מכבי ת"א צריכה אותו: העונה שעוברת על רפי מנקו

עונה ראשונה במכבי תל אביב היא בדרך כלל מורכבת יותר מבכל מקום אחר. השילוב של הציפיות, של היורוליג, של הסגל העמוס ושל מיעוט הדקות יוצרים סיטואציה שאין דומה לה בכדורסל הישראלי - ולא מעט שחקנים חוו קשיים בהתמודדות איתה. גם רפי מנקו יגיע בקרוב לקו הסיום של עונת בכורה מתאגרת ביד אליהו, והדרך שלו לאליפות שניה ברציפות תעבור דרך הפועל חולון, הקבוצה שבה היה לו חלק גדול באליפות בשנה שעברה.

לפני שמתמקדים בעונה הנוכחית ובקשיים הטבעיים שמנקו חווה בה, צריך להתעכב על ההחלטה בקיץ. אחרי שסיים עונה ענקית עם חולון, מנקו הפך לאחד השחקנים המבוקשים ביותר בשוק. האלופה הטריה רצתה מאוד להשאיר אותו אצלה, כשברקע הצעות וכמובן ההתעניינות המוגברת מצידה של מכבי תל אביב, שהיתה חייבת להעמיק את הסגל לפחות בישראלי בכיר אחד.

ההחלטה
ההצעה הכספית ממכבי ת"א היתה כמובן הגבוהה ביותר שהונחה על שולחנו של מנקו, אבל ההחלטה שלו לא נבעה ממניעים כלכליים בלבד. להיפך. הרצון להגשים את החלום ולשחק ביורוליג היו משמעותיים יותר בבחירה הזו, כי מי יודע מתי או אם בכלל תגיע שוב הזדמנות כזו. בוודאי שלהחלטה הזו קדמו לא מעט חששות, שהרי שחקנים ישראלים רבים וטובים לפני מנקו מצאו את עצמם מתייבשים בעיקר על הספסל של מכבי ת"א, אפילו בליגה, אבל האפשרות לשחק לראשונה במפעל הבכיר ביבשת, בגיל 28, קסמה לו יותר מהכל.

כאן גם להזכיר את המצב במכבי ת"א, כשבימים שקדמו לחתימה של מנקו קרו מספר אירועים: תומר גינת העדיף את הפועל תל אביב, טי.ג'יי ליף היה לא החלטי ונכון לאותה נקודת זמן, נראה היה שג'ייק כהן בכלל לא ימשיך. מכבי מצאה את עצמה עם מצבת ישראלים דלילה יחסית (רומן סורקין, ג'ון דיברתולומיאו, יפתח זיו והמצטרף הטרי גיא פניני) ולכן ראתה בהחתמה של מנקו חשיבות גדולה. גם ישראלי, גם מגיע אחרי עונת שיא וגם שחקן שבשל לשחק בליגה וביורוליג.

מתוך המחשבה הזו, בזמן שמנקו התלבט בין מכבי לחולון ולאירופה, עודד קטש ודייוויד בלאט שוחחו איתו וניסו לשכנע אותו להצטרף, למרות החששות המובנים. מערכת היחסים הטובה בינו לבין קטש - שהתחילה עוד מעונת הפריצה שלו בהפועל אילת והמשיכה עד לנבחרת ישראל - היתה גם כן גורם מרכזי בהחלטה שלו להצטרף. העובדה שגם גיא פניני, אותו מנקו מעריך מאוד מהעונה בחולון, חתם במכבי ת"א מספר ימים לפניו, תרמה גם כן להחלטה.

האתגר הצהוב
העונה התחילה, ומנקו התחיל להבין כמה קשה ההשתלבות בקבוצת יורוליג, עמוסה בכשרון, עמוסה בזרים ועמוסה בשחקנים בכל עמדה ועמדה. נכון שבליגה מנקו משחק כמות נכבדת ביותר של דקות, אבל הוא ציפה לקבל יותר הזדמנויות ביורוליג - והתרומה הדלה יחסית היא עניין של ביצה ותרנגולת. "רפי הוא לא הראשון ולא האחרון שהמעבר הזה קשה לו", העידו במכבי. "היורוליג זה משהו אחר, המרווח לטעויות הרבה יותר קטן. ברור שיש פה צד שני, שזה עלול להוביל לאיבוד בטחון של שחקנים, אבל ככה זה. זה לא סוד שהיה לו לא קל, אבל הוא קיבל עזרה והתמודד עם זה כמו שצריך".

בסופו של דבר, מנקו שיחק רק ב-22 משחקים מתוך 39 בעונת היורוליג כולה, כשרק פעם אחת הוא קיבל למעלה מ-10 דקות. הוא קלע ביורוליג 1.2 נקודות ב-5 דקות ו-26 שניות בממוצע, ב-23% מחוץ לקשת, וייתכן שהנתון הזה היה עקב האכילס העיקרי שלו, שכן אולי קליעה יציבה יותר היתה יכולה להיות המפתח לכמות דקות גדולה יותר. "זה בסדר גמור ששחקן כמו רפי או שחקנים אחרים מאוכזבים כשהם לא מקבלים דקות, בכל מסגרת", אמר עודד קטש אחרי הדרבי האחרון. "אני מעדיף שזה יהיה המצב. שחקנים כמו רפי, גם אם לא משחקים, הם אלו שיוצרים קבוצה מנצחת. אני בטוח בו שהוא יהיה שם בשבילנו כשנצטרך אותו".

מצד אחד, כאמור, מנקו האמין שהוא יכול היה לשחק יותר, אבל מצד שני, כבר היו שחקנים שהמצב שלהם היה הרבה פחות טוב. מעל הכל, הוא ידע לגמרי לאן הוא נכנס, הוא ידע שיכולה להיווצר סיטואציה שבה כמות הדקות שלו לאו דווקא תתאם את הציפיות. לכן מנקו לא שבר את הכלים, אפילו לא קרוב, אלא ניסה לנתב את התסכול ואת הרצון לעוד דקות על הפרקט למקומות טובים. "חלק מלהיות במכבי ת"א זה לדעת שבכל רגע נתון שקוראים לך אתה צריך לעלות ולעשות את העבודה", הוא אמר אחרי משחקו הטוב ביותר העונה ביורוליג, מול אלבה ברלין, בו קלע 8 נקודות. "יש לנו סגל כל כך עמוק עם שחקנים מוכשרים והתפקיד של כל אחד זה לעשות את העבודה שלו כשצריכים אותו".

המספרים מספרים
בליגה מנקו הוא שחקן הרבה יותר משמעותי מבחינת מכבי ת"א. הוא שיחק את כמות הדקות המצטברת הגדולה ביותר מבין כל השחקנים ופתח בחמישייה 16 פעמים, יותר מכל שחקן אחר במכבי. ועדיין, לפחות ברמת המספרים היבשים (6.7 נקודות למשחק, מדד ממוצע 5.7 העונה), העונות הקודמות של מנקו היו טובות יותר. לשם השוואה, את העונה הקודמת בחולון הוא סיים עם 9.5 נקודות ומדד של 9.4.

השימוש של מכבי תל אביב במנקו שונה מאשר הצורה בה הפועל חולון נעזרה בו. לא פחות מ-36.3% ממהלכיו ההתקפיים של מנקו הם מהלכי קאץ' אנד שוט, זאת לעומת 29% ב-21/22 במדי חולון, שם היה לו כאמור תפקיד שונה. במקביל, באופן טבעי, גם אחוז היוסג' (שנותן מדד לדומיננטיות ההתקפית של השחקן) שלו ירד מ-20.2% אשתקד ל-17.4% העונה.

גם האחוזים מהשדה של מנקו ירדו העונה: מ-44.32% מהשדה אשתקד ל-36.68% העונה, מ-39.40% לשלוש ל-30.31%, אבל באמצעות פלטפורמת הסטטיסטיקה המתקדמת InStat ניתן לגלות נתון מעניין לא פחות: האחוזים של מנקו בשלשות פנויות (uncontested shots) עומדים על 29.2% והם נמוכים יותר מהאחוזים שלו בזריקות תחת שמירה (contested shots), שהם 38.4%. יכול להיות שזה עניין של בטחון, אבל גם למנקו ברור: במעמדים ובמשחקים החשובים, הוא צריך לקלוע את השלשות הפנויות.

ברור שבמכבי ת"א שחקנים חווים ירידה מסוימת בתפוקה הסטטיסטית, בשל הסגל הרחב והתפקיד השונה שאותו הם ממלאים בתוך הקבוצה. אבל לזכותו של מנקו ייאמר, שבעונות הקודמות - ככל שהמעמד היה גדול יותר, כך הוא היה טוב יותר. הוא היה מצוין בפלייאוף עם הפועל אילת ב-18/19 שנגמר עם הדחה כואבת בחצי גמר הפיינל פור מול מכבי ת"א, ובחולון בעונה שעברה הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר בסדרת הגמר נגד בני הרצליה.

עכשיו הוא מגיע למאני טיים של העונה שלו ושל מכבי ת"א, שיודעת שתצטרך אותו במיטבו, דווקא נגד אותה הפועל חולון שכל כך רצתה להשאיר אותו בקיץ. נכון שהעונה הזו לא הלכה בדיוק כפי שמנקו רצה, ציפה וקיווה, אבל סדרות פלייאוף טובות שיסתיימו באליפות שניה ברציפות, ימסגרו אותה באופן אחר לגמרי.