מנהלת הליגה בכדורסל ערכה היום (שלישי), טקס פרישה מרגש ממספר כדורסלנים שפרשו בשנה החולפת. בסיום, ליאור אליהו ואבי בן שימול, שניים מהשחקנים הבולטים בכדורסל הישראלי בעשור האחרון, ישבו לשיחה בפאנל מיוחד שנערך.
ליאור אליהו: "יש הרבה אנשים בדרך שמגיעים להם תודה. חיכיתי לרגע הנכון להודיע על הפרישה אבל זה קצת התפספס בדרך בגלל המצב והסגרים שהיו ויצא בצורה של הודעה. אני יכול לספר שניסיתי כמה פעמים לשחק לצד אבי בן שימול, אני בטוח שהוא היה משפר את הסטטיסטיקה שלי".
האפשרות שיחזור: "כתבו בכל מיני מקומות על אפשרות לחזור. אני הלכתי להתאמן בהפועל תל אביב בעיקר בגלל דני פרנקו ובאימון השלישי הרגשתי שזה לא בשבילי. פשוט הסתכלתי על השעון כדי לראות מתי נגמר האימון, הבנתי שאני בסיטואציה שונה בחיים. פחות מעניין אותי מה אנשים אחרים יגידו, אלא מסתכל על האושר הפנימי שלו. ויתרתי די מהר על הרעיון לחזור".
"כשאתה מסתכל על זמנים, שיחקתי גם במכבי ת"א וגם בירושלים 6 שנים, זה ממש תקופות שונות. קשה לי להגיד לאיפה הייתי יותר מחובר, היו לי שנים מדהימות במכבי, הצלחה באירופה. עם הפועל ירושלים זכיתי באליפות שזאת נקודת טופ בקריירה. אני מוקיר תודה לשתי הקבוצות האלו וממשיכים הלאה".
ההבדל בין האליפויות: "מכבי תמיד הפייבוריטית בתחילת העונה. כמובן שיש קבוצות טובות וטובות פחות. ירושלים תמיד טוענת לכתר וככה זה בדרך כלל. האליפויות בירושלים הייתה עצומה, זאת הייתה תקרת זכוכית שנשברה. השמחה באליפות עם ירושלים הייתה הכי גדולה. אני זוכר את מד הלחץ באותה עונה. עם מכבי אתה חלק ממערכת מאוד גדולה. אתה נושף החוצה אחרי שאתה זוכה באליפות ופחות חוגג אותה".
הקריירה החדשה בתור נגר: "כאשר התחילה הקורונה והחלטתי שאני פורש, הלכתי לעשות קורס נגרות מתוך שעמום, כי תמיד הייתי מחובר לתחום הזה. שכרתי מקום קטן באיזור תל אביב והתחלתי להתפתח. המטרה היא בעיקר להנות מזה, זאת מתנת פרישה עבורי, אבל הרחקתי עם זה לכת קצת. זה משהו שלא יכולתי להרשות לעצמי בעבר, זה תחום שאתה יכול להיפצע בו למשל. אנחנו עכשיו בטיול אחרי צבא, מה שחברים שלנו עשו בגיל 21.".
אבי בן שימול: "כמובן שתמיד רציתי יותר ולהשיג יותר. הייתי תמיד במקומות שרציתי להיות ועשיתי את מה שהאמנתי בו. אני מאוד מאוד שמח על כל מה שקרה. זאת הייתה חוויה מאוד מאוד נעימה. כל השאר זה ספקולציות. ברמה האישית זכיתי באליפות עם ראשון לציון אז זה חיבר אותי פי כמה וכמה, אבל הרגשתי מחובר ב-100 אחוז לכל מקום".
"אני עוד בשלבים של לחפש תחביבים ולנסות לפתח אותם. כשאתה משחק יש לך יותר מחויבות לזה, אתה פחות פנוי. יש הרבה דברים כמובן שנמנעו מאיתנו במהלך הקריירה. אני עכשיו מרגיש כמו ילד בכיתה א' שלומד להכיר את התחביבים שלו".