טיפול שורש: מכבי תל אביב שדרגה את עצמה
הפוטנציאל הגדול של סקוטי ווילבקין, הצעירים שאסור לבזבז, אחראי השואוטיים בהיכל והמניה הבטוחה, לפחות בינתיים. מכבי תל אביב פותחת עונה עם יותר איכות ועומק. תחזית
באו: סקוטי ווילבקין, קנדריק ריי, אנג'לו קלויארו, ג'וני אובראיינט, נמרוד לוי, טאריק בלאק.
עזבו: דשון תומאס, כארם משעור, איתי שגב, נוריס קול, ג'ונה בולדן, ארט פרחוסקי, פייר ג'קסון.
חמישייה מסתמנת בחוק הרוסי: ג'רמי פארגו, מייקל רול, יובל זוסמן, ג'ייק כהן, טאריק בלאק.
סיפור הקיץ: ואז הגיע סקוטי
לא בכל קיץ מכבי ת"א מחליטה לשלם מיליון דולר רק כ"בייאאוט" על שחקן. אבל ברגע שהתקבלה החלטה לבנות קבוצה שמתבססת על קו אחורי חזק ודומיננטי, סקוטי ווילבקין היה היעד מספר 1. הגארד שכיכב תחת דייויד בלאט בדרושאפקה מגיע למכבי בגיל הנכון, בשיא הקריירה ועם הר של ציפיות. בינתיים, אם להסתמך על מסע ההכנה הבעייתי של האלופה, לווילבקין ייקח עוד קצת זמן כדי להתחבר עם חבריו החדשים ולהראות את היכולות שכולנו מכירים.
בהקשר הזה, צריך וראוי להדגיש: ווילבקין פרח תחת בלאט, שנחשב אולי למומחה מספר 1 באירופה במיקסום יכולות של שחקנים, שתחת מאמן אחר לא בהכרח היו מגיעים לאותן תוצאות. נבן ספאחיה, עם כל הכבוד, הוא לא דייויד בלאט, ויהיה מעניין לראות כיצד הקרואטי יצליח לנצל את כישוריו של ווילבקין. אם זה יקרה, דברים טובים יקרו העונה בשכונת יד אליהו.
בזכוכית מגדלת: הדקות של זוסמן ואבדיה
בערך אחת לעשור הכדורסל הישראלי מצליח לגדל כישרון אחד שהוא מעל כולם. רצה הגורל והקיץ הזה קיבלנו לא אחד, אלא שניים - יובל זוסמן ודני אבדיה. הראשון היה נחוש לצאת לעונת השאלה ולבסוף התרצה אחרי שקיבל הבטחות למעמד וקידום על המגרש; השני נחשב לכישרון ברמת NBA כבר בגיל 17, אבל כדי שזה יקרה הוא צריך להתחיל לשחק.
זו הסיבה שהעונה, יותר מתמיד, העיניים יהיו נשואות לעמודת הדקות של דני ו"זוס" בדף הסטטיסטיקה. מכבי ת"א תמיד הייתה מקום שמצד אחד יודע לייצר שחקנים איכותיים, אבל מצד שני מפספס אותם ברמת הקבוצה הבוגרת. יהיה מעניין לראות אם הפעם המועדון יצליח להוציא את המיטב משני הכישרונות הללו. צריך לומר את האמת: אבדיה, ובמיוחד זוסמן הבשל יותר, לא נופלים משאר השחקנים המחליפים בקו האחורי העמוס של מכבי.
המקום שלהם מגיע להם בזכות, ולא בחסד. עם זאת, וזה אולי יישמע קלישאתי, אבל הכדורסל הישראלי כולו נושא את עיניו למכבי, כדי לראות אם אנחנו אכן הולכים לקבל את שני כוכבי העתיד של הנבחרת, או שמא גם הם, כמו שחקני עבר אחרים, ייכנסו לסטטיסטיקה הלא נכונה של שחקנים שלא הצליחו לבוא לידי ביטוי במועדון הצהוב.
ירים את ההיכל: טאריק בלאק
פארגו עדיין אקספלוסיבי, טיוס הוא דאנקר מוכח ו-ווילבקין עשוי לסחרר במהירות שלו, אבל טאריק בלאק הוא זה שצפוי להביא את השואוטיים להיכל. הוא עשה את זה כבר בלייקרס לצד אחד בשם קובי בריאנט, המשיך ביוסטון, ואין סיבה שזה לא יקרה במכבי. אבל כדי שזה יקרה, נבן ספאחיה יצטרך לדעת כיצד להשתמש בו נכון. בלאק יצטרך לקבל את הכדורים באזורים הנכונים, לדעת לבוא כ"טריילר" במתפרצות, ולהפוך כל ריבאונד התקפה למועמד רציני להיילייטס של השבוע.
באנקר: ג'רמי פארגו
ווילבקין הוא אולי המשתכר הגבוה ביותר במכבי, ובלאק הוא רכש נוצץ, אבל עד שהראשון יעשה התאמה להובלת קבוצת יורוליג גדולה, והשני לסגנון המשחק האירופאי, פארגו הוא זה שמכבי תישען עליו, וזה יקרה לאורך כל העונה. נבן ספאחיה ידע למה הוא מתעקש להשאיר אותו בקיץ, למרות שהמו"מ איתו היה קשה במיוחד, ואחרי שהוא כבר דאג לעקוץ את הרכש החדש של מכבי בטוויטר.
פארגו, לצד מייקל רול, הוא המנייה הבטוחה ביותר של מכבי. הוא זה שיכול לחלץ את ההתקפה בסוף שעון, הוא גם זה שלמרות הסייז הבעייתי של הקו האחורי בהיבטים ההגנתיים, מסוגל לתת גוף ולעצור גארדים גדולים ממנו. הוא יקבור את השלשה כשמכבי תצטרך, הוא יפצח אזוריות שמקשות על הקלעים, והוא גם יכול, אם הוא במצב רוח חיובי, לסחוף את חדר ההלבשה כולו למקומות טובים.
תסריט ריאלי: בקנה מידה ישראלי, מכבי אמורה להגיע לפיינל פור בלי שום בעיה. כנ"ל לגמר הגביע. אם אנחנו מסתכלים על היורוליג, הסגל של מכבי מספיק עמוק ואיכותי בשביל להעפיל לפלייאוף לראשונה זה שלוש שנים.
תחזית: מקום 1, גמר פיינל פור, פלייאוף ביורוליג.