"מאז שאני טבעוני הפכתי לשחקן כדורסל יותר טוב"

"אני אדם רוחני, מאוד מתעניין בלקרוא ולחקור את העולם, בנושאים שונים. אני מקדיש הרבה זמן לקריאת ספרים, מאמרים, באינטרנט, צופה בדוקו, אפשר לומר שאני מעניין, זה תלוי באיך אתה רואה מישהו".
 
כדי להתחיל להכיר קורי וובסטר, לא צריך לדעת איך הוא קולע או למה הוא בחר דווקא בכדורסל, פשוט צריך להבין, מה הוא אוכל. "אני טבעוני במשך שנתיים, אבל לא רק בגלל שאני אוהב חיות", הניו זילנדי מספר, "עשיתי מחקר על מה בריא ומה לא, מה להכניס לגוף שלך, מה יכול לעזור לך כאדם. אני רוצה להיות בריא כמה שיותר, רוצה לשחק כדורסל כמה שיותר. אני מאמין, מהמחקרים שאני עשיתי, שהדברים האלה יעזרו לי".
 
"לאכול בשר, מזון מעובד, מוצרי חלב ואוכל מבעלי חיים זה מהסיבות הכי גדולות למחלות בארצות הברית, אך איך זה יכול להיות טוב עבורך?", וובסטר פרש את משנתו, "אני מאמין שכבני אדם, שמו אותנו בעולם הזה כדי לאכול את מה שהטבע נתן לנו, לא כדי להרוג בעל חיים. ברור שיש לנו בהונות ויש לנו שיניים ישרות, אבל זה בשביל פירות וירקות, לא בשביל לאכול פרה, כך שאם אתה רוצה לדבר על התפתחות, אפשר להסתכל על זה. הרבה מאוד מדענים חוקרים אוכל והם מראים שזה לא בריא לך. זה לא אמור להתעכל בגוף שלך".
 
וובסטר המשיך לנסות להבהיר מדוע כדאי להימנע מאכילת בשר: "אני משער שבמרוצת השנים, אכילת בשר הפכה להרגל. אני חושב שיש פה מחסור בידע כי יש אנשים שלא מתעניינים בללמוד את הנושא. מהמחקר שאני עשיתי, אני מרגיש שזה לא בריא עבורי. זה לא אמור להיות בגוף, זה עושה יותר בעיות מאשר דברים טובים".
 
אתה מרגיש יותר טוב?
"אני מרגיש הרבה יותר טוב. אני מרגיש שאני מתאושש מהר יותר מאימונים, לא מתעייף במשחקים, קם רענן יותר בבוקר ומרגיש בריא יותר. אני מרגיש צעיר יותר, הגוף שלי מרגיש טוב יותר. יש הרבה מאוד דברים חיוביים. אני מרגיש מצוין. הפכתי לשחקן כדורסל טוב יותר".

במדינה שמשוגעת על רוגבי, קצת קשה לבלוט כשאתה שחקן כדורסל. אבל גאווה לאומית היא תמיד מתכון בטוח לכניסה ללב הקונצנזוס, במיוחד כשאתה דוד, שבא לנצח את גוליית, ועוד במגרש הביתי שלו. "באתי מקבוצה בניו זילנד שזכתה באליפות באוסטרליה וזה משהו גדול מאוד", הוא מספר, "כל המדינה תמכה בקבוצה הזאת בליגה האוסטרלית. זו יריבות, זה אוסטרליה נגד ניו זילנד. האומה האוסטרלית שנאה את זה כשהיינו מנצחים וכל ניו זילנד עקבה אחרינו".
 
וובסטר זכה בארבע אליפויות בשש שנים ובמעמד של גיבור לאומי, בניו זילנד גם סלחו לקורי על פרשיית סמים שגררה השעיה לשנה. בגיל 28, אחרי שמיצה את אוקיאניה, הוא החליט שהגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות. "לפעמים דברים קורים בחיים ואתה חייב לקחת צעד אחורה ולהתחיל מחדש", הוא מסביר, "לא הייתי אומר שזה ללכת אחורה, אבל לפעמים צריך לעשות שינוי, להתחיל אתגר חדש במקום חדש כדי לגדול שוב".

התרגלת לחום בישראל?
"זה עדיין חם מדי עבורי. אני משער שככה זה בקיץ, אני מרגיש שעכשיו מתחיל קצת להתקרר, אבל כשהגעתי לכאן, הייתה פה טמפרטורה של יותר משלושים מעלות. לפני שבאתי לא ידעתי למה לצפות, באתי כל הדרך מהצד השני של העולם. הייתי מופתע לטובה. כולם לבביים, האנשים מאוד נחמדים".
 
אחרי שתי גיחות קצרות ולא ממש מוצלחות ביוון ובסרביה, עירוני נהריה היא התחנה הראשונה שבה הגארד הניו זילנדי מטביע חותם רחוק מהבית. "נהריה זו דרך לפתוח לי את הדלת", וובסטר בטוח, "ישראל היא ליגה מוערכת וקשה. אני מכיר שחקנים ששיחקו בישראל ועברו ליורוליג ולליגות אחרות גדולות. זה דרך טובה להתחיל".
 
וובסטר הגיע לכאן כסימן שאלה, אבל עם 16.5 נקודות למשחק, הוא נראה עד עכשיו כמו הבינגו של הקיץ, שגורם אפילו לנהריה, לחלום בגדול. "היית שמח לזכות באליפות, זו המטרה", הניו זילנדי מצהיר, "אנחנו מסוגלים, יש לנו קבוצה חזקה וזה היה קשה. יש קבוצות טובות בליגה הזאת, נצטרך לשחק את הכדורסל הכי טוב שלנו בתקופה הזו של השנה. זו המטרה מספר אחת עבורי. אני רוצה ליהנות מהזמן שלי פה, לחקור מדינה חדשה ולהיות שמח".

מה היית עושה אם לא היית שחקן כדורסל?
"אולי הייתי כמוך, הייתי עושה דוקומנטריים. אני לא יודע, מקווה שאשאר בכודרסל, אאמן ילדים. אעשה את דרכי למעלה באימון, מקווה להישאר מעורב בכדורסל איכשהו".
 
יש ילד אחד שקורי וובסטר ישמח במיוחד לאמן ביום מן הימים. את הילד, שאולי, יום אחד, ירצה להיות כמו אבא. "זה מאוד קשה להיות רחוק ממנו. לרוע המזל, אני ואמא שלו כבר לא ביחד אבל אנחנו בסדר עם זה", וובסטר הודה, "אנחנו אוהבים אותו דבר. אני מדבר איתו בטלפון ובפייסטיים. זה קשה להיות רחוק ממנו, אבל הוא עדיין קטן מאוד, הוא רק בן שנתיים, אז למזלי אני יכול לטייל מסביב לעולם. אני מקווה שכשהוא יגדל, הוא יוכל להיות איתי, אבל עכשיו זה קשה לעשות את זה. למזלי הוא מאוד צעיר ולא יזכור את זה".
 
מתי הוא יבין שאבא שלו הוא כוכב כדורסל?
"אני לא יודע, ילדים לא יודעים את זה עד גיל 5. כשהוא בן 3-4, הוא יבין שאני משחק כדורסל, אבל הוא לא יבין כמה משמעותי הכדורסל בעולם. זה קשה לילדים לדעת את זה. אני מקווה שמלראות את זה, הוא יהיה שחקן. הוא יהיה יותר יותר טוב ממני, הלוואי שהוא יגדל להיות שחקן עולמי".