הבית מתפורר: שביתה תחסל את הכדורסל הישראלי

לצד משחקים מרתקים ומלאי תהפוכות, הליגה הישראלית עומדת בפני סגירה. השחקנים שותקים, העסקנים מתמהמהים, החוק הרוסי פוגע והאוהדים מבולבלים. רועי כהן בטוח שהשביתה המתקרבת תחסל את הכדורסל המקומי ומייעץ כיצד עוד אפשר להציל את הענף

רועי כהן
רועי כהן

תגיות: החוק הרוסי

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

מחזור הליגה שהסתיים אתמול סיפק עוד ערב משוגע של תהפוכות והפתעות. מכבי ראשון לציון התפוצצה עם 31 נקודות הפרש בהרצליה, גלבוע שוב חזרה מהקבר והפכה פיגור של 29 לניצחון בהארכה, מכבי אשדוד נעצרה בירושלים עם תבוסה ב-20 הפרש והדרבי התל אביב היה חם כהרגלו. על פניו, אחלה הכנה לקראת הפלייאוף. אבל אל תתנו לדרמות להטעות אתכם: הליגה על סף סגירה, הענף על סף קריסה, ולא נראה שמישהו מהצדדים יותר מדי מוטרד מזה.

ארגון השחקנים התכנס השבוע והכריז על סכסוך עבודה. בין השחקנים שהגיעו לפגישה היו כדורסלנים בכירים כמו גיא פניני, יותם הלפרין, שון דוסון, בר טימור, עידן זלמנסון, תומר גינת, רפי מנקו, אלישי כדיר, דגן יבזורי, נמרוד לוי, יהונתן שולדבראנד יפתח זיו ועוד. כל אחד מהשחקנים האלו סירב להתייצב בפני המצלמות ולדבר על הקרע העמוק שעלול להוביל להשבתת הליגה.

כולם בכירים בקבוצותיהם, חלקם שחקני נבחרת ישראל, אבל להשמיע את דעתם על הצעד המאיים? דום שתיקה. מתחבאים מאחורי הנהלת ארגון ומאחורי דוברי קבוצותיהם שבהתנהלות מביכה מנסים או מפוצצים מסיבות עיתונאים ברגע שמישהו מעז לשאול על הפיל שבחדר. היחיד שהסכים לדבר בפתיחות היה אלעד הופמן מנס ציונה. ראוי להעריך ולכבד אותו על כך, אבל מדובר בצדיק בסדום. רגע לפני שהליגה יוצאת לשביתה, אף אחד מהמשביתים לא רוצה לדבר.

קיימת תמימות דעים בקרב כמעט כל אנשי המקצוע בכדורסל הישראלי שהחוק הרוסי הוא חוק רע. החל במאמנים, דרך הפרשנים ועד בעלי הקבוצות. האבסורד הוא שלמרות שהשחקנים בדעת מיעוט, על פיהם יישק דבר. ייאמר מייד: אף אחד לא רוצה שהכדורסל הישראלי יהפוך לליגה אמריקאית או של מתאזרחים שהם בעצם אורחים לרגע. כולנו רוצים לראות יותר כדורסלנים ישראלים איכותיים, יותר כשרונות צעירים, יותר ישראלים שמובילים את קבוצותיהם גם באירופה.

דוסון. השחקנים לא מדברים (מנהלת)
דוסון. השחקנים לא מדברים (מנהלת)

אבל השחקנים לא מבינים, או שמבינים ולא איכפת להם, מדבר אחד פשוט: החוק הרוסי פוגע בשחקן הישראלי. כן, קראתם נכון – החוק שמבטיח דקות משחק לשחקן הישראלי, הוא זה שמונע ממנו להתקדם. ההיגיון פשוט: ברגע שלשחקן מובטחות דקות משחק בלי שום קשר ליכולתו באימונים ולתפוקתו על הפרקט, בתת מודע הדבר מונע ממנו להתפתח ולהתקדם. אז למה להגיע מוקדם יותר לאימון ולעבוד על הקליעה? למה לשרוף שעות נוספות בחדר הכושר כדי להעלות מסת שריר? למה לדאוג לפתח ולגוון את המשחק?

יקומו ויטענו התומכים שהחוק הרוסי קריטי גם להצלחת הנבחרת, כי אלמלא החוק הנבחרת היתה מקבלת שחקנים שבקושי משחקים ולו מובילים את קבוצותיהם. אז בואו ניזכר ביורובאסקט האחרון, שנערך כאן אצלנו, במדינה שמקדשת את חוסר ההשקעה של השחקן המקומי. בואו נתעדכן בקמפיין המונדובאסקט הנוכחי, שבו הנבחרת שקיבלה שחקנים עם דקות משחק מובטחות בקושי הצליחה לנצח מדינת אנטי-כדורסל כמו בריטניה והתרסקה מול האימפריה מאסטוניה.

הפתרונות שמציעה מנהלת הליגה הם סבירים. לארגון השחקנים הוצעה מתכונת שלפיה מספר הזרים יעמוד על חמישה, אך רק ארבעה ישחקו בכל רגע נתון. כלומר – לפחות שחקן ישראלי אחד על הפרקט. במצב העניינים שנוצר, זה הפתרון הסביר ביותר: זה יקל על המאמנים שהיום חייבים לבצע חילופים כפולים כדי לעמוד בחוק, ועשוי לעורר – השם ישמור – תחרות ומוטיבציה אצל הישראלים כדי להרוויח את המקום ביושר. אם מוסיפים להצעה הזאת תגמול כספי הולם לקבוצה שתרשום פחות זרים, זה מתחיל להישמע כמו מתווה הגיוני, אבל מבחינת השחקנים הקו ברור: לא יחתמו על שום הסכם שפירושו פחות משני הישראלים על המגרש.

גם הפתרון שארגון השחקנים מציע הוא ראוי. לא, לא הורדת מספר הזרים לשלושה, אלא הבטחת מקומם של הישראלים באמצעות תמריצים כספיים. כלומר, הענקת בונוס כספי לקבוצות שיתנו מספר מינימלי של דקות משחק לישראלים. כי בסופו של דבר הכסף מדבר, ואם המענק יהיה מספיק גדול, הוא עשוי לעודד קבוצות ללכת עם השחקן הישראלי כמדיניות.

שגב מול בלאט. החוק הרוסי פוגע בישראלים (אלן שיבר)
שגב מול בלאט. החוק הרוסי פוגע בישראלים (אלן שיבר)

אבל כמו כל עסקן טוב, גם יו"ר המנהלת שמואל פרנקל וגם יו"ר ארגון השחקנים יהיו אשמים באותה מידה בדיוק אם הליגה תלך להשבתה. גם בגלל ההתבצרות כל אחד בעמדתו, אבל גם בגלל המסמוס של הנושא עד כה: ב-15 באפריל התקיימה פגישה שבסופה הוחלט על עוד פגישה; עברו עוד תשעה ימים עד שהמנהלת והארגון סיכמו טלפונית על קיום עוד פגישה, שזו נערכה רק ביום רביעי האחרון, ב-2 במאי. יותר משבועיים קריטיים הלכו לפח בגלל ביורוקרטיה של שני גופים.

השחקנים צריכים להבין שהפוקר שהם משחקים מאוד מסוכן ועוד יפגע בהם כלכלית. שחקנים שמרוויחים באזור ה-100 אלף דולר ומעלה עוד יכולים לספוג חודש בלי משכורת. אבל מה יעשה הרוב המוחלט של השחקנים, זה שמרוויחים סכומים נמוכים בהרבה? האם הם יכולים להרשות לעצמם חודש בלי פרנסה, שבמקרה של שביתה עלול להפוך לארבעה חודשים ללא שכר עבור מי שאין לו חוזה לעונה הבאה? האם עוד נשמע את קולם של ישראלים שמתנגדים לשביתה, בניגוד לאלה שתומכים ושומרים על זכות השתיקה?

"זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר", שרים "הדג נחש". מראשון העסקנים ועד אחרון השחקנים, כולם צריכים להתעורר ולהבין ששביתה זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכל הצדדים, בטח שבשלב הזה של העונה, שמסתמנת כמו העונה הכי פתוחה שהיתה אי פעם במירוץ על האליפות.

גם פרנקל יהיה אשם בשביתה
גם פרנקל יהיה אשם בשביתה