קורע לב. רז אדם, שחקן גליל עליון ואחד האנשים הייחודים בנוף הכדורסל הישראלי, נהרג אמש (רביעי) בתאונת דרכים כשהוא בן 26 בלבד. בתוכנית המיוחדת של "חמישיות" לזכרו של הגארד, התראיינו מי שאימנו ושיחקו איתו לאורך הקריירה שנגדעה מוקדם, מוקדם מדי.
שרון אברהמי, שאימן את אדם בשנותיו בקרית אתא, ספד: "הייתי איתו בנבחרת הנוער ובעתודה. בכל קיץ רציתי לצרף אותו לקרית אתא, עוד כשהיינו בליגה הלאומית. בסופו של דבר שכנענו אותו להגיע לקבוצה אחרי עליית הליגה, יחד עם גיא פלטין ובן שרף בעונה בלתי נשכחת. הלם, אין מה להגיד. פשוט הלם גדול, אדם מיוחד מאוד, שונה. כל מי שהכיר אותו ידע שיש לו הומור מיוחד, הוא לא אדם רגיל. לא חושב שיש מישהו שלא אהב אותו. הוא לא התלונן כמו אחרים, ניצח לנו כמה משחקים ענקיים בעונה ההיא. הוא ניצח את הפועל ירושלים, היה דומיננטי מאוד".
"עברתי על הודעות שקיבלתי ממנו. הוא סיפר לי אחרי שזכיתי במאמן העונה ש'מברוק, עכשיו הגיע הזמן להעיף את הפועל. זה מה שמעניין באמת'. הוא עשה כמה פעולות ענקיות דקה לסיום וניצח את המשחק. זה היה אחד הרגעים הגדולים ביותר בקריירה שלו. זכות גדולה ועצב גדול, בעיקר למשפחה הנהדרת שלו שליוותה אותו בכל משחק".
אברהמי המשיך: "הוא מאמין בעצמו. גם בעונה ההיא בקריית אתא ראינו את זה, הוא ובן שרף האמינו בעצמם. אדם לא דיבר יותר מדי, לקח על עצמו הרבה. הוא היה קשוח מאוד באופי, גם כשנפצע הוא אמר שהוא יחזור חזק יותר. הייתה הרגשה של קשר מיוחד בזכות ההיכרות רבת השנים, הוא היה אדם מיוחד. לדעתי הוא גם היה כוכב טיקטוק, עם ההומור שלו. אני בטוח שכל מי שהיה סביבו אהב אותו. זאת טרגדיה נוראית".
"פתאום הוא היה צועק דברים באמצע האימון, כולם היו מתפוצצים מצחוק. באחד המשחקים הוא לקח יותר מדי זריקות, בן שרף אמר לו משהו. הם נעמדו אחד מול השני בפסק זמן ואז התחבקו שנייה לאחר מכן. היו הרבה מאוד רגעים שמחים. מבחינתי, אולי, מעבר להומור ולמילים אחרות ההגדרה היא ווינר. הייתה לו מנטליות של ווינר. כך אזכור אותו".
אריאל בית הלחמי, שאימן את אדם בנבחרת העתודה ובנבחרת ישראל, נפרד: "טרגדיה, עצוב מאוד. קיבלתי את הבשורה הזאת לפני שעתיים ופשוט נפלתי. רז היה שחקן שקל מאוד להתחבר אליו, הכרתי אותו בנבחרת העתודה ב-2018 כשהוא היה בן 19, שחקן יחסית לא מוכר. הוא חצב את הדרך שלו ל-12 המקומות הסופיים. היה בו חן, קסם. הוא זכור מהאליפות שהייתה כאן בארץ, הוא היה אחד הגורמים העיקריים לזכייה שלנו. אדם גילם את כל מה שהיינו רוצים לראות בשחקן הישראלי, עם לב גדול. הוא נתן הכל על הפרקט. מעבר להיותו שחקן כדורסל, הוא היה אישיות מקסימה עם חוש הומור מיוחד. אבידה גדולה".
"הוצאנו זימונים לחלון הקרוב לפני האסון", המשיך בית הלחמי. "רז היה אחד מהם. אנחנו אוהבים לקרוא לזה 'ערס', אבל ערס חיובי. אחד שאתה רוצה בצד שלך. אני זוכר את התנועות שלו אחרי סלים גדולים, את התרומה שלו בהגנה. כולם התאהבו בו, הוא המשיך להיות שחקן ישראלי טוב מאוד. הפציעה בעונה הקודמת מעט עצרה אותו, עכשיו הוא חזר וזומן גם לחלון הקודם. טרגדיה".
"אני זוכר שרז כל הזמן רצה להתקדם והצליח לעשות את ההתקדמות הזאת. הוא לא היה שחקן שמיד הצליח, מיד קפץ לכותרות ולעיניים של כל הקהל. הוא עשה את זה בדרך לא קלה, אבל בדרך שלו ובסגנון שלו. אין הרבה שחקנים שהביאו את מה שהוא מביא. לאט לאט היה אפשר לראות את הכישרון שלו. בעונה בקרית אתא הוא הפך להיות ישראלי מוביל, מי שלקח עליו את הקבוצה. הוא קיבל זימון קודם לנבחרת, הכל בזכות. חבל, כל כך צעיר".
נתנאל ארצי, ששיחק לצידו בנבחרת ישראל: "לילה קשה מאוד. היה בינינו קשר טוב, היינו בחדר ביחד בחלון הנבחרת האחרון. אנחנו חברים לאורך השנים, אני יכול להגיד שברגע הבושרה לא האמנו. רצינו לבדוק אם מה ששמענו באמת אמיתי. מעבר לחברות לאורך השנים, בשבועיים בהם נתקענו בקפריסים ען הנבחרת היינו ביחד בחדר כל היום. כשאתה בחדר עם בן אדם כל היום, אתה לא רק בטלפון. אתה רוצה לשמוע סיפורים, חוויות, יותר לעומק. נכנסנו לשיחות ולמקומות...אני בהלם. גם אשתי מכירה אותו, היינו עם דמעות בעיניים. אני בהלם מזה שאנחנו מדברים עליו בלשון עבר. לפני שבוע שיחקנו מולם, נזכרנו בבדיחות הפרטיות שלנו מאותה התקופה בקפריסין".
"חטפנו סטירה מצלצלת", המשיך ארצי. "הבנו כמה החיים משתנים ברגע. הפכתי לאבא לפני כמה שבועות, חזרתי לילד שלי ושמעתי את הבשורה. הגוף התחיל לגרד, לא ידעתי מה לחשוב. הכל מקבל פרופורציה. כשאתה הורה אתה מבין את העולם, בטח כשזה קרוב אליך. הרגשה מזעזעת. כואב לי על כל מי שהיה קרוב. רז שיתף אותי, סיפר איך הוא רואה את העתיד. כל שחקני חולון חברים טובים של רז, אנחנו בהלם. יאיר קרביץ היה איתו בנבחרות, עידן זלמנסון בהפועל ת"א. אני מצטער מאוד שזאת הסיטואציה".
"הוא היה אדם מיוחד, מאז העתודה", המשיך ארצי. "ערס חיובי כזה. איזה גבר. אדם שאתה יוצא איתו למלחמה, יודע שהוא איתך בקבוצה. הוא יכול להטריף אותך, את כולם מסביב. היו לו הרבה מאוד חלומות, הוא היה יכול להגיע רחוק מאוד. הוא אמר לי שהוא חושב על להיות אבא, שאל איך זה הולך להיות. אני גם מחפש את המילים, אני בהלם ממה שקורה פה. זה עצוב מאוד, פשוט חבל". צפו >>>
רז גל, סוכנו של אדם ז"ל, נפרד: "ילד ואדם מדהים. פגשתי אותו בגיל 18, כשהוא זכה באליפות התיכונים. נפגשנו במהלך המשחק, לאחר מכן נוצר קשר טוב מאוד. ליוויתי אותו שמונה שנים, מימיו בנתניה ודרך החוזה בהפועל תל אביב. היו המון שיחות לתוך הלילה, בטח כשמדובר בילד שהיה כוכב גדול בנוער ועלה לבוגרים. זה אולי המעבר הקשה ביותר בקריירה של שחקן. הוא עבר שנתיים בקרית אתא, בראשונה הייתה עונה חלומית ובשנייה הוא היה פצוע לאורך רוב העונה. כל כך הרבה קבוצות רצו אותו. גליל עליון, נס ציונה, ניסו להחתים אותו כל הקיץ. גם הפועל ב"ש והפועל חיפה, כמעט כל קבוצה בליגה בדקו. רז ענה לכולם, דיבר עם כולם".
"הוא אדם כריזמטי. הוא תמיד היה בעניינים. לדעתי אין מישהו שהוא לא התחבר אליו. רק השבוע דיברנו על ההמשך, השביתה, החוק הרוסי, מה נכון ולא נכון. היו המון שיחות, אני בקשר טוב מאוד עם המשפחה. הורים מדהימים. הלם טוטאלי. אני רוצה לאחל גם לגליל, מועדון קרוב אליי, חיזוקים. אני יודע שהשחקנים היו באמצע ארוחה, ראו את האוטו ולא ידעו שזה הוא. הם דיברו על זה בארוחה. סיפורים, באמת, קשים מאוד. קשה להבין את הדבר הזה".
"אחרי שנתיים בהן הוא לא כל כך שיחק בהפועל ת"א, למרות שהיו משחקים של טירוף ואנרגיה, עשינו סוג של 'ריסטארט' בקריית אתא. הכל התחבר בעונה עם בן שרף, הייתה עונה חלומית. אחריה הייתה פציעה קשה מאוד וסוג של רכבת הרים. קשה לשחקנים צעירים להתמודד עם זה, בטח אחרי כל כך הרבה עליות. הוא נשאר בתור המנהיג של קרית אתא אחרי ששחקנים כמו גיא פלטין ובן שרף עזבו, ואז עבר לגליל בתור עוגן. הוא לקח את הקושי של הקבוצה בצורה הקשה ביותר. יש לאדם בת זוג בקרית שמונה, המעבר הזה נועד בין היתר כדי ללכת למועדון שדוחף צעירים למעלה. המטרה הייתה להגיע משם לפסגה של הכדורסל. דברים לא הסתדרו בהתחלה. הוא עבד קשה, שיחות, 'איזה מזל נאחס יש לי'. דווקא בחודשים האחרונים זה כן הרגיש שדברים התחברו, הקבוצה דחפה ועזרה. לכולנו היה ברור איזה קיץ ואיזה קריירה מחכה לו".
