"התכוננו ליד השאלטר". חגיגת האליפות הצהובה שלא קרתה

55 פעמים זכתה מכבי תל אביב באליפות - אבל מעולם, בכל ההיסטוריה הארוכה שלה - לא הניפה צלחת או תואר כלשהו באולם הביתי של הפועל תל אביב. "גם כששיחקנו על הבלטות, הם לא לקחו אליפות אצלנו. אין דבר כזה", מספר האפסנאי המיתולוגי של הפועל ת"א, יצחק "שחור" לוי. העניין הוא שהערב (ראשון) זה יכול לקרות בפעם הראשונה, אם הצהובים ינצחו בדרייב אין. בפעם הקודמת שהסיטואציה היתה זהה היתה בעונת 91/2 - אז הצהובים הגיעו לאוסישקין בידיעה שניצחון יקבע 1:3 בסדרת הגמר ויסדר להם אליפות. אירוע שהפועל ת"א לא ממש ששה לקראתו.

"איזה אירוע זה היה, אחד הדברים המדהימים שהיו בכדורסל הישראלי", נזכר שחור. "עשינו להם שם אווירה שהם לא היו יכולים לנצח בה. לא היה אוהד מכבי אחד, מכרנו כרטיסים בלמעלה מאלף שקל, ועדיין הרבה אוהדים לא הצליחו להשיג כרטיס. הביקוש היה כל כך גדול, אנשים הגיעו בבוקר לאוסישקין. החבאתי אותם ביציע למעלה, במזנון, איפה שרק היה אפשר. איזה טירוף זה היה".

ידידיה רפפורט, שהיה נציג הבעלים הפרטיים של הפועל ת"א עד לפני שנתיים, היה כבר אז - בתחילת שנות ה-90 - יו"ר המועדון. ודבר אחד היה לו ברור לקראת ה-9 במאי 1992: מכבי לא תחגוג באוסישקין. "התכוננו לאירוע הזה. שחור קיבל את ההוראה שאם המשחק צמוד או שאם מכבי בעמדה לנצח - הוא צריך להיות ליד המתג כדי לכבות את האור", מספר רפפורט. "היום צריך להביא אנשי מקצוע בשביל זה. פעם היה שאלטר שכל אחד שהיה עובר לידו יכול, היה להוריד אותו. היינו מוכנים לזה".

"לא חיכיתי ליד השאלטר כי ידעתי שננצח", מספר שחור. "עם כמה שמכבי היו יותר טובים ויותר עשירים - הם לא היו מסוגלים לנצח אותנו במשחק כזה. ידעתי שאין סיכוי. שהם לא יגזרו רשתות. עם האווירה שהיתה באוסישקין, זה לא היה אפשרי. זה כמו שכשאנחנו היינו באים להיכל, לא היינו יכולים לנצח".

"אין מה להשוות בין אוסישקין לבין הדרייב אין", מוסיף רפפורט. "הפסדנו דרבים באוסישקין, אבל ברוב המשחקים שהיינו חייבים לנצח את מכבי, ניצחנו. לאולם הזה היתה השפעה בלתי נתפסת".

גזירת רשתות, כידוע, היא האקט הסמלי בכל זכיה באליפות, ולראות את שחקני מכבי תל אביב עושים את זה באוסישקין, היה מבחינת הפועל אירוע שפשוט לא יכול להתקיים. "נשבענו שעל גופתנו מכבי תגזור רשתות באוסישקין. זו היתה ההשפלה הכי גדולה. לא יכול להיות גרוע מזה מבחינתנו", אומר רפפורט. "מכבי תקפו במחצית השניה לסל שבו ישבו האנשים המקורבים שלנו, כמה גברתנים, שידעו שאחד התפקידים שלהם היה למנוע משחקי מכבי לגזור רשתות. כולם היו בכוננות למה שהם צריכים לבצע".

איך למנוע?
"התכוננו לזה שאם מכבי מנצחת, האוהדים יירדו לפרקט, ייצרו מהומה וימנעו מהם כל אפשרות לחגוג אצלנו בבית. רצינו שהדבר היחידי שיהיה לשחקני מכבי לעשות זה לרדת לחדר ההלבשה בלי לגזור שום רשת. בכל מקרה, אחרי כל משחק באוסישקין הם היו נכנסים מיד לאוטובוס, בלי להתקלח אפילו, העיקר לברוח כמה שיותר מהר. רצינו שזה יקרה גם אם היו זוכים באליפות באוסישקין".

בסופו של דבר, עמוס פרישמן נתן הצגה, הפועל ניצחה, השוותה ל-2:2 והסדרה חזרה להיכל למשחק אליפות, שהפך למיתולוגי. האגרוף של לבאן מרסר לפניו של תומר שטיינהאוור היה האירוע הזכור ביותר ממנו, ובסופו של דבר אלו היו הצהובים שחגגו וזכו בתואר באחת הסדרות הגדולות ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי. רפפורט סיים אותה לא רק גם עם הפסד צורב, אלא גם אוטו שהושחת ונהרס. "אלו היו אוהדי מכבי, למרות ששמעון מזרחי אמר למחרת שאלו היו אוהדי הפועל שרצו להזיק לי בגלל מחירי הכרטיסים הגבוהים למשחק הרביעי", הוא מספר.

הערב (21:15, SPORT5), אם כן, מכבי תל אביב יכולה לזכות באליפות באולם של הפועל. אלו כבר לא הבלטות, זה כבר לא אוסישקין - אבל גם הנפה צהובה בדרייב אין היא חתיכת אירוע. והיום, קצת יותר מ-31 שנה אחרי משחק 4 בסדרת הגמר, האנשים של הפועל נשמעים קצת אחרת. "אם מכבי תנצח, מבחינתי שיחגגו ויגזרו רשתות", אומר שחור. "אנחנו לא רעים, אנחנו לא כמוהם, אנחנו לא מחפשים מלחמות. אבל בכל מקרה, אני בטוח שהפועל תנצח אז זה לא יהיה רלוונטי".

רפפורט מסביר: "אם מכבי חס וחלילה מנצחים בדרייב אין, הפועל צריכים להתבגר. הזמנים השתנו. צריך לאפשר להעניק את הצלחת בדרייב אין, לא כמו שהעניקו את הגביע לבית"ר ירושלים. מצד שני, זה צריך להיות בצורה מכובדת, אסור שתהיה גזירת רשתות כי צריך להתחשב ביריב - וזה במקרה יריב שיהיה לו קשה לעכל דבר כזה. צריך לעשות את הטקס, מצידי, מול יציעים ריקים של הפועל ורק עם מאות אוהדי מכבי שיישאר ביציעים".

רפפורט, אחד שהיה כאמור ביותר מדרבי אחד או שניים, צופה כעת מהצד ביחסים המתוחים בין מכבי להפועל, ומפנה אצבע מאשימה לכיוון אחד: "הקיטוב וההקצנה הרבה יותר גדולים אפילו מאשר בתקופה שלי. מה שמכבי עשתה בשבוע שקדם לדרבי הראשון היה לא הגיוני והלהיט את הרוחות שגם ככה חמות וסוערות. המאבק שלהם היה אבוד מראש, זה היה ברור שהכרטיסים יועברו בסופו של דבר להפועל, וחוץ מלייצר עוד כעס ושנאה, לא יצא להם מזה כלום".