על הנייר, הניצחון של הפועל גלבוע/גליל על הפועל ירושלים בארנה אמור להיות מפתיע. אלא שאם תשאלו את אנשי גלבוע/גליל, הוא לא באמת הפתיע אף אחד. "אנשים ממשיכים לפקפק בנו ואנחנו ממשיכים לתת להם תשובות בכל פעם מחדש", תימצת היטב דיאנג'לו האריסון.
פערי התקציב, האולם הביתי, הסגל העמוק, הבדלי הניסיון - כולם נוטים לטובתה של האלופה, כולם היו אמורים לתת לה יתרון במפגש הזה. אבל בקבוצה של אריאל בית הלחמי יש משהו מיוחד העונה. לא סתם, אמרו שם עוד לפני הפלייאוף, שהם מעדיפים לקבל את מכבי תל אביב או את הפועל ירושלים. ולא משחצנות. האריסון, לדוגמה, קבע את שיאי העונה שלו מול ירושלים ומכבי (34 נקודות), בראון התפרע עם 31 מול הפועל חולון. "יש לנו העונה שחקנים שצריכים את אור הזרקורים, שרק מחכים למשחקים הגדולים האלה כדי לתת הצגה", אמרו בגלבוע עוד טרם הסדרה. וצדקו.
"לשחק באולם הזה, מול כזו קבוצה, אין ספק זה מרים את הרמה של השחקנים", סיכם אריאל בית הלחמי. "הם הגיבו טוב למשחק הראשון. אבל אסור לשכוח שזה בסך הכל 0:1, אנחנו צריכים להסתכל קדימה".
שחקן נוסף שהגיב היטב למעמד היה טל קרפלס. הפורוורד בן ה-28, שהצטיין גם בניצחון באילת במחזור האחרון, המשיך בכושר המצוין שלו וקלע בארנה שיא עונתי של 16 נקודות. "החבר'ה פשוט מצאו אותי כשהייתי פנוי", הוא הסביר. "זה היתרון שלנו, אנחנו משחקים כמו קבוצה. כל יום זה מישהו אחר שיכול להצטיין".
אפשר להתווכח עם קרפלס על דבר אחד - יש לו חברים בקבוצה שמצטיינים על בסיס קבוע, באנקרים של ממש. אחד מהם הוא זאק לידיי, שסיים אתמול עם 22 נקודות, בדיוק כמו ג'ייקובן בראון, שהיה נפלא עם 22 משלו. אלא ששניהם שיחקו 36 ו-35 דקות בהתאמה, קרפלס היה 30 דקות על הפרקט, האריסון 29. וזה משמעותי, כי כבר בשישי בצהריים, יש להם עוד משחק. "לא חילקתי את הדקות, עייפות זה לא משהו שחשבתי עליו", אמר בית הלחמי. "עשינו חילופים שהיינו צריכים. מי שרוצה להיות בפלייאוף וגם להגיע לפיינל פור, אז לוח הזמנים לא צריך להשפיע עליו".
קרפלס סיכם: "אנחנו לא חושבים על מה יהיה בסוף הסדרה, אלא רק על המשחק הבא. אנחנו עם הראש ליום שישי ויש לנו את הצוות המקצועי שיכין אותנו הכי טוב מבחינה פיזית. גם אם נהיה עייפים, האוהדים ימלאו את גן נר ולא ייתנו לנו סיבה אחת להתעייף".