אחד הכדורסלנים הגדולים בתולדות ישראל, דורון שפר, נעלם מעט מאור הזרקורים בשנים האחרונות. האיש שנמצא תחת העין הציבורית מאז שהיה בן 20, אז זכה עם הפועל גליל עליון באליפות המדינה, בחר ללכת הצידה והתרחק מהספורט אותו כל כך אהב.
"אני עדיין מתרגש כשאני עוקב", אמר שפר בראיון ל"מגרש פתוח". "אני מחובר למשחק נטו, כמו שהייתי ילד, גם אם אני לא בקיא בכל הפרטים. כשאני מתגעגע לכדור, אני פשוט הולך לשחק". אחרי שנים ארוכות של כדורסל, שפר בחר בתחום חדש: כתיבה. בראיון הוא דיבר על ספרו האחרון, "משחק החיים": "קראתי לו ככה כי אלה היו החיים שלי: התמודדות עם משברים והצלחות, התמדה ואמונה. הכל אינטנסיבי בספורט התחרותי, וזה נותן גם לקחים לחיים".
בהמשך, התייחס גם למה שמאפשר הצלחה: הנפש. "יש פער בין מה שאנחנו מוכרים לקהל לבין האמת: אנחנו מספרים להם שכסף ותהילה וכבוד יביאו לנו שמחה וסיפוק, וזה לא. לא התייחסו לרובד הנפשי של כל העניין: שחקן שהוא שמח ובריא יותר, יעזור יותר לקבוצה שלו. זה בכלל לא סותר הצלחה, אלא להפך. סטיב קר ופיל ג'קסון מצליחים כמאמנים לא רק בגלל הכדורסל, אלא בעיקר כי הם מבינים את נפש האדם".
בהמשך, שפר לא יכול היה להימנע מלהתייחס גם לאקטואליה, ובעיקר פרגן לנבחרת העתודה: "הם מראים שיש דור עתיד", הוא אמר על הנבחרת, שזכתה בשנה שעברה באליפות אירופה (ותתמודד השנה באליפות שתיערך בתל אביב), "באופן טבעי ליבי יוצא אל הכחול לבן".
שפר התייחס גם לתופעת האלימות במגרשים: "שמעתי לא מזמן שר בממשלה שאמר שהוא מפחד לקחת את הבן שלו למשחק כדורגל. לי יצא להיות בכנסת, ואני אומר עליה את אותו הדבר". באשר לכדורסל אמר: "אני עדיין מתגעגע לאנשים שפגשתי בדרך, הייתי במשחק ביד אליהו וכשראיתי אותם, זה הרגיש כמו משפחה".