זיו פניה: יפתח זיו מסמל את העונה של גלבוע/גליל

בקיץ האחרון יפתח זיו מצא את עצמו בסיטואציה מתסכלת. אחרי שתי עונות של מאבקי תחתית עם עירוני נהריה, המניה שלו היתה בירידה. מי שנחשב לאחד מכישרונות העתיד של הכדורסל הישראלי הרגיש שהגיע הזמן לעשות את קפיצת המדרגה, אבל ההצעות לא ממש הגיעו. הפועל חולון, לצורך העניין, רצתה רכז ישראלי, אבל יוגב אוחיון ואבי בן שימול היו לפניו ברשימה. ליתר קבוצות הצמרת הוא בכלל לא היה מועמד. בסופו של דבר, נהריה רצתה שימשיך וכמובן שגם גלבוע/גליל פנתה, אבל לצערו של זיו, לא יותר מזה. היום, בערך שנה אחרי - אפשר להגיד שזיו לא קפץ מדרגה - הוא קפץ קומה.

הערב (ראשון) הוא יוביל גלבוע/גליל למעמד השיא שלה בתשע השנים האחרונות, אחרי סדרת פלייאוף מעולה מול אותה חולון שלא רצתה אותו, ובכלל אחרי שהוא מנפץ את תקרת הזכוכית שלו מאז חידוש העונה. הוא קפץ מ-10.3 נקודות בממוצע למשחק ל-13.7 אחרי הפגרה, ואת המדד האישי הוא כמעט הכפיל: 17.2 נקודות מדד מול 9.6 לפני שהגיעה הקורונה. בסדרת רבע הגמר, הוא התעלה עם 16.7 נקודות (כולל שיא קריירה של 24 במשחק מספר 3), 6 אסיסטים, 4.7 ריבאונדים ומדד 20.7.

בגיל 25 ואחרי שש עונות בליגה הראשונה, יפתח זיו הפך להיות מה שכולם ציפו שיהיה.

"אני מרגיש שהתבגרתי", הוא מסביר אחרי העליה לפיינל פור הראשון בקריירה שלו. "זה בא לידי ביטוי בגישה שלי ובהתנהלות, ואני זוקף את זה לזכות האנשים שאני עובד איתם יום-יום. ליאור ליובין ועוזרו גיא קפלן נותנים לי להיות מי שאני, הן נתנו לי הרבה, כמו כל האנשים כאן במועדון. הבגרות הזו משתלמת".

לביית סוס פרא
חזרה לקיץ. גלבוע/גליל, בהתאם לחזון שלה, בנתה סגל ישראל צעיר, יש שיאמרו צעיר מדי. בקבוצה חיפשו "מבוגר אחראי", שחקן שיביא בכל זאת סוג של ניסיון לתוך הקאדר הלא-ממש מנוסה שהורכב בגן נר. ליובין הלך על זיו, דווקא אחרי שתי עונות שבהן היה שייך לקבוצה שנשארה בליגה הרגע האחרון - וזו ממש לא היתה המטרה של גלבוע העונה.

מבחינת זיו, זו היתה הבעת אמון ראשונה. הוא קיבל את המפתחות להיות שחקן מוביל. "אנחנו בגלבוע/גליל, כמועדון וכדרך התנהלות, מאמינים שיש לנו את הכלים לגרום לאנשים להוציא מעצמם את המיטב שבהם, כאנשים בכלל וכשחקני כדורסל בפרט", מסביר ארצי פרטי, מנכ"ל המועדון. "אנחנו יודעים שאם נחבק כל אדם, נקשיב, ניתן הזדמנות, נכוון, נלמד והכי חשוב נגרום לאדם לרצות להיות חלק מאיתנו כמשפחה אוהבת, אמיתית וכנה - נוכל להצליח יחד, ואני שמח שזה הצליח מאוד עם יפתח".

יפתח זיו תמיד נחשב לסוג של "סוס פרא" בסגנון המשחק שלו, והמטרה של הצוות המקצועי בגלבוע היתה לנסות מעט לביית אותו, להוסיף לאתלטיות (הנדירה בסטנדרטים ישראלים) עוד נדבכים, כדי להפוך אותו לשחקן טוב ושלם יותר. בשורה התחתונה, אין ספק שזה הצליח: הוא איבד העונה פחות כדורים (2.2 מול 2.7) כשלשיאו הוא מגיע במשחק השני מול חולון, אותו סיים עם 10 אסיסטים מול 0 איבודים.

אבל זה ממש לא קרה בין לילה. זה היה תהליך - על הפרקט ומחוצה לו.

לעלות לרמה הבאה
אחת הסיבות לתסכול של זיו בעונות האחרונות היתה שהוא תמיד האמין ביכולות שלו, וכשראה שהדברים לא מסתדרים, זה אפילו תיסכל אותו יותר. הוא דרש תמיד את מה שחשב שמגיע לו מבחינת דקות ותפקיד בתוך הקבוצה, ובנהריה היו לו לא מעט חיכוכים עם המאמנים וההנהלה, עד שבשלב מסוים אפילו נשלל ממנו שרט הקפטן והועבר לאיגור נסטרנקו. בגלבוע, מהרגע הראשון הוסבר לו בדיוק מה מקומו ומה מצופה ממנו ואיך הוא יגיע לשם. "כולם יודעים שיש ליפתח כשרון, אבל השיפור הגדול מגיע מהשדרוג שהוא עשה מסביב", מסביר גיא קפלן, עוזר המאמן בגלבוע/גליל. "הוא היה בהרצליה, אשדוד ונהריה ונתפס כשחקן מסוים, והבין שבשביל לקחת את עצמו לרמה הבאה, הוא חייב להתנהל אחרת במקומות שהוא נופל בהם, אחרת הוא יישאר באותו מקום. הוא למד שהוא צריך להיות יותר בוגר ואחראי, בתוך המשחק".

ליאור ליובין, רכז גדול בעצמו פעם, עבד איתו הרבה מאוד. אחת הבעיות העיקריות של זיו היתה העובדה שהמשחק שלו התבסס על אתלטיות ועל אינסטינקטים, שזה טוב ויפה, אבל לא מספיק. ליובין עבד איתו על תזמון נכון של מסירות ובאופן כללי על קבלת החלטות, במשחק עומד ובמגרש פתוח. "עיקר העבודה איתו ברמה המקצועית היתה לגרום לו לקחת את מה שהמשחק נותן לו, ולא את מה שהוא היה רוצה לקחת, לפעמים בכוח", ממשיך קפלן להסביר. "היו מקרים שהוא היה עושה דברים רק כדי להוכיח משהו. כלומר, אם היו אומרים עליו שהוא לא קולע טוב לשלוש, אז הוא היה מנסה לקלוע מבחוץ כדי להוכיח אחרת. התמצית של תהליך התבגרות שלו זה שהוא הבין במה הוא טוב, ושהוא הפנים שצריך לפעמים להיות 'משעמם' - כלומר לעשות את הדברים שהוא טוב בהם פעם אחר פעם, ולא לבצע פעולות שהוא פחות טוב בהן כדי להוכיח משהו למישהו".

אפרופו שלשות - זיו העמיד 18% עונתיים לשלוש - נתון נמוך מדי עבור גארד. באלמנט הזה היתה לו ירידה העונה, שכן בשתי העונות הקודמות הוא קלע ב-32% וב-30% מחוץ לקשת. אבל בגלבוע, ניסו להפוך את החסרון הזה ליתרון.

ליובין וקפלן אמרו לו פעם אחר פעם לשחק על היתרונות שלו - ללכת פנימה עד הטבעת או לזרוק מחצי מרחק - לנצל את הפיזיות והאתלטיות כל הזמן, בכל רגע במשחק. השלשות היו ונשארו נקודה רגישה אצל יפתח, אבל העונה הוא למד להבין שגם אם לא יקלע אבל יעזור לקבוצה לנצח - זה יהיה שווה הרבה יותר. "זה ברור שהוא כבר לא יהיה קלעי אוטומטי כמו דגן יבזורי לדוגמה", אומר קפלן. "אבל האחוזים הם לא משהו בלתי פתיר. זה נכון שהיתרונות שלו הם במקומות אחרים, אבל הוא ללא ספק יכול לשפר את הקליעה".

בצד השני של הפרקט, זיו גם כן השתדרג. הגודל, הפיזיות והזריזות שלו שמים אותו בשורה הראשונה של הגארדים ההגנתיים הישראליים, כאשר מאז שחודשה העונה הוא רושם 2.5 חטיפות למשחק. אבל זה לא רק זה - גארדים יריבים מתקשים מאוד מולו. את ים מדר, אולי הרכז הישראלי המרשים מכולם, הוא אימלל הגנתית, והכוכב של הפועל תל אביב סיים עם 3 נקודות ב-27 דקות מול גלבוע בבית התחתון. קחו לדוגמה גם את דומיניק ווטרס מנהריה (9 נקודות) זיו בן צבי ואבי בן שימול מאילת (7 נקודות משותפות) ויוגב אוחיון (6 נקודות למשחק ברבע הגמר) שהתקשו מאוד מול זיו מאז שהליגה חזרה.

סחורה חמה
כבר במהלך העונה, מכבי תל אביב - היא ולא אחרת - שמה עליו עין לאור הפציעות הרבות בקו האחורי, של נייט וולטרס, ג'ון דיברתולומיאו וגם יובל זוסמן בזמנו. הצהובים חיפשו ישראלי איכותי שיוכל לתת דקות בליגה ואולי גם ביורוליג וכבר היו במו"מ מתקדם מול גלבוע/גליל לגביו. חיים אוחיון אפילו נתן את ברכת הדרך, אבל מכבי בסופו של דבר העדיפה להחתים גבוה ישראלי והלכה על אמארה סטודמאייר. "ההתעניינות ממכבי מאוד החמיאה לו", מסביר סוכנו אבי זילברמן. "זה נתן לו עוד בטחון וחותמת שהוא מספיק טוב גם לרמות גבוהות יותר מאלו שהוא משחק בהן כעת".

עוד משהו שמשחק לזכות לזכות זיו העונה, שהוא הלך והשתפר והגיע לשיא כשהכסף היה השולחן. את "גמר" הבית התחתון - מול מכבי חיפה ברוממה - הוא סיים 18 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, כולל אסיסט חכם לסל הניצחון של מייקל יאנג ודאנק מהדהד בדקות הסיום. "זה דאנק של פנומן", אומר קפלן. "זה לא רק המהלך עצמו - לעשות דבר כזה ברבע האחרון, עם כל העייפות, זה מעיד של מסוגלות פיזית מאוד גבוהה".

הניצחון ההוא סידר לגלבוע את המקום החמישי, שהיה שווה סדרה מול הפועל חולון, וזיו היה המצטיין במשחקים 2 ו-3 - שני משחקי הפלייאוף בהם גלבוע ניצחה. "אנשים לפעמים ממעיטים בערך של קרבות תחתית", הוא מסביר. "ברגע שאתה מתמודד עם לחצים של הישרדות זה מוסיף המון לאופי ועוזר לך בכל משחק חשוב".

זיו אמר את זה בעצמו: לפן המנטלי יש חלק חשוב בעונה שלו. הוא תמיד היה אחד מאותם שחקנים שעובדים קשה ("הוא מקצוען ברמות של גל מקל", מסביר קפלן), אבל הדברים לא תמיד הסתדרו על הפרקט. העונה, בגלבוע, הוא גם מצא את השקט הפנימי. "הוא יודע שהוא במקום טוב, אוהב ומחבק, ולמד להתמקד בעיקר ולא בטפל", ממשיך קפלן. "בעונות הקודמות, לדוגמה, אם הוא עושה פעולה לא טובה ומקבל הערה מהספסל, זה יכול היה להוציא אותו מפוקוס. היום הוא יודע להכיל דברים, מבין שהכל קורה לטובתו".

עונת 2019/20, בטח ובטח מאז שחודשה, היא העונה הטובה בקריירה של יפתח זיו. הכשרון שתמיד נזל לו מהידיים סוף סוף התפרץ, הראש הסתדר - והשחקן שכמעט לא היה לו ביקוש בקיץ הקודם - בוודאי לא כפי שחשב שהוא ראוי לו - אמור להיות בקרוב סחורה חמה, כשגם האופציה האירופית היא ריאלית מאוד עבורו. אבל עוד לפני כן, כדי להפוך את העונה הזו מטובה מאוד למושלמת, יש עוד איזה משחק-שניים לנצח. ובעונה כזו, כשכל הכוכבים מסתדרים, קשה להמר נגדו.