חוזרים לבסיס: מאחורי מינויו של עודד קטש
ה"ספין" שלא היה, היתרון שהיה לכוכב העבר על המועמדים האחרים, הפתרון שנמצא לגבי אורך החוזה והתיקון מעונת 2007/8. כך המאמן חזר לקדנציה שניה על הקווים בצהוב
14 שנים וחצי אחרי שעזב בטונים צורמים במיוחד, עודד קטש חוזר למכבי תל אביב. אבל הפעם הוא עושה את זה מהדלת הקדמית, והעונה הזו תהיה אחד המבחנים הכי גדולים ומורכבים בקריירה שלו.
השם של קטש, כזכור, עלה עוד במהלך העונה שעברה בקרב הנהלת מכבי ת"א. הוא היה המאמן היחיד שאיתו נפגשו ראשי הקבוצה, אלא שההצעה בזמנו - לארבעה חודשים בלבד ללא הבטחה לעונת 22/23 - לא סיפקה אותו. באותם ימים, בחודש פברואר 2022, הצהובים לא רצו להתחייב לקטש לעונה הזו משום שחשבו שיצליחו להנחית מאמן בכיר בקיץ.
רצה הגורל, והמאמן הבכיר הוא קטש בעצמו.
זה לא סוד שקטש לא היה הבחירה הראשונה של מכבי ת"א בקיץ הזה, שכיוונה למאמן יורוליג בעל רזומה עשיר והישגים מוכחים. אנדראה טרינקיירי היה מועמד מעניין, אבל באיירן מינכן הבהירה שהוא תחת חוזה והוא לא הולך לשום מקום. השם הבא היה צ'אבי פסקוואל, שאמנם היה תחת חוזה גם כן בזניט סנט פטרסבורג, אבל הסיטואציה ברוסיה גרמה למכבי להאמין שאולי יהיה ניתן לבצע מהלך לגביו.
מכבי יצאה מגדרה במהלך השבועות האחרונים כדי לנסות להנחית בתל אביב את המאמן, שגם היה אלוף אירופה בעברו. אמנם ברשתות החברתיות ובקרב לא מעט אוהדים המהלך הנ"ל נתפס כסוג של ספין, אבל במכבי היה ניסיון אמיתי להחתים את פסקוואל. לספרדי הוצע שכר של למעלה ממיליון יורו בחוזה ארוך טווח, אלא שהביי אאוט הגבוה שזניט דרשה, בנוסף לדרישה של המאמן לשכר שחקנים שלא יירד מרף מסוים בכל עונה - לא איפשרו לצהובים לסגור את העסקה.
בשלב הזה, במכבי תל אביב הגיעו לסוג של צומת. רשימת המאמנים הבכירים הפנויים בשוק כבר לא נראתה נוצצת כפי שחשבו שתיראה במהלך העונה שעברה, עת קטש לא זכה לקבל את ההתחייבות שאותה רצה. ולימיר פראסוביץ' או אלכסנדר ג'ורג'ביץ' הם בהחלט מאמנים ראויים - אבל אף אחד מהם הוא לא מאמן בטופ של היורוליג, בטח לא בלבל של פסקוואל, טרינקיירי או דימיטריס איטודיס, עליו עטה פנרבחצ'ה. קטש הפך לאופציה מספר 1.
נכון, הוא לא היה כזה מאז סיום העונה, אבל בהנהלת מכבי ת"א יש כאלו שמאמינים שקטש הוא האיש המתאים - אחרת הוא גם לא היה מקבל את ההצעה גם במהלך העונה שעברה. נכון, הוא לא מאמן בסדר הגדול שאליו מכבי כיוונה, אבל הוא כבר אימן ביורוליג, גם אם לתקופה קצרה של מספר חודשים.
שיקול נוסף, ואולי לא פחות מכריע, היא העובדה שמבין האופציות שנותרו על השולחן עבור מכבי ת"א, קטש הוא כנראה המאמן היחיד שהאוהדים יכולים להתחבר אליו. המינוי של קטש, יחד עם החזרה של דייויד בלאט (שהמליץ עליו), מצביע במידה מסוימת על הכיוון שההנהלה של מכבי ת"א מתווה: יותר דמויות שמזוהות עם המועדון, הצלחות, כאלו שגם יהיה קל להתחבר אליהן.
בשעות הבוקר של יום שלישי, כשבמכבי ת"א הבינו כי אופציית פסקוואל ירדה לגמרי מהפרק, החלו המגעים עם קטש. הוא נפגש עם ניקולה וויצ'יץ' (איתו גם נפגש אגב אחרי פיטורי יאניס) והמו"מ לגבי השכר ואורך החוזה החל. קטש רצה חוזה לשתי עונות, במכבי לא ששו להתחייב גם לעונת 23/24, אז בסופו של דבר נמצא פתרון ביניים: שנתיים עם תנאים מסוימים אחרי השנה הראשונה.
מחלוקת נוספת שמכבי ת"א וקטש היו צריכים לפתור היתה סביב עוזר המאמן. ניקולה וויצ'יץ' ואנשי מועדון נוספים רצו לראות את איגור מיליצ'יץ' מצטרף לצוות, בעוד שקטש העדיף אדם מטעמו, כמו יונתן אלון, שעבד לצידו בהפועל ירושלים וכיום משמש כמנהל המקצועי של גליל עליון. נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מי יהיו אנשי הצוות של קטש, וייתכן כי בסופו של דבר אלו יהיו אדם מטעמו ומיליצ'יץ'.
אז אחרי שבסופו של דבר הושגו כל הסיכומים, קטש חוזר למכבי תל אביב, ולא כפלסטר או כממלא מקום זמני. הוא עמד על שלו במהלך העונה שעברה ולא הסכים לקחת את הקבוצה לחודשים ספורים בלבד, וכעת מקבל הזדמנות לבנות קבוצת יורוליג מההתחלה, לראשונה מאז הקדנציה הקודמת בצהוב, אי שם בקיץ 2007. ובהינתן המצוקה הכללית שבה נמצאת מכבי ת"א בשנים האחרונות, מצוקה שרק התעצמה העונה, התקווה היא שעודד יהיה האיש הנכון במקום הנכון.