד על ידי עודד. ונדמה שעכשיו השם קטש הפך להיות הס מלהזכיר.
לכן אם חסר לכם שם מסוים בפיסקה למעלה על הסגל של מכבי העונה, זה לא במקרה. ים מדר הוא החוזה הענק והבלתי נתפס, הפלייאוף המעולה שנתן, המחויבות לנבחרת ישראל, הגבורה בהעפלה מהיורוקאפ ליורוליג וגם הייבוש של איטודיס.
מדר הוא המרוץ אחריו בקיץ הזה, שדמה למכירה פומבית בין שני אגואים שלא היו מוכנים לוותר, עם הלב והנשמה הענקיים שלו, עם הכשרון שלו לייצר ולהגיע לטבעת, לקלוע מבחוץ ולקבל אמפטיה גם מאוהבים וגם מיריבים (אחד הבודדים שנשאר על הפרקט אחרי שמכבי זכו באליפות).
כל זה הוא ים מדר. אבל הוא עדיין לא שחקן יורוליג מוכח. תג המחיר שלו הוא כזה, הציפייה ממנו היא כזו אבל העובדות, היכולת וסימני השאלה עדיין שם, מחכות לקבל תשובות ממדר עצמו. כן, הוא עשה את זה קצת בפרטיזן בלגרד, פחות מזה בפנרבחצ׳ה ופחות מזה בבאיירן מינכן והפועל ת״א.
האם זה יקרה עכשיו, כשהוא אוטוטו בן 26? למה לא? רבי עקיבא החל ללמוד קרוא וכתוב בגיל 40. אבל יהיה מעניין לעשות סקר בין המנהלים המקצועיים ביורוליג עם שאלת סקר ששואלת האם היית שם 2 מיליון דולר בעונה על ים מדר? התשובות שלהם ינועו בין לא מוחלט, ל״אתם השתגעתם?״.
ואם באמת שואלים למה לא אז כי הוא לא הראה שהוא מספיק אקספלוסיבי ביכולת שלו לעבור גארדים אתלטיים שהם על גבול הNBA ויש ספק האם הוא מסוגל להישאר מולם הגנתית או להסתדר עם פיק אנד רול על צורותיו השונות של שחקנים מאסיביים וחכמים. אבל מדר הוכיח שהוא פורץ גבולות.
ואם הוזכר משחק הפיק אנד רול והריווח של קטש, שדורש אינטליגנציה, טיימינג ויכולת לקרוא מצבים, מדר יכול להיות זה שיקפוץ על ההזדמנות הזו וילמד את קיטון וואלאס איך עושים את זה נכון.
ואם הוא יהיה הגארד הנוסף שמצליח להביא אלמנטים של כשרון, ניהול משחק וקליעה לסגל של קטש, יחד עם היכולת להשתלב בסגל האתלטי וההגנתי הזה, המכירה הפומבית שיצאה משליטה תתברר כמשתלמת, ומדר עצמו יוכל להיות זה שכל הנחלים של מכבי זורמים אליו, והנה סוף סוף הים יהיה מלא.
שאלות פתוחות
וכצפוי לקראת עונה חדשה, הלא נודע מסקרן ומרתק:
האם מכבי ת״א תהיה בית חם עבור דניאל תייס? למרות שהוא נחשב לשם גדול ושחקן יורוליג מוכח, נדמה שהקריירה שלו בגיל 34 זקוקה לבוסט של אנרגיה, שתלווה באיזו שמחת חיים על היותך כדורסלן מצליח לקראת סיום הקריירה שרוצה להפיק את המקסימום ולהראות שכובד הניסיון עדיף מקלות הרגליים. תייס יכול וצריך לשמש מנטור לרומן סורקין ושניהם צריכים לשמש מנטורים לריווח של קטש וליצור איום משמעותי מבחוץ.
ואם כבר קליעה, האם מכבי ת״א היא בכלל קבוצת קליעה משמעותית? סטטיסטית, נדמה שלא. רוב הסגל שלה מסתובב סביב 35% לשלוש ביום טוב, אמנם אי אפשר לרמות משמעותית מאף אחד אבל נראה שאם קבוצות יצטרכו להמר על אלמנט מולה, הם יעדיפו להמר על הקליעה במקום על האתלטיות שלה. יש סיכוי שהיא תראה לא מעט איזוריות. גם כאן וואלאס ייקרא לדגל, בתקווה להיות ג׳ף דאוטין של הדרבי ההוא, ולא של שאר העונה.
האם טי ג׳יי ליף וגור לביא יתאוששו מהפציעות שלהם ויאיימו על מקום בסגל? כרגע נראה שהם מחוץ לסגל היורוליג אבל במידה ויחזרו מדובר בעוד פורוורדים, עוד נוכחות וגם קצת קליעה (לביא).
האם מכבי ת״א תמשיך לקחת ברצינות את הליגה הישראלית, תתנהל במקצועיות ותבטיח את המקום הראשון שיבטיח ביתיות בפלייאוף, שהעניק לה אליפות בשנה שעברה? על פניו, מדובר בסגל ישראלי מצויין ומרשים, כנראה נטול תחרות.
ונדמה שהנקודה החשובה ביותר עבור מכבי ת״א לדורותיה: הביתיות לאן? האם משחקי היורוליג יחזרו לת״א? הדיון על מקום בפלייאוף הוא תיאורטי בלבד כל עוד אין לה ביתיות.
בשנה שעברה, כשהביתיות חזרה לרגע, הוכח כמה האלמנט הזה משמעותי ביצירת המסלול עליו הקבוצה הזו עפה לפלייאוף ולתארים בעבר. זה גיים צ׳יינג׳ר, יותר מכל גארד יוצר או סנטר קולע.