"התנהלות השחקן הישראלי היתה כאילו הוא מורם מעם"

אחרי עשר שנים כספונסר וכבעלים, שלמה אייזיק החליט לעזוב את הפועל חולון. למען האמת, זו היתה קדנציה מלאה באירועים: החל מהצלת הקבוצה מכמעט התפרקות ועד למרחק נגיעה מאליפות, השתתפות באירופה, זכייה בגביע המדינה וגם לא מעט פרשיות שלאו דווקא קשורות לכדורסל. בראיון פרישה מיוחד לערוץ הספורט הוא מתייחס לסיבות שגרמו לעזיבה, מדבר על האכזבה הגדולה מהרשויות ומהשחקן הישראלי ונזכר בהרבה רגעים מרגשים מהעשור האחרון. "בהרבה מקרים בעבר אמרתי שהפועל חולון זה לא ג'וב לכל החיים", הוא מסביר. "ככה התחייסתי לזה תמיד, כפרויקט שיש לו התחלה ויש לו סוף. החלטתי מראש לפנות את הכסא ולתת לאחרים להגיע ולעשות דברים קצת אחרת. מבחינתי זה לא נכון להיתקע במקום מסוים".

אז למה עזבת דווקא עכשיו? בגלל הקורונה?
"היו לי מחשבות לעזוב כבר בעונה שעברה, אבל התפתתי להישאר עוד שנה. לקורונה אין השפעה, התבטאתי על רצוני שלא להמשיך בחולון הרבה לפניה".

הפסקת ליהנות?
"אין ספק שבשתי העונות האחרונות מאוד לא נהניתי, אפילו סבלתי. היו לנו בחירות לא נכונות בכל מיני החלטות שלקחנו, וקרו יותר מדי ארועים שלא מצאו חן בעיניי. זה שלא עלינו שוב שלב באירופה, זה היה מבחינתי היה כשלון גדול. אני ווינר בנשמה ותחושת הכשלון היתה קשה. אם אני מוסיף לזה בחירות לא נכונות, של שחקנים וצוות מקצועי, זה הקשה עליי, וזו אחת הסיבות לכך שעזבתי".

אז ממה הצלחת ליהנות בתקופה שלך כבעלים?
"נהניתי מזה שהצלתי את הקבוצה ב-2016, אחרת לא היתה הפועל חולון. נהניתי מזה שהבאנו את המועדון לרמה מאוד גבוהה בספורט הישראלי. נהניתי מלבנות משהו יציב אבל צנוע, ואני חושב שאני מוריש משהו מצוין".

איך אתה יודע שאתה לא משאיר אדמה חרוכה?
"אני לא יכול להבטיח כלום כי אנשים באים ואנשים הולכים, אבל אני מאמין שעם הצוות הנוכחי שנשאר במועדון - שאני מאחל שיישאר גם בעונות הבאות - יהיה בסדר".

"השחקנים הישראלים התנהגו כאילו הם מורמים מעם"
כפי שאייזיק טען, לא מעט דברים הפריעו לו בשתי העונות האחרונות. אחד הקשיים היה דווקא מול השחקנים הישראלים - המו"מ הקשה על השכר שאחרי הקורונה ופרשת גיא פניני, שהגיעה עד לבוררות. "הסיפורים האלה עשו לי לא טוב", אומר אייזיק. "זה גרם לי לחשוב עבור מי ועבור מה אני משלם. החבר'ה האלה מקבלים ממני משכורת, ואם הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים אז אולי לא מגיע להם".

מי זה הם?
"כשפרץ עניין הקורונה, הרגשתי שהשחקנים הישראלים מתנהלים באופן שבו הם מורמים מעם. כלומר, על כולם ירד הגשם, חוץ מעל שחקני הכדורסל הישראלי. אתה לא יכול להתעלם ממה שקורה במדינה. כולנו בחל"ת, העסקים שלנו על הפנים, יש מיליון מובטלים ועוד חצי מיליון עצמאים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם, ואתם מתנהלים כאילו כלום לא קורה? זה הפריע לי מאוד".

מה הכוונה ב"מתנהלים כאילו כלום לא קורה"?
"היו להם חוזים שהם "נו קאט", וכל מה שקורה בעולם - לא מעניינם".

אבל מצד שני אפשר להבין אותם, יש להם חוזה חתום
"נכון, אבל אתה לא יכול להתנהל ככה בתקופה של אי ודאות, בתקופה של מגיפה עולמית במימדים האלה. קורה פה משהו שמשבית עסקים, שלא מאפשר לספונסרים לשלם מה שהבטיחו, ואני חושב לעצמי: 'מה קורה פה? איך זה יכול להיות'? אני מנהל עסק, מנהל עובדים ומנהל מערכת שלמה של חוזים והתחייבויות. יש לי גמישות עסקית לנהוג בצורה כזו או אחרת בזמן משברים, מה שכמעט לא קורה בכדורסל ישראלי, וזאת בעיה. לא יכול להיות שמתרחשים דברים ואתה תקוע עם כל מיני הסכמים שחתמת עליהם לפני. אין דבר כזה. אם יש לי עובד בעסק שאני לא יכול לעמוד בהתחייבות שלי כלפיו - אני אעשה לו שימוע והוא יילך הביתה. בכדורסל זה לא קורה. יש פטנט שנקרא "נו קאט", ואתה תקוע עם חוזים".

חתמת על ה"נו קאט" הזה בעצמך
"נכון, אבל אז הקורונה הגיעה. שום דבר מזה לא היה קורה לולא הקורונה. בעידן שבו יש בעיה בשווקים, אתה לא יכול לעמוד מהצד ולהגיד "נו קאט" ושאחריך המבול. צריך לשנות את כל מערך ההסכמים בעולם הספורט, אחרת אנשים כמוני פשוט לא יגיעו לשם".

"היו פרחחים שאמרו לי 'תכניס את היד לכיס'"
אוהדי הפועל חולון הם סיפור בפני עצמו. מצד אחד, מדובר באחד הקהלים הגדולים והחמים בישראל, אבל מצד שני - היו מקרים בעבר שבהם הם חצו את הקווים, מאחורי הספסלים של היריבות ואפילו באירועים נגד השחקנים שלהם, כפי שקרה אחרי רבע גמר הגביע מול נהריה העונה.  "99.9 אחוז מהאוהדים בסדר גמור", אומר אייזיק. "נכון שיש יש אמירות ואירועים פה ושם, אבל זה זניח ביחס לכמות הקהל. אבל כשזה קורה, זה כמו חץ שזורקים עליך, והיו אירועים שבי אישית מאוד פגעו".

כמו?
"לדוגמה, אמירות של פרחח כזה או אחר שאומר לי 'תכניס את היד לכיס'. זה לא נעים לשמוע, אבל כמו שאמרתי, זה המיעוט של המיעוט. אני חושב שנעשתה עבודה מצוינת בחולון והקהל שמגיע היום להיכל זה לא הקהל של פעם, מגיעות משפחות וילדים".

ועדיין, היו פה ושם תקריות פחות נעימות
"נכון, וזה משהו שצריך לחסל".

אפשר לעשות את זה בכלל? לחסל לגמרי?
"אני חושב שכן, אני מאמין בדוגמה אישית. אם יש היום ביטוי למשפחתיות בהפועל חולון, אז אני יכול לזקוף את זה לזכותי. הבאנו אנשים טובים לתוך המערכת, יצרנו תרבות טובה סביב המועדון. נכון, אי אפשר לעקר את כל העשבים השוטים, אבל לאט לאט הם מתמעטים. זה תהליך, ואני חושב שבסופו של דבר, בתוך שנים ספורות כל החוויה בהפועל חולון תהיה חיובית, מחשמלת. אני בטוח אמשיך להיות אוהד, אף אחד לא יזיז אותי מהכסא שלי בהיכל".

"הבטחות שלטוניות - אפשר לרשום אותן על הקרח"
כחלק מהיותו בעלים של קבוצת ספורט, אייזיק היה בקשר רציף עם גורמים חיצוניים נוספים - עיריה, משרדי ממשלה ואיגוד הכדורסל לדוגמה. הבירוקרטיה והקשיים שהם יצרו, תיסכלו אותו מאוד. "הממשק עם המוסדות היה לי מאוד לא נעים", הוא אמר. "עם מנהלת הליגה היתה לי חוויה חיובית, הרגשתי שהם תמיד עוזרים, אבל עם שאר הארגונים החוויות שלי היו מאוד לא נעימות. הקשיים מול העיריה ומול משרדי הממשלה אמנם לא היו הסיבה המרכזית לעזיבה שלי, אבל אין ספק שהיתה להם תרומה כזו או אחרת. קשה לי עם ההתנהלות הזו, עם הבטחות שלא מתממשות. זו טריטוריה שלא התאימה לי".

תן דוגמאות
"מבחינת עיריית חולון, אני לא זוכר בקשה שביקשתי - ושנענתה בחיוב. יש כספי אבטחה שהובטחו לנו ולא הגיעו בזמן או שעדיין לא קיבלנו אותם בכלל. באופן כללי, הבטחות שלטוניות - אפשר לרשום אותן על הקרח. או שהן לא קורות, או שהן קורות רק בחלקן, או שמתחילים להסביר לך למה אי אפשר עכשיו. אני גם סקפטי לכל לגבי התמיכה של האוצר ברשת הבטחון. אם יאמרו לי מתי זה יגיע ואיך זה יגיע, אז הייתי אומר שזה רציני. אבל המספרים באוויר, וככה לנהל את הכל, זה פשוט לא רציני".

אתה מתאר פה בעיה שהיא הרבה יותר גדולה מהפועל חולון או משלמה אייזיק
"הבעיה היא שאין רוח גבית מהמדינה לכל נושא הספורט, אין שום קו אחיד. רשות מקומית אחת תומכת בקבוצה, רשות אחרת לא תומכת בכלל. יש קבוצות עם בעלים פרטי, יש קבוצות בלי בעלים פרטי. שום דבר לא מסודר, זה נראה כמו שוק אחד גדול, שמייצר בסופו של דבר כאוס. במדינת ישראל, הספורט הוא לא במקום הנכון וזה משליך על הכל. הדברים האלה מייצרים עיוותים. איך אפשר להסביר את זה שיש רשות מקומית שנותנת 6 מיליון שקל לקבוצה, ויש רשות שלא נותנת בכלל"?

יכול להיות שלעיריית חולון פשוט יותר "קל" לתת פחות - להפועל חולון יש בעלים פרטי, אז העיריה לא "צריכה" לתמוך, בניגוד לראשל"צ, נהריה או נס ציונה
"אם ככה זה מתנהל, אז זה מאוד עצוב. שמעתי ראיון בעבר עם אלי אוחנה, שאמר משהו שדי פגע בי. הוא אמר על בעלי קבוצות ספורט בישראל ש"פראיירים רק מתחלפים". כלומר, מי שתומך בספורט הוא פראייר. מי שמגיע לספורט הוא פראייר, אבל הוא כנראה זמני, כי בסוף הוא יבין שזה לא משתלם ויילך".

מה היית ממליץ לאיש עסקים שרוצה להיכנס לכדורסל הישראלי?
"קודם כל אני אני אדבר איתו, ואם באמת זה מדגדג לו אני אגיד לו שני דברים: דבר ראשון, שיגביל את זמן המעורבות שלו, ושיגביל את הסכום".

היו מקרים שבהם הוצאת יותר ממך שתכננת?
"בוודאי".

ואיך זה השפיע עליך?
"התחושות לא נעימות, אתה מרגיש שאתה נגרר. זה משהו שלא קורה בעסקים הרגלים, כי כדורסל זה לא עסק רגיל, יש הרבה מאוד אמוציות. התחושה לא טובה כשזה קורה".

לא מתכוון לחזור
לא ברור עדיין איך תיראה הפועל חולון בעידן פוסט שלמה אייזיק, אבל בטוח שהתקציב יהיה קטן יותר - בטח עד שיגיע אדם שישקיע לפחות את אותן כמויות כסף שהשקיע אייזיק. "אולי זו הבעיה של הספורט בישראל", מסכם אייזיק, ומסביר: "אם הפועל חולון תלויה בשלמה אייזיק, אז אולי אין לה זכות קיום".

יש סיכוי שתחזור?
"לא".

סופית?
"אף פעם לא אגיד אף פעם, אבל אני לא אחזור בטווח הנראה לעין".

ואם תקבל פעם נוספת SOS?
"פעמיים קיבלתי וזה מספיק. פעם אחת ב-2016 מדן שמיר ובפעם הקודמת ב-2011. שמישהו אחר יגיע".

מה הרגע הכי מאושר שלך?
"כשבאתי לאבא שלי ז"ל עם הגביע, זה היה אחד הרגעים הכי מדהימים בחיים שלי".

אבל בסופו של דבר, זו היתה חוויה חיובית?
"מאוד, אבל חוויה שהייתי בה שלוש שנים מעבר למתוכנן".