עולם הכדורסל הישראלי הרעיף מאז אמש (שלישי) מסרים של תמיכה ופרגון לאורי קוקיה, שבראיון לערוץ הספורט יצא מהארון והפך לכדורסלן הפעיל הראשון בארץ שמצהיר בפומבי על היותו הומוסקסואל. מי שאימן אותו במשך שנים, מאמן הפועל ת"א בהווה דני פרנקו, דיבר ב"בוקר ספורט" על התמיכה שלו בקוקיה.
פרנקו סיפר: "אני רק יכול להגיד שבמסגרת שאני עבדתי עם אורי, בחולון ובהפועל ת"א ואחר כך בירושלים, לא היה שום עניין סביב הנושא הזה, למרות שהיו לנו הרבה טיפוסים מאוד דומיננטיים בקבוצה. אנשים מאוד ידעו לקבל את זה, זה לא היה משהו חדש. בירושלים הוא היה עוזר שלי, אז אין שם את הפתיחות עד רמה כזו, בין אם זה העניין של אורי או כל נושא אחר. יש איזשהו דיסטנס בכל מקרה. אני מסכים עם הקביעה שזה לא היה אישיו, לא הייתה שום התנהגות חריגה בהקשר הזה. להפך, זה היה עניין של יום ביומו, אנשים ידעו לקבל את זה".
על השאלה אם הענף מוכן לצעדים דומים של שחקנים אחרים הוסיף: "אני לא יודע לגבי כל עולם הכדורסל, מבחינת אורי אני מאוד שמח על הצעד שהוא עשה. אני יודע שזה ישב עליו תקופה. אני זוכר שהוא סיפר לי, אני מכיר אותו המון שנים ואת המשפחה, אנחנו ביחסים מעולים. גם כשחקן צעיר, ותיק ואחר כך כעוזר, הוא עשה כברת דרך מקצועית מרשימה ששחקנים אחרים יכולים לקנא בה".
על המשך דרכו של קוקיה והאפשרות שיאמן: "הוא איש עם עומק והוא יצטרך להחליט מה הוא רוצה לעשות. אני מאוד התעקשתי שיהיה העוזר שלי בירושלים ויעשה את המעבר, הוא גילה שזה עדיין קצת מוקדם בשבילו. יש בו מרכיב אישיותי שיודע לעזור כשחקן וכמאמן בלהבין בני אדם. יש בו צניעות, נועם הליכות, תמיד חביב ואהוב בכל מקום שהגיע אליו.
"היכולת שלו להבין ולהכיל אנשים, לדעת מה זה אומר שבקבוצה, עם המתחים והלחצים וסדר היום התובעני, עדיין צריך לתת לכל אחד את הספייס שלו כדי לתפקד ולהיות מי שהוא, בלי קשר לרקע ומי הוא כבן אדם. ההתנהלות הזו שלו הפכה אותו לדמות מאוד משמעותית בכל חדר הלבשה, כזו שאהבו להיות לידה ולהקשיב לה".