שומר משקל: לוקאס הוא הכל חוץ מג'רלס
התואר היוקרתי במכללות, הגיחות הפושרות לאירופה, התקרית האלימה בליגת הפיתוח והחלום שנותר. קיילין לוקאס הוא לא וירטואוז וגם שחקן די אלמוני, אבל כזה שיכול לנהל את המשחק, לחזק את ההגנה ולהשתלב. הכירו את הרכש של י-ם שהוא הכל חוץ מג'רלס
חטיפה אחת. חיים שלמים של חתירה למגע עם החלום לשחק במגרש של הגדולים באמת ובסוף אתה מוצא את עצמך עם חטיפה אחת. בהופעה אחת, ועם סך כולל של שש דקות על הפרקט, כל מה שיירשם בספר הסטטיסטיקה האינסופי של הליגה הטובה בעולם (NBA) הוא שקיילין לוקאס, גארד הרכש החדש של הפועל ירושלים בכדורסל, חטף כדור אחד, ב-19 לנובמבר 2014 במדי ממפיס גריזליס נגד טורונטו ראפטורס. וזהו.
סיפורו של לוקאס, הוא סיפורם של רבים וטובים שחוו רנסאנס בתיכונים ובקולג'ים וכבר החלו לתפור את החליפות לערב הדראפט, רק כדי לגלות שבבמה הגדולה בעולם אין באמת מקום לכל כך הרבה שחקנים. כשהיצע הכישרון עולה על הביקוש באלפי אחוזים, המחיר יורד, שחקנים נאלצים להתפשר ומעט מאוד יכולים להגשים את החלום לשחק לצד או נגד לברון ג'יימס, סטף קארי וראסל ווסטברוק.
הספרטני, היוקרה והאכילס
לוקאס, יליד שטרלינג הייטס, מישיגן, סומן כבהטחה גדולה עוד כששיחק בקבוצה של בית הספר התיכון שלו, "סיינט מארי פרפרטורי". כיליד המדינה, המעבר למישיגן סטייט (הספרטנים) ב -2007, היה טבעי ומתבקש. הילד הכחוש, שזכה לכינוי "הרזה" ממאמנו דאז תום איזו, פרע את השטרות כבר מעונתו הראשונה במדי הספרטנים. בנם של טינה וקנת' לוקאס, הבין כי על מנת להיות הראשון במשפחתו עם תואר אקדמאי הוא יהיה חייב לעבוד קשה על הפרקט. במקביל ללימודי הסוציולוגיה באוניברסיטה הנחשבת, תקע לוקאס יתד בחמישייה הפותחת של הספרטנים וסיים את עונת הבכורה שלו עם ממוצעים של 10.3 נקודות ו-3.8 אסיסטים למשחק.
עונתו השנייה של "הרזה" במישיגן סטייט הייתה כבר מטאורית. כשהוא מעמיד ממוצעים של 14.7 נקודות ו-4.6 אסיסטים, הוביל לוקאס את קבוצתו. ברמה האישית, זכה לוקאס בתואר "שחקן השנה של עשר הגדולות", והיה לשביעי בהיסטוריה של מישיגן סטייט שזוכה לכבוד הגדול.
רק על מנת להבין כמה יוקרתית הייתה הבחירה בו, בעונת 11-12 היה זה דריימונד גרין, הפורוורד האימתני של הגולדן סטייט ווריורס, ושחקן ההגנה של העונה החולפת ב-NBA, שזכה בתואר. גרין עשה זאת בשנתו האחרונה באוניברסיטה. "הרזה" היה בסך הכל שחקן שנה שנייה, כשהגיע להישג הנחשב.
דווקא בשיא הנסיקה של לוקאס, בטרגדיה שנדמה כאילו נלקחה ממחזה יווני, הוא קרע את גיד האכילס השמאלי, במהלך משחקי הסיבוב השני של ה-NCAA. היעדרות של קרוב לחצי שנה, הקשתה מאוד על הספרטנים ממישיגן ורק הדגישה את חשיבותו לקבוצה. "לא יכולתי ללכת במשך חודשיים. הייתי צריך ללמוד ללכת מחדש ואז ללמוד לרוץ מחדש ואז לקפוץ", נזכר הגארד בפציעה האיומה שלדעת רבים חיסלה את פרוספקט ה NBA המבטיח שלו.
כשחזר לוקאס לשחק, ניכר היה כי משהו בתנועה של הגארד המצוין השתנה ולמרות נתון שיא של 17 נקודות בממוצע למשחק בעונתו האחרונה במישיגן סטייט, הוא לא נבחר בדראפט 2011. "הקליטה שלו מחדש אצלנו לא הייתה פשוטה. למרות שהוא בחור חזק, פציעות כאלה הן מצערות. אני בטוח שיש לו מקום עם הטובים ביותר", אמר עליו תום איזו, מאמנו במישיגן סטייט, לאחר שנודע לו כי חניכו לשעבר לא נבחר בדראפט.
עד אשר ימצא מקום
למרות חוסר ההצלחה להיכנס לליגה הטובה בעולם, ההמשך של הגארד הצנום היה מבטיח. לוקאס נחת בתחילת עונת 11-12 באולימפיאקוס, עם ציפיות גדולות להביא את הרעב והיכולת למגרש של הגדולים באירופה ומשם לקפוץ בחזרה ל-NBA. אז מסתבר שציפיות לחוד ומציאות לחוד.
לוקאס עוד הספיק לשחק תשעה משחקים ביורוליג במדי האדומים-לבנים, אך ממוצעים של 5.4 נקודות ואסיסט אחד למשחק הראו לו את הדרך החוצה (אגב בתזמון מקביל עם שחרורו מאולימפיאקוס של מאט הווארד האמריקאי, כיום הפורוורד של הפועל תל אביב), במה שיכול להיות תסריט מופתי לטרילוגיית טרגדיות יווניות של גארד אמריקני צעיר (ספרטנים, אכילס, פיראוס).
הנדודים המשיכו, ובעונה וחצי במדי בנביט הטורקית (כשבתווך הוא נחתך ממחנה הקיץ של הסן אנטוניו ספרס), הגארד דאג לייצב את המספרים. 9.6 נקודות ב-49% מהשדה (שיא קריירה) היו לו בעונת 12-13 אצל באנביט בליגה. ביורוקאפ הוא ידע להתעלות כשהעמיד ממוצע של 13 נקודות לערב והפך לבורג מרכזי בקבוצה. יחד עם זאת, חלום ה –NBA לא נשכח ובתום עונה במוצלחת באירופה, שוב חזר לוקאס למחוזות המוכרים כדי לנסות לקבל הזדמנות בליגה הטובה בעולם.
את הצוהר לחלום הגדול ראה לוקאס בליגת הפיתוח כשהחל לשחק במדי איווה אנרג'י מליגת הפיתוח. בעונתו הראשונה העמיד ממוצעים של 15.1 נקודות ב-29 משחקים בסה"כ (כשלצידו משחק גלן רייס ג'וניור, כיום הגארד של הפועל חולון). בעונתו השנייה כבר חווה מפץ סטטיסטי כששיחק 35 משחקים (כולם בחמישייה) וקלע 19.3 נקודות בממוצע לערב בתוספת 4.3 כדורים חוזרים (שיא קריירה) ו-4.6 אסיסטים לערב בממוצע.
מהלומה לשאיפות
דווקא כשהכל היה נראה ורוד, תקרית מכוערת במדי איווה אנרג'י, קבוצת הבת של הממפיס גריזליס הביאה להשעייתו של לוקאס משלושה משחקים, והדביקה לו לייבל נוסף שכל אתלט מפחד ממנו – הבעייתי. במשחק בו אירחה האנרג'י את הריו-גרנדה וייפרס וכשעל השעון נשארו 2:29 דקות לרבע השלישי, פרצה קטטה על ספסל הקבוצה המארחת. לוקאס וחברו לקבוצה ג'רנל סטוקס, הגבוה מהגארד החדש של ירושלים ב -24 סנטימטרים (2.09 מטר מול 1.85 מטר) ושוקל למעלה מ-30 ק"ג יותר, החלו להחליף מהלומות במה שנראה היה ממש כמו קרב רחוב.
"הוא התחיל לדחוף אותי על הספסל ומשם התגלגלנו לקרב", הסביר לוקאס אחרי התקרית האלימה. הג'נרל מנג'ר של הגריזליס, כריס וואלאס, התייחס אף הוא לתקרית ונשמע סלחני: "זאת הייתה הצתה של שניהם. הדברים קרו בלהט המשחק ואני לא מגנה את זה כי דברים כאלה קורים. נשים את זה מאחורינו ונצעד קדימה". בפועל, כחודש לאחר התקרית לוקאס נחתך מהאנרג'י ושב לאירופה.
בעונה וחצי בליגת העל הטורקית, הפעם במדי טד אנקרה הוכיח שוב "הרזה" ממישיגן שהוא דג גדול, רק באקווריום קטן. הוא הוביל את הקבוצה מעיר הבירה בממוצע דקות לערב, (31.4) נקודות (15.1) ואסיסטים (4.7), אך בשתי עונותיו בקבוצה ההישגים היחידים היו הינצלות כפולה מירידת ליגה במחזורי הסיום.
לאחר מכן לוקאס נדד בשנה האחרונה שוב לליגת הפיתוח של ה-NBA במדי ארי בייהוקס ואיווה אנרג'י, במטרה להראות שהוא עדיין רעב להצלחה. בסך הכל ב-48 משחקים בעונה שעברה העמיד ממוצעים פנטסטיים של 20.8 נקודות ב-36 דקות על הפרקט ושיפר משמעותית את אחוזי הקליעה מהעונשין (87.3% לעומת 79.2% בעונה שקדמה לה בליגת הפיתוח).
רק אל תקראו לו המחליף של ג'רלס
קיילין לוקאס הוא פוינט גארד קלאסי עם ראיית משחק רחבה. נקודת החוזק המרכזית של הרכז היא הביטחון בהובלת הכדור. הוא מנהל משחק מעולה ולא מפחד לקחת אחריות כשצריך, עם יד רכה משלוש (בעונה שעברה זרק 4.3 פעמים בממוצע עם 40.3% אחוזי הצלחה). הגנתית הוא ישדרג את הפועל ירושלים בעקבות הפער בתפיסת המשחק בינו לבין ג'רלס ההתקפי המובהק, אך בעיקר לנוכח המחסור בכוח ההגנתי שירושלים מציגה עד כה העונה. לוקאס, מעמיד ממוצע של 1.3 חטיפות למשחק ונמצא במגמת עלייה מתמדת בתחום הכדורים החוזרים (את העונה שעברה סיים עם 4.5 כדורים חוזרים לכל 36 דקות שהיה על הפרקט, שיא קריירה).
החסרון הברור של לוקאס, ביחס לקודמו בקבוצה הוא היעדר אתלטיות. אוהדי הפועל י-ם יכולים לשכוח מהווירטואוזיות של ג'רלס, כי לוקאס הוא לא שחקן של שואו טיים. האמת, הרכש הוא גם לא קלעי טבעי. בסיטואציות רבות הוא נוטה להסתבך עם הכדור, במקום לייצר קליעה נוחה לעצמו או לחבריו לקבוצה וקומתו הנמוכה יחסית (1.85 מטר) נחשבת לנקודת תורפה, במיוחד כשהוא פוגש גארדים גבוהים ממנו שלוקחים אותו לסל.
בניגוד להחתמות שמגיעות מתוך תהליך בניית סגל לפני תחילת העונה, ההחתמה הנ"ל היא מהסוג שמגיע על מנת לפצות על מקום בסגל ועשויה להיות מלווה בהרבה פשרות. לכן, לא מן הנמנע שהמושכות ישארו בידיים של ג'רום דייסון ובר טימור הוא זה שיעשה צעד קדימה, כשדווקא לוקאס יוביל את הספסל ולא יהיה שחקן חמישייה אינטגרלי, אלא גיבוי איכותי וראוי לדייסון בעונה כל כך ארוכה.
כחלק מההגמוניה שקציראקיס מנסה לייצר, הפועל ירושלים בחרה שחקן שלא מגיע כדי לגנוב את ההצגה. כשהם עדיין מצולקים מסאגת הפרידה מדמותו הפרימדונית של ג'רלס, ברור לכולם שההחתמה מגיעה ממקום נואש על מנת לחזק את מעמדו של קציקאריס כראש הפירמידה. מהלך של כימיה, אם תרצו.
בסיטואציה אליה נקלעה הקבוצה, בה גארד חמישייה ואחד מעמודי התווך של הזכייה באליפות בעונה החולפת, נחתך מהקבוצה בעקבות ביקורת פומבית שהעביר על המאמן הראשי, ירושלים הייתה חייבת לעשות מהלך מקצועי שירגיע את הרוחות הסוערות. המאמן היווני יחפש את הכימיה שנעדרה מיחסיו עם ג'רלס עם כל שחקן שיביא לירושלים מעתה ואילך. הנחת העבודה הזאת יכולה להסביר את הבחירה להנחית את לוקאס, דווקא בירושלים ודווקא עכשיו.
כשההגמוניה הקבוצתית מקבלת עדיפות על פני כישרון וסוליסטיות, שני הצדדים יכולים להרוויח מעסקה מהסוג הזה. הירושלמים ירוויחו חדר הלבשה נעים יותר ונקי מאינטריגות, אפילו על חשבון ההצגות של ג'רלס והמפלצתיות ההתקפית שלוקאס פשוט לא יכול לחקות. כשהוא בסך הכל בן 28, "הרזה", יכול סוף סוף להיות חלק ממשהו גדול ולצבור מוניטין שיכול להחזיר אותו למקום שהוא כל כך חולם להיות בו. מי יודע, אולי יום אחד, יוכל לוקאס להוסיף עוד שורה סטטיסטית שתתלווה לחטיפה ההיא בשש הדקות היחידות שלו במגרש של הגדולים.