מאז ההודעה על ההצטרפות לליגה הבלקנית, מנהלת הליגה קצרה אינספור מחמאות על החשיבה מחוץ לקופסא שאיפשרה לקבוצות להמשיך להתקיים. אך ייתכן שללא הקשר הישראלי, כל המהלך לא היה מתרחש כלל. מייסד הליגה הבלקנית הוא שופט העבר שי שטריקס, והעובדה שהוא ״משלנו״ הפכה את כל המהלך לבר ביצוע, וכך מרעיון שנזרק לחלל האוויר בקרב ראשי הקבוצות, הליגה הבלקנית הפכה למציאות.
״אני לא מושיע, לא צריך להיסחף״, אומר שטריקס בראיון מיוחד לערוץ הספורט, ״יש עוד אנשים בתמונה כמו איגוד הכדורסל ואנשי המנהלת, עשינו הכל ביחד. בהתחלה היתה פנייה למצוא מתקני אימונים בבולגריה, ואירגנתי להם הכל דרך הקשרים שיש לנו בליגה הבלקנית. באיזשהו שלב שלומי (פרי, מנכ״ל המנהלת - ר.כ) זרק את הרעיון, ואמרנו למה לא? הרי קבוצות ישראליות כבר שיחקו בליגה הזאת, אבל התנאי שלי היה שזה לא הולך להיות משהו פיקטיבי. כלומר, שאם רוצים להירשם אז זה כדי לשחק, ולשחק ברצינות״.
איך המהלך התקבל אצל יתר הקבוצות הבלקניות?
״הקבוצות כאן תמיד שמחות שיש קבוצות ישראליות. הליגה הישראלית היא אטרקטיבית, מעניינת וטובה והן בדעה שזה רק יכול לעזור כמו שהיה בשנים 2012-2014 כשהיו קבוצות ישראליות. זה היה כיף בעבר שיחקו אצלנו הפועל ת״א וגלבוע/גליל, והפיינל פור היה בגן נר״.
איך התגלגלת מהשיפוט אל רעיון של הקמת ליגה במדינות הבלקן?
״אחרי שנגמר פרק השיפוט ב-2008, לא רציתי סתם להיות עסקן, או משקיף או דברים כאלה. הבנתי שאזור הבלקן זקוק לפלטפורמה, לליגה שתיתן במה לקבוצות שהתקציב שלהן הוא בערך 20 או 30 אחוזים מקבוצות בכירות באירופה, אבל גם להן מגיע לשחק ויש פה שחקנים צעירים, טובים, והרעיון המקורי היה באמת לתת ליותר שחקנים מקומיים להתבטא. כשהתחלנו ב-2008 אמרו לי שאני משוגע, שזה יחזיק חצי שנה, והנה אנחנו היום פותחים את העונה ה-13, אז כנראה שזה מוצר טוב״.
הכינו את המרפקים, ואת הברכיים
שטריקס מתגאה מאוד בעובדה שהליגה הבלקנית היתה הראשונה להכניס קבוצה מקוסובו אחרי המלחמה העקובה בדם שניהלו הקוסוברים כדי לקבל עצמאות מסרביה. ״אף אחד לא היה מוכן לקבל אותם״, נזכר שטריקס, ״לקחתי את האוטו, נסעתי לפרישטינה (עיר הבירה - ר.כ) ויחד עם פיב״א לקחנו את האתגר הזה ומאז קוסובו משתתפת כמעט בהכל. עשינו כאן צעד היסטורי״.
מה אוהד הכדורסל הישראלי יכול לצפות מהליגה הבלקנית?
״כשהקמתי את הליגה, הכותרת שלי היתה שאני לא מקים כאן את היורוליג, אז מי שחושב שהוא בא להתחרות ביורוליג - זה לא המקרה. עם זאת, אני לא אוהב את הזלזול. הכדורסל בגדול הוא כדורסל של הבלקן - מעניין, אגרסיבי מאוד, אני זוכר כשכשהפועל ת״א וגלבוע שיחקו כאן הם הופתעו מאוד מהאגרסיביות. החבר׳ה כאן לא מפחדים לתת מרפקים, להכניס ברכיים. יש כמות קהל יפה בימים כתיקונם, יש אולמות במקדוניה ובקוסובו עם 3,000 איש ואווירה חמה מאוד. בהתחלה היה לי קשה להשתלט ולשכנע את הקהל שלא מעשנים באולמות אבל בסוף הסתדרנו. זה כדורסל יפה, אמיתי״.
לאיזה קבוצות בלקניות מומלץ לשים לב?
״אני מאמין שבי.סי ברוי הבולגרית, שלפני 3 שנים היתה אלופה, בנתה סגל חזק מאוד. המאמן שלהם היה העוזר של פיני גרשון כשאימן את נבחרת בולגריה. קבוצה מאוד מאוד מאומנת, האולם שלהם תמיד מלא, יש להם שחקנים זרים טובים״.
מה באמת רמת השכר של הזרים בליגה?
״שחקן זר משתכר בערך בין 30 ל-70 אלף יורו. מי שבא לכאן יודע שיש לא מעט סקאוטים שמסתובבים והשחקנים שמגיעים לכאן יודעים שזו התחנה הראשונה שלהם. אני זוכר שכשטראוויס פיטרסון הגיע לליגה הבלקנית הוא לא ידע למסור כדור. אחרי כמה שנים מצא את עצמו בהפועל ירושלים, אז זה מעיד על הפוטנציאל״.
אנחנו נראה אותך בקרוב בישראל לרגל המשחקים?
״האמת שאני מאוד מתגעגע. לא הייתי בארץ מאז פברואר, אני משער שבתחילת דצמבר אני אגיע כי אני רוצה לראות חלק מהמשחקים. יש עכשיו הרבה לוגיסטיקה שאנחנו צריכים לסדר, וזאת הזדמנות טובה לומר תודה לכל מי שהגשים את הפרויקט הזה. הכדורסל הישראלי נתן לי כל כך הרבה, ואני שמח שאני יכול להחזיר משהו״.