חמישיית המדינה: בוחרים שוטינג גארד

(התמונות באדיבות אלן שיבר ומנהלת הליגה)

אחרי יריית הפתיחה, הגיע הזמן להמשיך בהצגת המועמדים: לכבוד יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל, ערוץ הספורט יצא בפרויקט כחול-לבן מיוחד שנותן לכם את הכוח להחליט מי החמישייה הישראלית הכי גדולה של הכדורסל הישראלי בשנות האלפיים.

• "החמישייה של המדינה": בחירת עמדת הרכז

והפעם, עמדת השוטינג גארד - אבל לא לפני שנסביר שוב את חוקי הפורמט: צוות המומחים של ערוץ הספורט התכנס ובתום דיון סוער יצר "בנק" שמות גדול של השחקנים הישראלים הכי טובים של המילניום הנוכחי (משנת 2000 ועד עכשיו). לתוך ה"בנק" נכנסו השחקנים שהותירו את החותם הגדול ביותר וגם כמה מתאזרחים שהשתקעו בכדורסל הישראלי - מתומר שטיינהאור, דרך מאיר טפירו ועד ים מדר ודני אבדיה. כעת, הכדור עובר לידיים שלכם.

בשבועות הקרובים תפורסם באתר ערוץ הספורט סדרת של חמש כתבות, אחת לכל עמדה, שתציג את כל המועמדים שנכנסו לרשימה. בסוף כל כתבה תוכלו להצביע בסקר וכך תבחרו את החמישיות שלכם. בערב יום העצמאות, ה-4 במאי, נסגור את ההצבעות ונחשוף את החמישייה השנייה. ביום שלאחר מכן, נחשוף את החמישייה הראשונה ואת בחירות מומחי ערוץ הספורט.

אז לאחר שהכתבה הראשונה בפרויקט עסקה בעמדת הרכז, כעת זה הזמן לפנות לאחת העמדות היותר נוצצות על המגרש - השוטינג גארד. קלעים אדירים רבים התפתחו בישראל לאורך השנים האחרונות, אך מי מהם יבחר לחמישייה שלנו? זה הזמן שלכם להחליט.

טל בורשטיין
רשימת התארים של מי שקיבל את חולצה מספר 10 לאחר עזיבתו של עודד קטש את מכבי תל אביב מרשימה, אבל נדמה שגם היא לא מספרת את הגדולה האמיתית של בורשטיין. בכל זאת, מעטים הישראלים שהפכו לשחקנים משמעותיים כפי שהוא היה במכבי תל אביב גם במסגרת היורוליג, שהכתירה אותו בעצמה לאחד מ-13 הסמלים הגדולים של המועדון הצהוב בכל הזמנים. בורשטיין לקח חלק ב-178 משחקים בליגה השנייה בטיבה בעולם, אך יש תחושה שהיה יכול להיות אפילו גדול יותר עם מעט יותר מזל ופחות פציעות לאורך השנים. בכל אופן, אין ספק שמדובר באחד הגארדים הגדולים שצמחו בישראל.

(התמונה באדיבות אלן שיבר)

דורון שפר
קריירה ייחודית במיוחד הייתה לאחד מגדולי הקלעים הישראלים. מעל הכל, "האייס מן" לקח חלק באחד האירועים הגדולים ביותר בתולדות הכדורסל בארץ, כשהיה אחד מגיבורי הפועל ירושלים בזכייה הענקית בגביע יול"ב ב-2003. עוד לפני כן, הוא כמובן הספיק לשחק ביריבה הגדולה, מכבי תל אביב, שהכניסה אותו לאחרונה להיכל התהילה שלה. שפר הוא לא רק אחד השחקנים האיכותיים באותן שנים, אלא גם אחת הדמויות המרתקות ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי, כשלאורך השנים הספיק לעבור תהליך אישי ארוך במיוחד ולשוב שלוש פעמים מפרישה, עד שב-2014 תלה את הנעליים באופן סופי.

(התמונה באדיבות מנהלת הליגה)

דריק שארפ
מעטים השחקנים שהעלאת שמם מציפה כמעט אצל כולם את אותו זיכרון מיתולוגי. שארפ, בכל אופן, הוא ללא ספק אחד כזה, וסביר להניח שאין אחד שלא משחזר כעת את אותן 2.2 שניות במהלכן גור שלף מצא את חברו במכבי תל אביב לשלשה שמהווה עד היום פרק ענק בתולדות הקבוצה הישראלית באירופה. עם וגם בלי קשר לנס ז'לגיריס עצמו, שארפ הוא ללא ספק אחד האהובים שהגיעו למועדון מיד אליהו. בעזרת יכולת קליעה נהדרת ומנהיגות יוצאת דופן, הוא היה שותף חשוב לאותה תקופה מדהימה בתחילת שנות ה-2000. הסמל של הצהובים שיחק גם בנבחרת ישראל ובמקביל המשיך ללבוש את מדי הקבוצה עד גיל 39, מה שהפך אותו למבוגר ביותר לעשות זאת.

(התמונה באדיבות Getty images)

רביב לימונד
קשה למצוא גארדים שיותר מזוהים עם ליגת העל מאשר רביב לימונד בשני העשורים האחרונים. מי שפרץ במדי עירוני רמת גן ב-2003 טעם כמעט מהכל - הוא היה שותף לזכיית הפועל ירושלים בגביע יול"ב, יצא לשחק בצרפת במדי לה מאן, חווה תקופה מאכזבת במכבי תל אביב והפך למנהיג של הפועל תל אביב בין 2013 ל-2019. לימונד הוא אחד הגארדים הקשוחים שהכדורסל הישראלי ייצר, וככזה כמעט תמיד ידע לעשות את שלו ולתפוס מקום מרכזי בכל מקום בו הוענקה לו ההזדמנות. ואם כל זה לא שיכנע אתכם, אז הנתון הבא אולי יעזור: לימונד הוא הישראלי עם הכי הרבה נקודות בשנות האלפיים (4,505).

ג'ון דיברתולומיאו
בתחילת העשור, כשהשחקן היהודי מניו יורק שיחק בליגה הספרדית השלישית, ספק אם שיער שיהפוך לאחד הישראלים האיכותיים שיש למצוא בליגה שלנו בעשור האחרון. דיברתולומיאו הגיע למכבי חיפה והרגיש בנוח כבר בהתחלה, מה שהוביל אותו להיקטף על ידי מכבי תל אביב. גם שם מצא ג'ון די את מקומו - דבר לא פשוט בכלל. דיברתולומיאו אולי לא השחקן האיכותי ביותר שנמצא ברשימה הזו, אך הוא בהחלט אחד הלוחמים הגדולים שאפשר למצוא בכדורסל הישראלי לפחות בתקופה האחרונה, מה שהוביל אותו לקבל את תואר הקפטן אצל האלופה הישראלית ולתפוס מקום של כבוד כקונצנזוס ביציעים.

(התמונה באדיבות Getty images)

סילבן לנדסברג
כמו דיברתולומיאו, גם לנדסברג עשה את אותו המסלול מהירוק של חיפה לצהוב של תל אביב - תקופה כוללת של שבע שנים על אדמת ישראל, במהלכן הספיק אפילו להתגייס לצה"ל. הסווינגמן היהודי היה במשך שנים אחד הישראלים הדומיננטיים בליגה וחווה עם מכבי ת"א תהליך ארוך שכלל גם זכייה אדירה ביורוליג, וגם הדחה מבישה מהיורוקאפ. בכל אופן, הוא תמיד היה שם לייצר נקודות, והוא ידע לעשות זאת גם כשיצא לשחק באסטודיאנטס, שם קבע שיא משוגע של 48 נקודות על הראש של ברצלונה. בשנים האחרונות לנדסברג שיחק בליגה הסינית, אבל נדמה שקבוצות רבות כאן בישראל ישמחו שישוב על מנת לשחק בשורותיהן.

(התמונה באדיבות Getty images)

אפיק ניסים
הוא לא הכי גדול, לא הכי חזק ולא הכי מלהיב - אבל מעטים יודעים לעשות את מה שניסים הציג במהלך למעלה משני עשורים. אין סוף סלים חשובים תפר הקלע לאורך התקופה, אך עדיין, למרות שהיה קרוב, לא הצליח להשיג תואר בארץ כשב-2014 נכנע למכבי ת"א בגמר הגביע עם אילת ושנה לאחר איבד את האליפות בגמר אחרי ניצחון בסדרה בלתי נשכחת מול הצהובים. עוד קודם לכן, הוא הספיק לשחק באירופה כשלבש את המדים של שטרסבורג, לוקומוטיב רוסטוב, בי סי קייב, ורולי, נימבורק, ינסיי ונובו מסטו - קריירה אירופית מרשימה למדי.

(התמונה באדיבות אלן שיבר)

יהוא אורלנד
שחקנים עם יכולת קליעה כמו של אורלנד לא קל לאתר. הקלע האדיר עבר בלא פחות מ-10 קבוצות בישראל, ואפילו שיחק 12 פעמים במסגרת היורוקאפ במדי הפועל ירושלים (וקלע 10 מ-19 לשלוש, אגב), אך זכור במיוחד משלוש שנותיו במדי ברק נתניה, בקדנציה הקודמת שלה בליגת העל. אורלנד מעולם לא היה המוכשר ביותר עם הכדור, אך תמיד הציג לראווה תפיסה וקליעה יוצאת דופן, סימן היכר איתו היה מזוהה לכל אורך הקריירה. ויש שיאמרו שהוא יהיה מאמן לא פחות טוב מאשר קלעי.

(התמונה באדיבות מנהלת הליגה)

דגן יבזורי
הסיפור של הקלע האדיר הזה הוא כנראה אחד היפים ביותר מבין אלו שברשימה. יבזורי עשה את כל המסלול מהליגה הארצית, דרך הליגה הלאומית ועד לליגת העל - שם תפס את מקומו כשחקן שישי שהוא נכס לכל קבוצה. יבזורי תמיד היה שם כדי להשתלט על המשחק עם רצף שלשות אדיר, ועם ידית שלא מביישת את גדולי השחקנים ביבשת מיצב את עצמו כאחד הקלעים האיכותיים בישראל. גם מכבי ת"א התרשמה וניסתה את שירותיו לתקופה, אך הרומן פחות הצליח.

(התמונה באדיבות מנהלת הליגה)

* השתתפו בבחירת המועמדים: עמרי מנהיים, עפר (ג'ובה) גרוס, שי האוזמן, עודד הלפרין, דרור הופמן, ניר קפלן, גור שלף, עופר שלח, גיל ברק, אלי סהר, עופר ברקוביץ', מולי קצורין, עידו גור, דניאל זילברשטיין

הצביעו בסקר >>