זריקת אנרגיה: מה יביא אנטוניו בלייקני להפועל תל אביב?

ליגת העל בכדורסל היא חלק בלתי נפרד מחיינו, ולכל קבוצה יש את סימן ההיכר שלה. לא רק לגדולות. מעבר למכבי ת"א, הפועל ת"א והפועל ירושלים יש קבוצות, ותיקות כמו בני הרצליה או חדשות יותר כמו קריית אתא, שקיבעו יתד בליגת העל ומזוהות עם דבר כזה או אחר. במקרה של הפועל באר שבע בכדורסל, הזיהוי הזה עשוי להיות עם גארדים חסרי פחד.

אתם אולי זוכרים את קיילב אגאדה, שבא, חורר רשתות והלך. ג'קינן גאנט נראה לא רע בשנה שעברה, דייויד אפיאני בזאת שלפניה ובתווך, לארבעה משחקים קצרים, עבר כאן אחד אנטוניו בלייקני. אותו בלייקני שחתם היום (שני) בהפועל תל אביב, כפי שפרסמה לראשונה נועה פופלינגר באתר אותו אתם קוראים כעת. 

בלייקני הספיק לשחק כאן בארבעה משחקים בלבד, קלע 98 נקודות באחוזים מגוחכים (59% ל-2, 38.2% לשלוש) והספיק לקלוע 29 נקודות ב-29 דקות במשחק הבכורה על הפועל תל אביב. הוא הגיע לקראת סיום העונה והשתלב ישר, במה שעשוי להיות סימן מעודד מבחינת השתלבותו. בלייקני, קודם כל ולפני הכל, סקורר.

זה היה כרטיס הכניסה שלו ל-NBA, כשחקן שלא נבחר בדראפט והעביר שנתיים בשיקגו בולס. הוא קלע 7.5 נקודות ב-15 דקות למשחק בשנים לא גדולות של המועדון בשיקגו, כשרוב נקודותיו בעונת הרוקי הגיעו מכדרור. בשנה השנייה הוא הצליח להשיג 3.1 נקודות למשחק בחדירה לסל, והיה מי שיודע לייצר בעיקר לעצמו. היכולת הזאת, כמו לא מעט שחקני NBA אחרים, הביאה אותו לסין. 

הליגה הסינית אמנם לא מה שהייתה בשנות סטפן מארבורי, אבל במה מושלמת לגאנרים שמחפשים את עצמם. הוא אמנם עבר בתווך בג'י ליג ובבאר שבע, אבל בשנתיים האחרונות שיחק בקבוצות שונות בסין. הוא קלע 30.5 נקודות למשחק בנאנז'ינג' מונקי קינגס בעונה הקודמת, ירידה קלה מ-32.7 נקודות עם 7.4 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים ב-2022/23 בג'ינגסו דראגונס וביעילות מרשימה (39.4% מהשלוש, מדד של 28.7). הוא אף סיים את אותה העונה כמלך הסלים של הליגה הסינית.

בלייקני חיפש את עצמו במשך כמה שנים. בתקופתו בג'י ליג הוא אף נעצר בפלורידה לאחר שהואשם בניסיון לארגן שוד, זוכה והמשיך לשחק בארצות הברית, כאשר בסוף אותה עונה הוא אף השתתף במחנה אימונים של הלייקרס לצד ג'יילן אדאמס ודריק וויליאמס. הוא שיחק במשך שנתיים בסין, היה שחקן חופשי וקושר למונאקו שרצתה לעבות את מצבת הגארדים (ובסופו של דבר בחרה את ג'ורדן לויד על פניו). 

כעת הוא מגיע למועדון אחר לגמרי. ב-2022/23 משחק בו השתתף סומן כמשחק חשוד, כאשר לא היה חשד נגד בלייקני עצמו (שקלע שני סלים חסרי חשיבות לאחר שהקבוצה השנייה, לכאורה, "מכרה" את המשחק). שתי הקבוצות הושעו מהפלייאוף והוא עבר לקבוצה אחרת בליגה הסינית, המונקי קינגס, וגם שם ניפח מספרים בלי תחרות של ממש. 

כאן הוא מגיע למועדון תחרותי, לוחץ ולחוץ ששם לעצמו למטרה, ובצדק, לזכות באליפות המדינה וביורוקאפ. סיטואציה שהוא לא היה בה שנים, להוציא אולי התקופה הקצרה בהפועל באר שבע. בכל המקרים, כולל השנתיים בבולס שחיפשה את עצמה אחרי עידן רונדו-באטלר-ווייד הנשכח, הוא היה שחקן שייצר בעיקר לעצמו. שחקן שהתבקש, גם בהפועל באר שבע, לקחת את הכדור ולשים אותו בסל. הפעם הוא מצטרף לקבוצה מאורגנת יותר, אחת עם מנהיג ברור בדמות פטריק בברלי ואחת שהוא לא יהיה בה האופציה הראשונה. כנראה שגם לא השנייה והשלישית בקבוצה של ג'ונתן מוטלי וברונו קאבוקלו.

כעת הקורא החכם ישאל את עצמו מדוע הפועל ת"א בוחרת לצרף שחקן שחושב קודם כל על הסל ולא על חבריו לקבוצה. שאלה טובה, והתשובה עשויה להיות העומס. מרקוס פוסטר, איש ווינרייט, פטריק בברלי, מוטלי וקאבוקלו (לעתים אף יחד) משחקים כמות דקות גבוהה מאוד, לעתים אף חצי שעה במשחק. קבוצה כמו הפועל תל אביב שמשחקת פעמיים בשבוע לא יכולה להרשות לעצמה לשחוק עד כדי כך את כוכביה, וכאן בדיוק נכנס שחקן שישי כמו בלייקני.

בלייקני יכול להחזיק במשך דקות ארוכות כאופציה ראשונה לצד שחקנים משניים יותר, בטח בליגת העל שלנו וגם ביורוקאפ. דקות שלו לצד בר טימור, גיא פלטין ובן בנטיל הן דקות בהן הפועל תהיה מספיק טובה בשביל להחזיק בהתקפה ולתת קצת אוויר לכוכביה. יכול להיות שנראה אותו בסיום משחקים על הפרקט, כאופציה יצירתית נוספת, אבל סביר שהוא מגיע בראש ובראשונה כשחקן שישי וכזה שאמור לתת עוד מטר לחבריו לקבוצה.

ב-52 משחקים בשנה שעברה בליגה הסינית, לפי InStat, כ-30.5% מזריקותיו של בלייקני הגיעו מבידודים. 25% נוסף הגיע כמוביל כדור בפיק-נ'-רול, ו-5.2% בלבד, 62 מ-1,182 זריקות, הגיעו מקאץ'-אנד-שוט. הוא קלע בשלשות מבידוד באחוז גבוה יותר מאשר בקאץ'-אנד-שוט, באופן מעניין, כאשר מדובר ב-38% מבידוד (ב-146 זריקות) לעומת 33.9% ממסירה (ב-54 זריקות). כ-79% מהפיק-נ'-רולים אותם החל בליגה הסינית הסתיימו בזריקה שלו.

כשהכדור מגיע לבלייקני, הוא יכול להפוך לתחנה האחרונה. זה ייראה אחרת כמובן בהפועל ת"א, שעשויה להיות הקבוצה הדומיננטית ביותר בה הוא שיחק בקריירה ומועדון עם שחקנים אחרים, אבל הוא יאפשר לשחקנים לנוח בין אם על הספסל או על המגרש. מהלכים בהם מוטלי יכול לחכות מתחת לסל (ב-Dunker Spot), למשל, הם מהלכים שהוא מוציא בהם פחות אנרגיה גם כשהוא על המגרש. 

בקבוצה שמשחקת פעמיים בשבוע, ההבדל משמעותי כשהוא מתפרס על פני עונה שלמה. יכול להיות שזה יגיע על חשבון שחקנים אחרים ברוטציה האדומה ונגיעות בכדור, ואולי יוביל לכך שמובילי כדור דומיננטים פחות יעזבו, אבל זה דבר חשוב מאוד לקבוצה של סטפנוס דדאס בהמשך הדרך. בטח בהתחשב בזה שאיש ווינרייט מקבל 32 דקות למשחק בליגת העל ו-28.8 ביורוקאפ ומרקוס פוסטר עם 28.2 בארבעת המשחקים האחרונים, לאחר שנכנס לעניינים אצל סגנית האלופה. 

ג'ורג' חינאס, המנהל המקצועי של הפועל, אמר בעצמו שבלייקני "יסייע לתמרן בלוח המשחקים הקשה". זאת בדיוק הסיבה שהביאו אותו, חיזוק באמצע העונה, לקבוצה שרצה ופתחה את העונה מצוין: עוד קצת אוויר לחמישייה שעובדת. שחקן שיודע לתמרן את דרכו לסל, ויעזור לחבריו לנשום קצת יותר. 

יכול להיות שהוא מספיק טוב בשביל תפקיד מרכזי בקבוצה ואולי אף מעבר לחמישייה החזקה ביותר של האדומים בהמשך הדרך, ולא מופרך שזה יקרה אם יהיו פציעות כאלה ואחרות (בפרט לפוסטר ובברלי המבוגר), אבל עוד חזון למועד.