החמישייה של המדינה: בחירת חמשת הישראלים הטובים של המילניום

הספורט הישראלי מאז ומעולם גרר אחריו ויכוחים: מי טוב יותר? מי השאיר חותם גדול יותר? מה חשוב יותר - כישרון או תארים? ועכשיו, החלטנו להכריע את הדיון אחת ולתמיד. קבלו את "החמישייה של המדינה", פרויקט כחול-לבן מיוחד של ערוץ הספורט לקראת יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל.

ככה זה הולך לעבוד: צוות המומחים של ערוץ הספורט התכנס ובתום דיון סוער יצר "בנק" שמות גדול של השחקנים הישראלים הכי טובים של המילניום הנוכחי (משנת 2000 ועד עכשיו). לתוך ה"בנק" נכנסו השחקנים שהותירו את החותם הגדול ביותר והמתאזרחים ששיחקו בנבחרת ישראל - מתומר שטיינהאור, דרך מאיר טפירו ועד ים מדר ודני אבדיה. כעת, הכדור עובר לידיים שלכם.

בשבועות הקרובים תפורסם באתר ערוץ הספורט סדרת של חמש כתבות, אחת לכל עמדה, שתציג את כל המועמדים שנכנסו לרשימה. בסוף כל כתבה תוכלו להצביע בסקר ולבחור את החמישיות שלכם. בערב יום העצמאות, ה-4 במאי, נסגור את ההצבעות ונחשוף את החמישייה השנייה. ביום שלאחר מכן, נחשוף את החמישייה הראשונה ואת בחירות מומחי ערוץ הספורט. מוכנים? בואו נצא לדרך.

ללא עוד הקדמות מיותרות, נתחיל מעמדת הרכז, אולי העמדה הכי חזקה שיש לכדורסל הישראלי להציע. למה, אתם שואלים את עצמכם? ובכן, בואו נגיד את האמת: לרוב, אנחנו נחותים יותר מהיריבות שלנו בכל הנוגע לנתונים הגנטיים - אבל מחפים על כך עם חוכמה ויצירתיות. וזה בדיוק מה שהרכזים הישראלים מנסים לעשות. ראינו לא מעט רכזים איכותיים לאורך המילניום - מאיר טפירו, גל מקל, יותם הלפרין וגם כמה ח'ברה צעירים יותר - אבל מי מהם ראוי לקבל את המפתחות לחמישייה הכי טובה? את זה אתם תחליטו, אבל לא לפני שנזכיר לכם את הדרך של כל אחד.

מאיר טפירו
פעמיים שחקן העונה, 4 פעמים מלך האסיסטים, שלוש פעמים חמישיית העונה, שחקן העשור, גביע אחד

למאיר טפירו יש הכל, כמעט. חוץ מאליפות. הוא אולי הרכז הגדול ביותר שלא עבר במכבי תל אביב בתולדות הכדורסל הישראלי (ובוודאות בשנים האחרונות), עם הרבה חוכמת משחק שחיפתה על מחסור באתלטיות, ויכולת מסירה נהדרת שהגביהה את התקרה של קבוצותיו שנה אחרי שנה. כשחושבים על כדורסל ישראלי, חושבים על מאיר טפירו - וייתכן שזה מצדיק מקום בחמישייה הראשונה.

גל מקל
תגלית העונה, שתי אליפויות, פעמיים שחקן העונה, 34 משחקים ב-NBA, שני גביעי מדינה, חמישיית העונה

גל מקל שחקן מצוין, אנחנו נוטים לשכוח את זה. הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר במכבי חיפה שלקחה אליפות ב-2013 ומשמעותי מאוד לצד ג'רמי פארגו בגלבוע/גליל של 2010. אבל זו הייתה רק הכנה למה שחיכה לו בהמשך, שכן עונה אחרי האליפות הירוקה הוא הפך לשחקן NBA לגיטימי וייתכן שהיה נשאר בליגה אלמלא תסבוכת בירוקרטית שהשאירה אותו מחוץ לאינדיאנה פייסרס. כל זה, לצד שנים יפות מאוד באירופה ועוד שני גביעים בארון, יכולים להכניס אותו לחמישיות.

יותם הלפרין
7 אליפויות, שתי זכיות ביורוליג, 4 גביעים

את אחת הצמיחות הגדולות בכדורסל הישראלי של השנים האחרונות ביצעה הפועל ירושלים, שהפכה לקבוצה שמאיימת על האליפות בליגת העל כמעט בכל עונה. כל זה לא היה קורה ללא יותם הלפרין, שחווה שנים נהדרות אצל הירושלמים ותקופה משמעותית גם במכבי תל אביב. הוא הספיק לזכות פעמיים ביורוליג, לקטוף 7 אליפויות, לזכות ב-4 גביעי מדינה וזה בלי להזכיר את הקדנציות בלובליאנה (גביע ואליפות סלובניה) ובאולימפיאקוס (גביע יווני). הלפרין עשה, ועודנו, הכל על המגרש. קשה לדמיין את הכדורסל הישראלי בלעדיו.

יוגב אוחיון
שתי אליפויות, זכיה ביורוליג, 7 גביעים, MVP הפיינל פור הישראלי

אוחיון היה אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בעמדתו, ורכז ישראלי שתקע יתד במכבי תל אביב. יוגי לא היה סקורר ולרוב גם לא עם הכדור, אבל עשה את הפעולות הנכונות בזמן הנכון לאורך כל הקריירה. הוא שמר על השחקנים הטובים באירופה והיה חלק משמעותי מאותה מכבי שזכתה ב-2014 ביורוליג. אוחיון ידע להתעלות ברגעים המכריעים, עוד מימיו בתיכון בעמק החולה אז זכה באליפות התיכונים ועד לקדנציות בהפועל ירושלים וחולון.

דרור חג'ג'
השחקן השישי של העונה, נבחרת ישראל ב-2005

חג'ג' הוא אולי הכדורסל הישראלי במיטבו. שחקן שמתנשא לגובה 1.78 מטרים שהעביר שנים משמעותיות בקבוצות מרכז טבלה כמו גבעת שמואל, הפועל תל אביב ומאוחר יותר מכבי חיפה ועירוני אשקלון. בתווך, הוא פרץ את תקרת הזכוכית והפך לשחקן משמעותי גם בהפועל ירושלים ואפילו עבר במכבי תל אביב, אחרי מספר שנים בהן היה מהשחקנים המשמעותיים בנוף המקומי. וזה בלי להזכיר את הקדנציות ביוון ובבלגיה.

גוני יזרעאלי
תגלית העונה, 2 אליפויות, מלך האסיסטים

גוני יזרעאלי הוא ווינר. הוא לקח שתי אליפויות בשלוש שנים מחוץ למכבי תל אביב, היה מלך האסיסטים של הליגה ובעיקר היה שם בשביל הפעולות הקטנות והמנהיגות, בין אם בקבוצה המדהימה ההיא של הפועל חולון ב-2008, בגלבוע/גליל ב-2010 או שנים לאחר מכן, בקבוצות שונות בהן זכה לאהבת הקהל.

מורן רוט
תגלית העונה, פעמיים חמישיית העונה, מלך האסיסטים, אליפות וגביע

מורן רוט היה לתקופה לא קצרה אולי הרכז הטוב בליגת העל. הוא פרץ בגיל מאוחר אחרי שהחל את דרכו בקבוצות כמו הפועל בארי, אשדוד, רמלה או רמה"ש. בהמשך, הוא עשה את קפיצת המדרגה בהמשך, שויחק בין היתר במכבי ת"א, הפועל ירושלים, הפועל חולון ומכבי חיפה. הוא עבר בהמון מועדונים והצליח להיות מזוהה ברמה מסוימת עם כל אחד מהם. לא מובן מאליו, גם לא בנוף המקומי, ועל כן מקומו ברשימה.

ים מדר
אלוף אירופה עד גיל 20, נבחר לחמישיית הטורניר באליפות אירופה עד גיל 20, השחקן המשתפר בליגת העל

אם נעשה את הדירוג הזה מחדש בעוד עשרים שנה, לא מן הנמנע שים מדר יהיה שם ויקבל מקום של כבוד. יכולת המסירה הנהדרת, ה"חתוליות" המהפנטת, הביאה אותו כבר בגיל 20 לטופ האירופי ולפרטיזן בלגרד - והוא עוד עשוי לשחק גם בבוסטון סלטיקס מה-NBA. נכון, למדר יש עוד הרבה לאן להתפתח - אבל כבר עכשיו יש לו קריירה מרשימה במיוחד בנוף הישראלי. בכל זאת, כמה ישראלים אתם זוכרים שקיבלו קריאה ממישהו כמו ז'ליקו אוברדוביץ'?

יפתח זיו
ה-MVP הישראלי של ליגת העל, חמישיית העונה בליגת העל

זיו היה אולי הישראלי הטוב בארץ בשנה שעברה, שנה שבה עשה קסמים בגלבוע/גליל. השנה, בדומה לחלק מהרכזים האחרים ברשימה הזאת, הוא מנסה למצוא את עצמו במכבי תל אביב: משימה לא קלה לכל מוביל כדור ישראלי. עד שהוא הגיע לשם ראינו קריירה ארוכה ומוצלחת בליגת העל, ואולי החלק הטוב עוד לפניו.

יובל נעימי
זכיה בגביע יול"ב, השחקן השישי של העונה, תגלית העונה

נעימי היה סוג של "Journeyman", כפי שאומרים ב-NBA. הוא עבר בין כמה וכמה קבוצות והטביע חותם בכל אחת, כשהוא הצליח לשנות משחקים מהספסל עבור הפועל ירושלים בעונה לא רעה בכלל. בין אם כשחקן בכיר בקבוצות קטנות או שחקן משני בקבוצות גדולות יותר, הוא היה חלק בלתי נפרד מהענף במשך שנים.

אבי בן שימול
2 אליפויות, גביע המדינה, זכיה ביורוליג

ההפרש בין שתי האליפויות אולי מספר את הקריירה של אבי בן שימול: בראשונה היה נער "פוסטר" במכבי תל אביב הגדולה (ואפילו קלע את הסל האחרון בגמר היורוליג של 2004). בשנייה היה חלק משמעותי ממכבי ראשון לציון בתור שחקן ותיק ומוכח. גם כשחקן מבטיח וגם כווטרן, בן שימול היה מנהל משחק בחסד, מוסר מהגדולים שהיו לנו בכדורסל הישראלי וגם אחד מהשחקנים הפחות מוערכים בישראל.

תמיר בלאט
3 גביעי מדינה, גביע גרמני

פליימייקר קלאסי. מוסר טוב, שחקן שהופך את חבריו לקבוצה לטובים יותר ונמצא בצד שמתחיל סרטוני מהלכים. אחרי שנים טובות בחולון ובהפועל ירושלים עבר לאלבה ברלין ורושם עונת בכורה לא רעה בכלל ביורוליג. ואם לא די בכך, הפך לשחקן מפתח בנבחרת ישראל. אם פעם הוא היה רק "בן של", אז היום תמיר בלאט עומד בזכות עצמו ללא צל של ספק.

בר טימור
תגלית העונה בליגת העל, השחקן השישי בליגת העל, שתי אליפויות, 2 גביעים, גביע גרמני

טימור שיחק במשך שנים בהפועל ירושלים והפועל תל אביב, וקצת כמו אוחיון יודע להשפיע לטובה על המשחק גם כשהכדור לא אצלו בידיים. יחד עם הגנה נהדרת והרבה מנהיגות, הוא שחקן שכל אוהד או מאמן ישמחו לקבל בקבוצה שלהם. לא סתם הוא עבר בדרך גם באלבה ברלין.

ליאור ליובין
החל משנת 2000 - אליפות, גביע, מלך האסיסטים, פעמיים מלך החטיפות

ליובין הגיע לגבהים מרשימים עוד במיליניום הקודם, אך גם בזה הנוכחי היה מהשחקנים הטובים בליגה בשנים הראשונות, לפני הפציעות. ההגנה הטובה וניהול המשחק בלטו גם אצלו, והוא סייע לנבחרת ישראל לעלות לאליפות אירופה ב-2003 עם משחק נהדר (למרות שלא זומן בסופו של דבר לאליפות עצמה). מבחינת איכות, בשיאו, כנראה שמדובר באחד השחקנים הטובים ביותר ברשימה הזאת.

* השתתפו בבחירת המועמדים: עמרי מנהיים, ג'ובה, שי האוזמן, עודד הלפרין, דרור הופמן, ניר קפלן, גור שלף, עופר שלח, גיל ברק, אלי סהר, עופר ברקוביץ', מולי קצורין, עידו גור, דניאל זילברשטיין

אז מי צריך להיכנס לחמישייה של המדינה? הצביעו בסקר >>