דירוג עוצמה: הזרים החדשים המשפיעים ביותר

שחקן זר שמגיע לליגת העל, במקרים מסוימים, הוא סימן שאלה. יש כאלה שנכנסים לנו ללב וגורמים לנו לחלום, כאלה שיעבירו כאן שנה עד להזדמנות הבאה ואולי גם כאלה שימשיכו הלאה עד שתסיימו לקרוא את הכתבה הזאת. למרות זאת, בסופו של דבר הם אולי הדבר המשמעותי ביותר בקבוצה. בטח בכדורסל הישראלי, שאחרי פגרה ארוכה ועונה מעניינת חוזר אלינו מחר (חמישי) עם שמינית גמר גביע ווינר.

לכן, כשהעונה ממש בפתח, החלטנו לדרג את עשרת הזרים המשפיעים ביותר שישחקו בעונה הקרובה. לא בהכרח מדובר בזרים הטובים ביותר או העוצמתיים ביותר, אלא כאלה שיכולים להיות מי שיכריעו איך וכיצד 2023/24 תתפתח. הרבה מאוד שמות מעניינים הגיעו לכאן הקיץ, ונשמח כמו תמיד לשמוע את הדעה שלכם. אז מי הגיעו לכאן? כמה הם ישפיעו? בואו ננסה לענות ביחד.

אזכור של כבוד: קנדל מקולום (עירוני ר"ג), ג'יי פי טוקוטו (עירוני ר"ג), אלייז'ה סטיוארט (הפועל אילת), מוריס אנדור (הפועל ירושלים), ברנדון סמפסון (הפועל ב"ש/דימונה), קייסי שפרד (הפועל עפולה).

מקום 10: ג'סטין סיימון (מוורונה לבני הרצליה)
בעונה שעברה: אליפות הליגה האוסטרלית בסידני קינגס, 10.5 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק במדי הקינגס ובוורונה האיטלקית.

סיימון (27, 1.96 מ') אולי נמוך מדי כדי לשחק כפורוורד, אבל עשה את זה בצורה נהדרת לכל אורך הקריירה. הוא נבחר לשחקן ההגנה של הביג איסט, קונפרנס המכללות הנחשב, של הליגה האוסטרלית ושל הליגה הגרמנית. הוא יכול להיות שחקן חשוב במיוחד, כשיש לו זכות קיום על המגרש גם בהתקפה.

בני הרצליה הייתה לא רעה בכלל בשנה שעברה ושמרה על חלק חשוב מהשחקנים, כשכריס באב ימשיך לנסות ולהוביל את הקבוצה. דן שמיר מאמן כדורסל מצוין שיודע איך להשתמש בוורסטיליות של סיימון, שיכול לשחק בכמה עמדות, והשילוב בין ההגנה שלו לבין הסגל שממשיך שם עכשיו הופך את ההרצלייאנים לסוס שחור מעניין במיוחד לקראת העונה. אל תופתעו אם בשנה הבאה, 2024/25, יהיה ביקוש לסיימון בארנה או ביד אליהו.

מקום 9: טיירוס מגי ומיקייל קייזר (מגלאטסראיי ובילבאו לאילת)
בעונה שעברה: מגי עם 11.9 נקודות ו-2.4 אסיסטים למשחק, קייזר עם 7.6 נק', 3.7 ריב' ו-1.2 חסימות.

הפועל אילת בונה פרויקט מעניין במיוחד והנחיתה 4 זרים בשיעור קומה, כשמלבד השניים יש את אלייז'ה סטיוארט וג'ו צ'ילי. מגי וקייזר זכורים לכולנו מהפועל חולון הכיפית, וזכו באליפות עם גיא גודס וכדורסל נהדר. באותו קמפיין, אגב, מגי קלע 20.1 נקודות למשחק בפלייאוף, כולל 41 נקודות מול גליל ו-23 נקודות במשחק הראשון של הגמר, בזמן שקייזר תרם מאוד בהגנה, למשל במשחק השלישי מול אילת בו לקח 8 ריבאונדי הגנה וחסם 4 פעמים.

אנחנו מכירים אותם, אנחנו יודעים למה הם מסוגלים, ושניהם מגיעים אחרי עונות לא רעות בליגות איכותיות יותר מהישראלית (גם אם בתפקידים קטנים יותר). אולי באילת זה יראה אחרת, כי ג'ו צ'ילי הוא לא ג'ו רגלנד, אבל הנוכחות של שני שחקנים שהיו כל כך משמעותיים באחת האלופות המפתיעות שהיו כאן בשנים האחרונות לבדה מספיקה בשביל להאמין שהם ישפיעו מאוד על העונה. צפו בהצגה של מגי >>

מקום 8: אמין נואה (מווילרבאן להפועל חולון)
בעונה שעברה: 9 נקודות למשחק במדי וילרבאן. 19.7 דקות למשחק ביורוליג.

לא בכל יום מגיע שחקן יורוליג – אחד שפתח ב-19 משחקים ב-2022/23 – לקבוצת BCL כמו חולון. בגובה 2.02 מ' הוא יכול לקלוע מהשלוש ועם 34% בשנה שעברה, כשהוא הראה פוטנציאל לא רע גם בהגנה. הפיזיות והגיוון שלו בלטו גם בתפקיד משני בקבוצה שכנראה הייתה גדולה עליו, והוא יכול לתרום ב-2 צדי המגרש.

נואה מגיע כאחד המשתכרים הבכירים בחולון, ירוויח לא מעט ואמור להיות המוציא לפועל המרכזי של הקבוצה המתחדשת של עמית שרף. הוא אמנם היה כישרון גדול בנערים אבל אף פעם לא הצליח להתבלט ככה במועדון אחר. האם הוא יצליח בחולון? התשובה תכריע את העונה הקרובה.

מקום 7: קייל אלכסנדר (מוולנסיה להפועל תל אביב)
בשנה שעברה: 5.4 נקודות ו-2.8 ריבאונדים למשחק במדי ולנסיה בכל המסגרות. 14.6 דקות למשחק ביורוליג.

אלכסנדר, מדליסט הארד מאליפות העולם עם נבחרת קנדה, נכנס לכאורה לנעליו העצומות של צ'ינאנו אונואקו. סגנון המשחק שלהם שונה, אך אלכסנדר מגיע לקבוצת יורוליג ובדומה לנואה לוקח על עצמו תפקיד משמעותי יותר. הוא פחות ריכוזי ויותר אתלטי מאונואקו, כך שקשה להשוות ברמת סגנון המשחק אבל כן בתפקיד שיידרש מכל אחד.

על פניו, זאת התאמה טובה יותר לסגנון המשחק של האדומים. אם אלכסנדר יצליח להגן על הטבעת, לפתח כימיה טובה בפיק-נ'-רול ולייצר שלם שגדול מסכום חלקיו זאת פגיעה אדירה, אבל אלכסנדר צריך להפוך לגבוה מוביל של קבוצה שמשחקת פעמיים בשבוע. גם אם הוא פחות מוכשר מאונואקו, השלם עשוי להיות גדול מסכום חלקיו בגרסה הזאת באדום. צפו באלכסנדר מטביע במונדובאסקט >>>

מקום 6: ברינטון למאר (מא.א.ק. אתונה להפועל ירושלים)
בעונה שעברה: 10.8 נקודות למשחק במדי א.א.ק (34.8% מהשלוש).

למאר, שפגש את הפועל ירושלים של דז'יקיץ' עם א.א.ק ברבע גמר ליגת האלופות, מגיע על המשבצת של ברנדון בראון. הוא גארד טוב שיכול לייצר לעצמו ויקל על העומס שיהיה על ספידי סמית', ליוואי רנדולף וקאדין קרינגטון, בשונה ממה שבראון לא עשה בצורה יוצאת דופן בשנה שעברה, ואולי יאפשר לאלכסנדר דז'יקיץ' לדרוש משחקניו לשמור ברמה הכי גבוהה בכל רגע מבלי שהעומס יכריע אותם בדומה למה שקרה בסיום המאכזב של העונה שעברה.

למאר החליף לא מעט קבוצות לאורך הקריירה והוא מהווה שחקן יותר טוב מבראון, כך שהתפקיד שלו יהיה גדול יותר גם כן והוא ישחק ביותר משחקי ליגה ממנו. יש לדז'יקיץ' את האפשרות לשחק עם הטוב מבין 3 מובילי הכדור הנמוכים שלו (קרינגטון, סמית' ולמאר), מה שהופך אותו לשחקן חיזוק מהסוג הקלאסי – אחד שמצטרף לבסיס הקיים והופך אותו לטוב יותר.

מקום 5: אנטוניוס קליבלנד (מהפועל אילת למכבי ת"א)
בשנה שעברה: 17.6 נקודות למשחק (40.7% מהשלוש) במדי הפועל אילת.

קליבלנד, בדומה לאחד משני השמות שנמצאים במקום הרביעי ברשימה שלנו, מכיר כבר את הליגה. הוא היה אחד הזרים שהצטרפו לאילת באמצע העונה והבטיחו לה את ההישארות בליגה, וכגארד יוצר הוא יכול להוריד מהעומס על וויד בולדווין ולורנזו בראון ולשחק גם לצידם הודות לקליעה הנהדרת שהוא הפגין משלוש.

יש סיכוי שנראה את קליבלנד פותח כ-3 לצד השניים או לפחות מקבל דקות, בדומה לתפקיד אותו דארן היליארד היה אמור למלא במכבי ת"א (ועשה זאת בחוסר עקביות מרשימה). קשה לדעת אם הוא יהיה שחקן משמעותי ביורוליג בהכרח, אבל לפחות בליגה הוא יכול לאפשר לצהובים להשאיר את בראון או בולדווין מחוץ לסגל במשך חלקים גדולים מאוד מהעונה. צפו בקליבלנד >>>

מקום 4: כריס ג'ונסון ומוריס אנדור (מחולון וסין להפועל ירושלים)
בשנה שעברה: 12 נקודות (35.7% מהשלוש), 5.1 ריבאונדים ו-1.1 חט' למשחק לג'ונסון, אנדור עם 10.3 נקודות, 5.8 ריב' ו-1.3 חס' למשחק בסין.

זאק הנקינס נתן עונה סדירה טובה מאוד בהפועל ירושלים, אבל היה צריך 4 ברמה גבוהה לצידו. הקבוצה של דז'יקיץ', בקיץ הראשון של מתן אדלסון כבעלים, הצליחה להחתים שניים כאלה ומאוד שונים אחד מהשני. ג'ונסון אחד השחקנים האהובים בליגת העל, שחקן הגנה אדיר שיכול לקלוע ונותן הכל על המגרש. הוא קצת יותר נייד ומסוגל לקלוע.

אנדור, לעומתו, הוא 4 קלאסי יותר שיכול לשמש גם כעוגן הגנתי ולחפות על הנקינס בהגנה. הפרדת דקות בין השניים תבטיח 40 דקות ברמה גבוהה, ויכול להיות שנראה את שלושתם ביחד אם דז'יקיץ' יעדיף כדורסל הגנתי יותר. חוסר הקליעה שלו אמנם עלולה להשפיע, כך שבליגת העל המהירה הוא גם יכול להיות סוג של סטרץ' 5, או "קומבו ביג" כפי שהגדירו בהודעה הרשמית של הקבוצה מהבירה.

מקום 3: אמד קייבר (מוולבס להפועל חולון)
בעונה שעברה: 17.1 נקודות, 5.8 אסיסטים ו-1.9 חטיפות בליטא. ה-MVP של הליגה

בכדורסל הישראלי יש תפקיד חשוב במיוחד למוביל הכדור הראשי. ציבור השוכרים מביניכם יקראו לו בעל בית, ציבור הקולנוענים יקרא לו "אוטר", אבל זאת אותה הגדרה – השחקן שהכדור אצלו ביד וזה שמחליט איך ההתקפה תפעל. אחרי השנים הנהדרות של ג'ו רגלנד הוא המשיך הלאה וחולון הלכה על קייבר, שהצטיין בוולבס המסקרנת שמתפתחת בצעדי ענק.

קייבר עשה עבודה טובה בליגה לא רעה ובחולון, כשישחק ב-BCL, הוא יהיה המוביל בקבוצה גדולה יותר. יכול להיות שזה ההימור הטוב לסגולים-צהובים של עמית שרף. בכל מקרה, קשה להתווכח על מידת השפעתו. כשתראו את הפועל חולון השנה, הכדור כנראה יהיה אצלו ביד. צפו בקייבר >>

מקום 2: חסיאל ריברו וג'יימס ווב (מוולנסיה למכבי ת"א)
בעונה שעברה: ווב 10 נקודות ו-5.5 ריבאונדים למשחק (21.5 דקות), ריברו 9.4 נק' עם 3.5 ריב' למשחק (18.8) ביורוליג.

ווב וריברו ישתלטו על הקו הקדמי של מכבי תל אביב, במקום אלכס פוית'רס וסולימאן בריימו. ווב מגיע יותר כ-4 קלאסי, שיכול לפתוח לצד רומן סורקין או ג'וש ניבו, לקלוע מרחוק ולהפוך את החיים של בולדווין ובראון לקלים יותר. השניים יתחמקו מפקקי התנועה בצבע שהיו בשנה שעברה.

ריברו, ששיחק לצידו, פחות מוכר מווב אבל שחקן הגנה טוב ואתלט טוב. אבי אבן ועודד קטש התייחסו בחיוב לקשיחות שלו, משהו שיכול להיות חשוב לצהובים לקראת ההמשך. הוא בכל אופן מגיע כסנטר מחליף וצפוי להיות פחות משמעותי מווב, אך אין לזלזל בחשיבותו לקראת העונה הארוכה.

מקום 1: בראיין אנגולה (מקרשאיקה להפועל ת"א)
בעונה שעברה: 17.6 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק בליגה הטורקית.

יש להודות, אנגולה ישפיע מאוד ולו רק בשל תרומתו על המשחק. כשחקן שכבר חתם במכבי תל אביב, לא הגיע אליה לאחר שנכשל בבדיקות הרפואיות ועכשיו חתם בהפועל תל אביב, כל תנועה שלו על הפרקט תלווה באינספור זוגות עיניים. לא רק בגלל המעבר הישיר מצהוב לאדום, אלא גם משיקולים בריאותיים.

אחרי ששמנו את כל זה בצד, בואו נדבר על התרומה המבורכת של אנגולה על המגרש. כמחליפו של ג'ורדן מקריי אנגולה יקבל תפקיד מרכזי בהפועל כגארד יוצר ועשה את זה בצורה טובה בליגה חזקה בשנה שעברה. הוא מכיר את ליגת העל הודות לתקופתו בנס ציונה ויכול לשחק בלי הכדור, מה שיקל על הדקות לצד ג'ייקובן בראון. בראיין אנגולה טוב יכול להיות ההבדל ששווה אליפות ראשונה להפועל תל אביב. זה, ידידיי, הופך אותו לשחקן המשפיע ביותר לקראת העונה.