"אנסה להגיע ל-NBA בכל דרך. זה החלום הגדול שלי"

יש ספורטאים, ותיקים וצעירים כאחד, שכבר התרגלנו לשמוע את קולם בפרהסיה. כאלה שהצד התקשורתי והצד המקצועי משתלב אצלם באופן טבעי, שלא שומרים בבטן. אבל יש את אלה שמקפידים על מסתורין, שמעדיפים לדבר על המגרש. ים מדר הוא אחד מהם. אבל עכשיו, כשהעונה נגמרה והדראפט מתקרב בצעדי ענק, אחרי שנה בה "ירד למחתרת", היהלום של הפועל ת"א מצא זמן לקחת הפסקה מכדורסל ולסכם את עונה מלאת עליות וירידות בראיון בלעדי לערוץ הספורט.

"לכל דבר יש את הזמן שלו", הסביר מדר את ה"שתיקה". "יש זמן לעבוד, ולעבוד קשה, ויש זמן לדבר. כשאני עובד, אני אוהב להתרכז בעבודה. בעיני, כשאתה מדבר אתה פחות בפוקוס, אתה פחות מרוכז בעבודה האמיתית, ועבודה קשה זאת אולי הדרך היחידה להגיע למטרות הגבוהות מאוד שאני מעמיד לעצמי".

"אני יודע שזה חלק מהעסק, וזה יהיה חלק מהעסק בהמשך, אבל כרגע, כל עוד אני יכול לשלוט בזה ולנהל את זה, אני מעדיף לעבוד - ולעבוד קשה. כשיגיע הזמן לדבר, אדבר. אנחנו לא מפחדים לדבר, אנחנו יודעים לדבר, אבל אני חושב שאני מעדיף לתת להופעה שלי על המגרש לדבר עבורי. בשלב הזה, זה הפוקוס העיקרי שלי".

אתה קורא כתבות או טוקבקים עליך?
"כולם שולחים לי, אז אני נכנס לפעמים, אבל משתדל שלא, אני פחות אוהב".

דני אבדיה, למשל, הוא ההפך הגמור ממך. מעטפת תקשורתית כמו שלו נחוצה לשחקן עם השאיפות שלך?
"לכל אחד יש את הדרך שלו, אין דרך נכונה ולא נכונה, אנחנו רואים לאן הוא מגיע. כל אחד הולך בדרך שלו ומנסה למקסם את ההצלחה. כל אחד והאופי שלו. יש שחקנים שזה מתאים להם והם מגיעים מוכנים יותר, שזה מפקס אותם, מוציא מהם אנרגיה ומוטיבציה - ולי יש את הדרך שלי".

"כשאני עובד אני עובד, וכשאני מדבר אני מדבר. אני נמצא במשימה ואני צריך לעמוד בה. אני אקבע מתי המשימה נגמרה ושם אמדוד את עצמי. מה עשיתי בדרך, מה הייתי צריך לשנות, מה עשיתי פחות טוב. מכל דבר אנחנו מנסים ללמוד - בין אם בסוף התהליך או באמצע התהליך - אבל בסופו של דבר, אתה תימדד רק במבחן התוצאה".

אתה מרגיש שאתם דוחפים אחד את השני להצלחה, אתה ודני?
"אני חושב שהוא עושה דברים מדהימים. הוא הגיע לליגה לפני שלוש שנים, והוא מועמד להיות בחירת סיבוב ראשון ויותר מזה - טופ עשר, טופ חמש. לא היה שחקן בישראל שהיה בשל וסומן כמו שהוא מסומן, בגיל כל כך צעיר. מה שהוא עשה דחף את כל הדור, לא רק אותי, הוא דחף המון שחקנים ישראלים צעירים לעבוד קשה ולהבין ולהבין שהנה, ילד ישראלי מגיע וזה אמיתי, החלום הזה יכול להתגשם".

"אם יש משהו באמת יותר גדול מהמשחק, זה להשפיע על ילדים, על איך הם יעבדו, לתת להם אופק ולהראות להם שהכל יכול להתגשם. עם עבודה קשה כמובן, ועם המון המון כוונה, אבל הכל יכול להתגשם. גם ה-NBA, שזה חלום מטורף. אני הייתי ילד קטן שחולם על זה, ממש מדמיין את זה, אבל זה היה רחוק ממני, רחוק מישראל. אין הרבה שהצליחו להגיע לרמה הזאת. אז לתת אופק לשחקנים צעירים? אני חושב שזה הרבה יותר גדול ממה שאנחנו עושים, הרבה יותר גדול מכדורסל".

"כשהסיטואציה תהיה נכונה, בין אם השנה או בשנה הבאה, אגש לדראפט"
מדר, כפי שניתן להבין מדבריו, נחוש וחדור מוטיבציה בעקבות דבר אחד: דראפט 2020. בימים אלה הוא חזר ממחנה "IMPACT" שבווגאס, שם התאמן ימים כלילות כדי להגיע הכי מוכן שאפשר להזדמנות שתגיע, אם וכאשר. ואיך שהדברים נראים כרגע, זו לא פנטזיה. ההחלטה לצאת למחנה, עושה רושם, היטיבה עם מדר, שמתחיל לפלס לעצמו דרך לאוזניהן של קבוצות הליגה הטובה בעולם. בעודו בווגאס, הוא כבר רואיין על ידי שתי קבוצות ששמם ישמר במערכת מפאת חוקי הליגה, והבעלים של המחנה כבר דאג לשאול את סובביו "איפה הסתרתם אותו עד עכשיו?".

איך נראה סדר היום שלך במחנה?
"אני מגיע לאולם בשמונה, זורק את הזריקות שלי ומתחמם עד תשע, ואז מתחילים אימוני הכוח והכדורסל עם המאמנים. ככה מתחיל את היום שלי בשבוע וחצי האחרונים. עובדים פה בצורה מאוד מאורגנת, יש פה מעטפת מסודרת שדואגת לכל מה שספורטאי צריך - אם זה תזונה, אימוני כדורסל, אימוני כוח ואתלטיקה, אימוני יכולת אישית, אימוני מדיה ואיך לדבר עם התקשורת. עם מגע אנחנו מתאמנים שלוש פעמים בשבוע, לא רוצים להגזים, לא רוצים להגדיל את הסיכון לפציעות".

"הם בונים אותך. הם מקבלים שחקן צעיר, שרוצה להגשים את החלומות שלו ולשחק בליגות הכי טובות שיש, ונותנים לו את הכלים להתמודד עם כל האתגרים והמכשולים שעתידים לבוא, מלמדים אותו להתמודד עם קשיים. אני שמח שהגעתי לפה, אני חושב שזה מאוד עוזר לי".

מה עומד מאחורי הנסיעה למחנה?
"אני חושב שבכל הזדמנות שתהיה לי לצאת לחו"ל ולהתאמן עם שחקנים שיש להם את אותן מטרות כמו שלי, אני אעשה זאת. אין דבר יותר טוב מזה, להתאמן ברמות הכי גבוהות עם שחקנים שהשאיפה שלהם היא להגיע ל-NBA. הם שחקנים בסייז ובאתלטיות אחרת, שפחות יוצא לך לפגוש במקומות שאנחנו נמצאים בהם. זה מחשל, עוזר ובונה אותך, להגיע למקום כזה, עם מעטפת כזאת, עם שחקנים ברמה. זה משהו ששחקן צריך לעבור כדי להגיע באמת מוכן לרגעי האמת".

"יש פה תרבות שונה. המעטפת שאני נמצא בה חשבה שזה המקום הכי טוב בשבילי, כדי להתאקלם לרמה הזאת ולסגנון. אתה יודע, אנחנו מגיעים מישראל, אפילו בשפה ובדברים הכי בסיסיים שיש, להגיע ולהיות פה יום-יום עם החבר'ה האמריקאים - זה רק יעזור לך להגיע מוכן ובשל יותר לשלב הבא".

זה אומר שאפשר להכריז שים מדר ניגש לדראפט הקרוב בכל הכוח?
"כל מה שאני עושה, אני עושה בכל הכוח ונותן את הכל, אבל בסופו של דבר אתה יכול לשלוט רק במה שאתה עושה, לא בתוצאה. אם זה שאלה של לצאת למחנה, אז הנה אתה רואה, אני פה, נותן את כל מה שיש לי, מנסה להוכיח את עצמי - אבל כולם פה מנסים להוכיח את עצמם, כולם באים לעבוד הכי קשה שהם יכולים, אז אנחנו בתחרות קשה. אני בא לתת הכל, לא מתרגש מאף אחד, ובסופו של דבר ההחלטה תקבע על ידי ועל ידי הצוות שלי - זה משהו שאני אצטרך להתמודד איתו. מה שיקרה אחר כך כבר לא בידיים שלנו".

למה לא להתבשל עוד שנה?
"אין באמת זמן למתי ללכת ואיך לגשת, זה הכל שאלה של הזדמנות וסיטואציה. כשהן יהיו נכונות, בין אם זה יהיה השנה או בשנה הבאה, אני אגש".

ואם לא תיבחר בדראפט, תמשיך לנסות בדרך אחרת?
"אתה יודע, כמו כל ילד שחולם, אני אנסה להגיע ל-NBA בכל דרך אפשרית. זה החלום הכי גדול שלי, לשחק ברמה הכי גבוהה, אז כל דרך שתהיה לי להגיע לשם - אני אלך בה".

"אני עובד קשה כדי להיות ראוי לכך שהפועל ת"א תיבנה סביבי"
כשמדר הכריז על ההרשמה לדראפט, אי שם באפריל האחרון, עוד כשהליגה הייתה מושבתת, הרבה הרימו גבה. הרי מה לנער הצנום הזה, כישרוני ככל שיהיה, ולנפילים האמריקאים. אבל חודשיים מאוחר יותר, הליגה חזרה, ולפתע מדר נראה "נפוח" יותר, ואז הגיע הדאנק הבלתי נשכח ההוא בהכנה, ושיא הקריירה מול אשדוד, וסדרת הענק מול מכבי ת"א - ופתאום, בלי ששמנו לב, מדר זינק בתחזיות והפך למועמד לגיטימי.

מה קרה בפגרה?
"האמת היא שהפגרה של הקורונה עשתה לי ממש טוב. זה משהו שחיכיתי לו כבר המון זמן, לקבל חופש וזמן לעבוד על הדברים שרציתי לעבוד עליהם. בשנתיים-שלוש האחרונות אתה רץ בין קבוצה לנבחרת ולכל מיני מסגרות. יש לך פחות זמן ב'אוף-סיזן' להתאמן ולעבוד על הדברים שאתה רוצה לעבוד עליהם. אז לקחתי את הזמן בקורונה לעצמי, להתאמן עם המאמנים שלי לפרק זמן ארוך יותר".

"אני שמח שהגעתי הרבה יותר מוכן, אני חושב שעשיתי שיפור גדול, זה מגיע רק מעבודה יום-יומית קשה. לפעמים אתה מגיע לשלושה-ארבעה אימונים ביום, וזה באמת מגיע מהרצון להיות הכי טוב, להשתפר בכל יום שעובר ולהגיע מוכן להזדמנות שתבוא".

איך התחושה להפוך מהילד שעולה לשחק בהארכה בדרבי בגלל שכולם יצאו בעבירות, לזה ששולחים אליו צוות של פיזיותרפיסטים כדי שלא בטעות יפספס משחק?
"אני חושב שזה חלק מהתבגרות של שחקן, זה חלק מתהליך שאתה עובר, שהקבוצה עוברת איתך. הפועל ת"א קיבלה אותי למסגרת מדהימה, עם צוות שדוחף אותי ורוצה בהצלחתי, הקרדיט באמת מגיע להם".

"ככה זה, אתה מתחיל מלמטה ולאט לאט עולה, זה משהו שאני רגיל אליו. אפילו כילד הגעתי ממקום קטן, מקום אחר, באתי מבית דגן להפועל ת"א. אתה לא בדיוק השחקן של הקבוצה, אבל אם יש לך ראש מספיק חזק ואתה עובד מספיק קשה, אתה תגיע לאן שאתה רוצה. צריך להיות מפוקס בראש על ההזדמנות שתגיע, ולהיות מוכן לנצל אותה במקסימום".

מה לדעתך גרם לך לעשות את הקפיצה כל כך מהר?
"המעבר מהנוער לבוגרים הוא לא פשוט, זה המון בראש, המון שחקנים נופלים דווקא בקטע המנטלי. אתה צריך להיות מוכן לשבת על הספסל כשצריך, להיות מאופק ולהיות רעב כל הזמן. זה שילוב של המון דברים שאתה צריך להביא בו זמנית כדי להגיע מוכן להזדמנויות שיגיעו".

"אם זה בקשר ישיר אלי, למה שלי עבד, אז אני חושב שהגעתי לסיטואציה מתאימה בהפועל ת"א בשלב מוקדם וידעתי לנצל את הסיטואציה. אני עובד מאוד קשה כדי להיות ראוי לשחק בהפועל ת"א ולהיות ראוי לייצג את המועדון הגדול הזה".

אתה מרגיש מספיק בשל כדי שהפועל תיבנה סביבך?
אני עובד הכי קשה בשביל להיות ראוי לזה. הפועל ת"א זה מועדון גדול, מועדון שאני גאה להיות חלק ממנו. אני לא מסתכל על זה כ"לבנות את הקבוצה עלי", אם אוכל לתרום ולעזור למועדון להצליח - אני אהיה הכי מאושר שיש".

מה החלק של יאניס קאסטריטיס בקפיצה?
"לכל אחד מהמאמנים שלי היה חלק בזה. ערן גמזו, שידע להוביל ולתמוך בי במעבר הרגיש בין קבוצת הנוער לבוגרים; דני פרנקו, שקיבל אותי בהפועל ת"א והאמין בי ברגעים הראשונים; אריאל בית הלחמי, מאמן אותו פגשתי בעתודה ואצלו למדתי שמאמן עם כריזמה ועיניים טובות יכול לגרום לך לנצח משחקים, גם אם מאזן הכוחות לא הגיוני; וקאסטריטיס, שאיתו למדתי שמשחק ההתקפה הכי טוב חייב להיבנות על משחק הגנה תקיף ולוחמני".

"כולם נמצאים על הרכבת, חלק התחילו את הנסיעה וחלק מסיימים אותה. זה איזשהו תהליך ארוך שעוברת קבוצה שבונה את עצמה, וכולנו חלק ממנה, כולנו חלק קטן מהפועל ת"א, וכל אחד מנסה לעשות את הכי טוב כדי שהרכבת תגיע ליעדה".

"אי אפשר להגיד שהצלחנו, אתה יודע, לסיים מקום שמונה זו לא בדיוק הצלחה. אני לא חושב שזו ציפייה של הפועל ת"א מעצמה, בטח לא הציפייה שלי מעצמי. אני מבחינתי לא הצלחתי להביא את הקבוצה לאיפה שאני רציתי להגיע, אבל בכדורסל תמיד יש את מחר".

אבל מאמן ישראלי מגיע לקבוצה עם איזשהו רושם ראשוני על השחקנים, וקאסטריטיס ראה חומר גלם. זה עשה את ההבדל?
"לי וליאניס יש קשר מאוד טוב. הסגנון שלו מאוד מתאים לי, בגלל זה התחברנו מהרגע הראשון. באופן אישי אני מרגיש שאני יכול לעזור לקבוצה, ואני עובד קשה כדי לעזור לקבוצה, אם זה בהגנה בחלק גדול מהמקרים או בהתקפה. אני חושב שהקשר שלי ושל יאניס יצר איזשהו אמון שאנחנו הולכים ביחד באותה דרך, שנינו רוצים את אותה הצלחה ושנינו רואים את הדברים באותם עיניים. אני מאוד שמח שזה יצא ככה, אני מעריך מאוד שהוא נתן לי את הבמה לבוא, לשחק ולהתמודד".

"מגיע גם קרדיט להפועל ת"א, שוב. אני חושב שזה מגיע מלמעלה, מרמי כהן או מידידיה רפפורט. זה ה-DNA של המועדון, לתת לשחקנים צעירים את הבמה ולעבוד קשה כדי שיגיעו מוכנים לשם".

ומה הלאה? "אני עדיין לא קרוב לרמה שהייתי רוצה להיות בה"
"עונת הקורונה" הלא פחות ממדהימה שעשה מדר (העפלה לפלייאוף, וממוצע של 17.3 נקודות ו-5.3 אסיסטים בסדרה מול מכבי ת"א), לא רק סידרה לו כרטיס טיסה לווגאס - אלא הפכה אותו לאחד הרכזים הצעירים המסקרנים שיש לזירה האירופית להציע כיום. כפי שפורסם לראשונה בערוץ הספורט, מדר כבר קיבל פניות מאולימפיאקוס ופנאתינייקוס, אך הוא מעוניין למצות את רעיון הדראפט עד תום לפני שהוא מקבל החלטות, כאשר גם האפשרות שיישאר בהפועל ת"א ו"יתבשל" שנה נוספת נמצאת על הפרק כמובן. אבל אם תשאלו אותו, לפחות בכל מה שקשור לכדורסל נטו, יש עוד הרבה הפתעות בשרוול.

אז מה, רילוקיישן ליוון?
"הייתה התעניינות וגישושים ראשוניים מאולימפיאקוס ופנאתינייקוס, שלצערי לא תאמו את התכניות שלנו והקדימו את זמנם. מאוד חשוב היה לי להתרכז במסע שאני עושה אל עבר המטרות שכיוונתי לעצמי".

"אני חושב שיש לי עוד המון דברים לשפר, אני עדיין לא קרוב לרמה שהייתי רוצה להיות בה. אני עובד מאוד קשה כדי להגיע לשם, כדי להיות יותר טוב בכל יום שעובר, אבל יש המון דברים שאני צריך לעבוד עליהם על המגרש ומחוצה לו. אם זה על הקליעה, ואם זה בחדר כושר, ואם זה על האתלטיקה או התזונה. אתה צריך להגיע לאיזשהו מכלול של דברים כדי להופיע בצורה הכי טובה שיש על הפרקט, ככה שאני מרוכז 24/7 בכדורסל. הפציעה? בכל יום שעובר אני מתקרב ל-100% שלי, כרגע אני כבר לא פצוע".

איפה ים מדר יהיה ב-2025?
"איזו שאלה... אני מקווה שבמקום שאני אוהב. תשמע, אני משחק כדורסל, זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות. אני מקווה להמשיך להנות ממה שאני עושה, להתחרות ברמה הכי גבוהה, לשחק בליגה הכי טובה בעולם - והכי חשוב, להיות בריא".