בגיל 20 אורז את עצמו ים מדר ועובר לתחנת כדורסל טובה מהפועל תל אביב. הוא "שייך" לבוסטון סלטיקס, שבוודאי תעקוב אחריו, ועד אז ימשיך בהתפתחות הקריירה שלו שבגיל 20 עם חוזה במועדון בעל מסורת ונוכחות בכדורסל האירופי. בהדרכת אחד המאמנים הגדולים ביבשת בעשורים האחרונים הוא צפוי להמשיך במגמת השיפור שלו.
ים מדר הגיע להפועל ת"א כנער בן 17 די אלמוני ועוזב ככוכב רוק. בשנה האחרונה ניהל בוררות רועשת מול הפועל ת"א, במהלכה הפרסומים בתקשורת הראו לדעתי כמה הוא חסר שביעות רצונו מהסיטואציה, שבה המועדון שנתן לו את הבמה לא ממשיך לתרום למסע ההתפתחות האישי ואף דורש מים מדר למלא את חלקו בהסכם.
הבוררות הסתיימה לטובת המועדון, בינתיים הלחץ גבר ובסופו של דבר ים מדר עבר לסרביה בסכום ההעברה הגבוה ביותר מחוץ ל-NBA של שחקן ישראלי.
וואו.
או שבעצם צריך להסתכל גם על הסכום ולראות שעל עמנואל בואטנג מחלקת הכדורגל קיבלה יותר. כן, על הכוכב הכי גדול שגידלה הפועל ת"א בכדורסל, אחד מ-2 הטאלנטים הישראלים הצעירים הכי גדולים היום המועדון שגידל אותו מקבל מענק "נחמד" ולא סכום משנה מציאות כפי שקיבלו לדוגמא מועדוני כדורגל על מכירות שחקנים בגיל ובמעמד של ים מדר.
*
מה המורשת של ים מדר בהפועל? בתקופתו לא חווינו הישגים משמעותיים, אך הוא שיפר משנה לשנה את יכולותיו. היו לא מעט רגעים מרשימים, שגרמו לי כאוהד לתפוס את הראש ולהבין את גודל הפוטנציאל, אבל מה באמת הוא משאיר לי כאוהד?
האם נהניתי מתקופת פריחה מקצועית בתקופתו? האם הוא סיפק את הסחורה בכל רגע שלו על המגרש? האם השאיר אותי כאוהד עם זיכרונות ספורטיביים לשנים? התשובה היא לא. לדעתי, ים מדר השתמש בהפועל ת"א כמקפצה לפיתוח אישי אך לא השאיר חותם משמעותי ברמה הספורטיבית.
המורשת היא אולי ההבנה שאת הים מדר הבא צריך "לנעול" בחוזה קשוח עוד יותר, אולי את ההבנה שדקות המשחק היקרות שקיבל ים מדר היו יכולים להיות מנוצלות להרצת שחקנים בוגרים ובשלים יותר, את ההבנה שהמועדון שמפתח כביכול לא ראוי לתגמול ולכן צריך גם את זה להכניס לבלנדר.
*
הכדורגל הישראלי מכר בשנה האחרונה שחקנים בסכומים משמעותיים. הוא חלק מהחגיגה והמסיבה הבינלאומית: הליגה הישראלית מספיק טובה כדי שאמני מאניבול במועדונים ברחבי היבשת יוכלו להוציא תובנות מביצועים כאלה ואחרים ושחקנים, שאינם נחשבים בטופ האירופאי, יוצאים ונמכרים בסכומים משמעותיים.
מורשת ים מדר אינה נגמרת רק לכדורסל. השחקן הצעיר חייב להבין שהמועדון המטפח הוא חלק מהעסקה, למועדון המטפח יש יעדים ספורטיביים ופיננסיים וההשקעה בשחקן מדקות משחק ועד ליווי והכשרה, שווה גם לו כסף רב.
העולם יילך ויתחלק ל-2 סוגי מועדונים – אלה שיודעים לגדל כוכבים צעירים ולעשות מזה כסף ואלה שלא יודעים לעשות מזה כסף – פשוט ופשטני אבל זה המצב. ילד מוכשר (והוריו) יצטרך לבחור – האם הוא מאמין במועדון שאיתו הוא יוצא למסע או שהוא מאמין בעיקר בעצמו. הציפייה שהמועדון המטפח יעשה את זה לשם שמיים אינה ריאלית.
*
נחזור להפועל ת"א – כדורגל וכדורסל, מחלקות הנוער שלנו לא רעות ואפילו טובות. הן תחרותיות, נלחמות על כישרונות ומעמד בעיר שיש בה תחרות אמיתית על כישרונות ולמעשה אף אגודה בארץ ברגל ובסל לא מתמודדת על כישרונות מול אגודות מכבי ת"א.
ילד מוכשר בבאר שבע יגיע להפועל באר שבע בסבירות גבוהה, כמוהו הילד בחיפה – אך הילד המוכשר בת"א יכול לבחור והכישרונות שבוחרים בהפועל ת"א יודעים למה.
הסיבה הראשונה היא מחלקות טובות והשנייה היא מועדונים מתוקשרים. הפועל ת"א היא במה טובה בהרבה מקבוצות אחרות ואושר דוידה או דורון ליידנר מקבלים בגיל 20 את מה שהחברים שלהם במכבי יקבלו בגיל 22-23 מבחינת חשיפה ובמה גם זה חשוב.
הסיבה השלישית היא שיותר קל להגיע להרכבים בהפועל ת"א מלהיות שחקן משמעותי במכבי סל, הפועל ירושלים סל או מכבי חיפה רגל וגם זה שיקול, לדעתי אפילו שיקול משמעותי להורה.
*
מה שלא יהיה אני מאחל לנו כמועדון להפנים את מורשת ים מדר – הפועל ת"א יודעת לגדל כוכבים – ברגל ובסל, עתודות הכישרון לא רעות בכלל ומי שמקבל את חולצת ההרכב/סגל בהפועל ת"א חייב להבין שכמו שהמועדון יכול לטפח אותו, כך מגיע למועדון להרוויח בחזרה.
הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט האוהדים של הפועל ת"א