בקול תרועה

צפו בביצועיו של קול. באדיבות "מכבי ת"א"

כשנוריס קול, הרכש הטרי של מכבי תל-אביב, יסיים את משחקיו בעונה הבאה במדי הצהובים, כמו כולם הוא ילך להתקלח, יתלבש, יתבשם, יחבוש כובע ססגוני, יענוד שעון יוקרתי ואולי אפילו שרשרת זהב. לא כמו כולם, הוא יחזור ללוקר שלו ויענוד לעצמו את סמל הסטטוס היקר והחשוב מכל לשחקן כדורסל בפלנטה שלנו, ולקול יש שניים כאלה. הכוונה היא כמובן לשתי טבעות אליפות ה- NBA  שלו מהעונות הראשונות והבלתי נשכחות שלו במיאמי ב-2012 ו-2013.

לא בכל יום מגיע למדינתנו הקטנה אלוף עולם לשעבר, שהיה חלק אינטגרלי מקבוצה ששלטה בצורה מפלצתית בליגה, במחצית הראשונה של העשור הנוכחי. קול הצליח להשתלב בצורה נפלאה בקבוצה אגדית שהחליטה לצרף אותו לשורותיה כשהייתה בשיא פרויקט הגלאקטיקוס שלה. ההימור הוכח כמשתלם לשני הצדדים וקול רשם בשלוש עונותיו הראשונות במיאמי ממוצעים של 21.4 דקות למשחק. הוא פתח בחמישייה רק 12 פעמים מתוך 227 הופעות, והצליח לתרום בממוצע 6.3 נקודות ו-2.4 אססיטים לערב.

תרומתו של קול לקבוצה הגדולה ההיא לא הסתמכה ככלל על תרומתם ההתקפית של הגארדים. הוא קלע 10.7 נקודות בממוצע לכל 36 דקות שהיה על הפרקט, אבל היה לו הרבה מעבר. לשם השוואה, מריו צ'אלמרס, הגארד הפותח של ההיט באותן שנים, תרם בכל 36 דקות 11.9 נקודות בממוצע. הפערים שהצטמצמו והעובדה שקול הוכיח את עצמו כמחליף איכותי דחפו אותו להיות שחקן חמישייה בקבוצה שרשמה ארבע הופעות רצופות בגמר ה-NBA. 

מציאות נושכת
למרות ההתקדמות והגשמת החלום בגיל צעיר, כדי להבין מי הוא נוריס קול שמכבי ת"א מקבלת צריך לחזור אחורה לרגעים בהם חווה על בשרו את המציאות הקשה והתחרותית של הליגה. הכל החל לאחר הופעה נוספת בגמר 2014 (והפסד לסן אנטוניו), שהוביל לעזיבתו של לברון ולפירוק הטריו ג'יימס-בוש-וויד, זוללי השיאים והתארים. כאמור, בתחילת עונת 14/15 קיבל קול (ידוע גם בכינויו "קול טריין") את גופיית החמישייה, אך ההיט התרסקו וקליבלנד החלה להשתלט על המזרח.

מהר מאוד, מיאמי הפנימה כי ביום שאחרי לברון הם חייבים למשוך כישרון, או שמא ידשדשו שנים רבות בירכתי הליגה. קול, שלא נחשב לכישרון התקפי, היה אחד מאלה ששילמו את המחיר כשעבר בטרייד, של שלוש קבוצות לניו אורלינס פליקנס, שנועד להנחית באמריקן איירליינס ארינה את גוראן דרגיץ'. למרות המהלך, עזיבתו של "הקול טריין" לא הייתה קלה ולוותה בלבטים רבים. אריק ספולסטרה מאמנו לשעבר חלק לו שבחים: "כשאתה שולח שחקן כמו נוריס, שהגיע לרמה הגבוהה ביותר ושבחרנו בו וטיפחנו אותו במו ידינו, לקבוצה אחרת, זה תמיד קשה. אומרים שזה עסק, אבל כשאתה עושה טרייד על מישהו כזה, זאת בחירה קשה. הוא אחד השחקנים האהובים ששיחקו תחתיי, בגלל שיש לו מה שאני מגדיר "אופי תחרותי". נוריס נמצא בטופ כשזה קשור לזה".

חצי העונה הראשונה בניו אורלינס הייתה מבלבלת מאוד עבור קול והוא נאלץ להמתין עד הדד ליין לפני שהוחתם מחדש. בתקופה הזאת התאמן עם חברו הטוב מהימים בהיט ,לברון ג'יימס, כחלק מתכנית התחזוקה התובענית של המלך. השניים, ילידי אוהיו, מיודדים מאוד. ג'יימס אף העלה לחשבון האינסטגרם שלו תמונה בה נראים שניהם, חטובים מתמיד עם הכיתוב: "זה קטע של אוהיו. אתם לא תבינו אם אתם לא משם. מתאמן עם אחי הקטן. רק אהבה אחי".

"הקול טריין", חווה תסכול אדיר בסיום העונה שעברה כשהפליקנס הראו לו את הדרך החוצה וזאת על אף ממוצע הנקודות הגבוה בקריירה שלו בליגה הטובה בעולם, עם 10.6 נקודות בממוצע למשחק (כולל שיא קריירה של 26 נקודות נגד קליבלנד). באחת הכתבות שנעשו בניו אורלינס, קול נבחר ל"שחקן הכי גרוע ב-NBA". לא משהו שמישהו היה שמח לקרוא על עצמו. לאותה כתבה, בסיום העונה שעברה, צירפו גרפים של הגנה והתקפה והראו את האחוזים הרעים בהם קלע, והאחוזים הטובים בהם קלעו עליו. ברור שהגארד לא באמת היה הגרוע ב-NBA, אך כל החולשות שלו נחשפו באותה העת.

כשלא הצליח למצוא חוזה שישביע את רצונו בליגה הטובה בעולם, החליט קול לנדוד עד סין וחתם חוזה על 5 מיליון דולר עם שנדונג גולדן סטארס. בסין הראה את יכולות הקליעה שלו (19.1 נקודות בממוצע לערב), אך עשה זאת באחוזים מחרידים מהשלוש (28.6%) ונחתך לאחר 9 משחקים בלבד, כשבתווך הוא סוחב פציעה שהשביתה אותו למשך ארבעה חודשים. כשחזר לשחק כדורסל בחודש מרץ האחרון, הוא הוחתם על חוזה באוקלהומה סיטי, אך לא הותיר חותם כששיחק 9.6 דקות למשחק וקלע 3.3 נקודות.

רק אל תחפשו כתמים
קול, שגדל בדייטון, אוהיו, הוא בנם של רואת חשבון מצליחה (אמו, דיאן) ומדען גרעין בדימוס (אביו נוריס סיניור). הוא גדל והתחנך בצורה שמרנית וקפדנית שדגלה בבית ספר על פני ספורט. קול הצטיין בלימודיו בתיכון ובקולג', נכנס לרשימת הדיקן ומצטייני המחזור ולמעשה סיים עם ממוצע מושלם של 4.0 את הקריירה האקדמאית שלו. הוא מספר: "זה בא מהבית. אמא ואבא שלי תמיד דגלו בחינוך. הכנסייה היית במקום הראשון ואז הבית ספר. ספורט תמיד היה משהו נוסף לעשות, אבל לא הפוקוס המרכזי".

חוסר הדגש הזה על הקריירה הספורטיבית והשאיפה לציונים על פני סלים, השפיעה על תחילת הקריירה של קול כשלא קיבל מלגה ראויה באוניברסיטת דייטון הקרובה לביתו. הוא נאלץ להעתיק את עצמו מרחק של 360 ק"מ ל"קליבלנד סטייט" בעבור מלגה ראויה לשחקן ברמתו. קול מספר כי המאבק שלו לא היה השרדותי כמו של סיפורי הסינדרלה המגיחים לליגה. "המאבק שלי היה למצוא את ההזדמנות. מישהו שיאמין שאני טוב מספיק. אני בורכתי בכך שהוריי דאגו לכל צרכיי, אבל תמיד הייתי צריך להוכיח את עצמי. זה המאבק שלי".

מבחינת קול, הכדורסל בתחילת הדרך שילם על ההשכלה ורק אז לחיים עצמם היו תוכניות אחרות בנוגע למקצוע בו בחר. ההתמדה והמשמעת שהוא מביא עימו מהבית הם ראי לאופי ההגנתי והמסור שלו שבוודאי השפיעו על הקרירה הענפה שלו ב-NBA  והיוו גורם מכריע בהחלטה של ספאחיה והצהובים להחתים דווקא אותו, ודווקא עכשיו.

החתיכה החסרה
למרות המאמצים להישאר בליגה הטובה בעולם הבינו קול ומקורביו כי בשלב הזה של הקריירה מוטב לשחקן שכוחו דעך בבמה הגדולה מכולם, לחפש יעד אחר. נוריס קול מצטרף לפאזל של ספאחיה ככוכב. לאחר החתמות רבות של שחקנים משלימים, סוף סוף מגיע לתל אביב האיש שיסגור את מצבת הגארדים של הצהובים לעונה הקרובה, והוא מגיע מהדלת הראשית.

השילוב של קול עם פייר ג'קסון לא יכול שלא להעלות דימיון לצמד הגארדים של הפועל ירושלים, קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון. במשוואה הזאת, ג'רלס הוא תואם ג'קסון, ככוח התקפי אבל עם נחיתות הגנתית ביחס לדייסון שחודר יותר לסל ובכלל דומה יותר בסגנון משחקו לקול.

במידה וספאחיה יחליט לשחק עם קול ועם ג'קסון ביחד, מכבי תציג  קו אחורי נמוך (1.80 של ג'קסון ו-1.88 של קול), ולכן לא מן הפסול הוא שאחד מהם יתחיל על הספסל. במקרה כזה, מייקל רול ודיאנדרה קיין יהיו אלה שיחזיקו את עמדה מספר 2 עבור הצהובים. קול מביא איתו ניסיון אדיר ודקות משמעותיות כחלק מרוטציה בליגה הטובה בעולם. למרות שניהול המשחק של ג'קסון עדיף, החדירה לסל והעובדה שהההגנה של קול משמעותית יותר אפקטיבית משל ג'קסון תגרום כאבי ראש חיוביים לספאחיה. קול גבוה מג'קסון, ובכושר המתאים יכול וצריך להתמודד עם הרכזים הבכירים ביורוליג.

ספאחיה שמגיע לצהובים לאחר שלוש שנים כעוזר מאמן באטלנטה הוקס, ניהל מקרה דומה בשנתיים הראשונות שלו בקבוצה. ג'ף טיג היה הרכז הטבעי של הקבוצה ודניס שרודר, למרות הכישרון הגדול לא דחק אותו לעמדה מספר 2, למרות הרצון הגדול לראות שניהם יחד על הפרקט. הרוטציה וההחלטה לתת למספר 2 טבעי כמו קייל קורבר לקחת את המושכות הייתה שווה מקום 1 במזרח וגמר איזורי. דניס שרודר ידע לנצל את ההזדמנויות שלו ונצרב חזק בתודעה גם כשעלה מהספסל וסיפק גמישות ויצירתיות שהייתה שווה זהב. בכלל, הגעתו של קול תאפשר לספאחיה גמישות מקסימלית בקו האחורי. ג'קסון ורול עשויים להיות הבחירה של 1 ו-2 בעלי האוריינטציה היותר התקפית כאשר קול וקיין נתפסים כשניים בעלי איכויות התקפיות לא מבוטלות שבנוסף גם יכולים לעשות הגנה. האפשרויות הן בלתי מוגבלות, וכבר אפשר לחכך ידיים בהנאה.

המאמן הקרואטי ממשיך את מגמת ההחתמות שלו ומביא שחקן צעיר נוסף שרעב להצלחה. העובדה שלא שיחק בצורה סדירה והדרדר מפסגת האולימפוס למצב בו נחתך מהליגה הסינית, היא המוטיבציה היחידה שמקצוען ברמתו של קול צריך כדי לגרום לחורף הזה להיות חם מאוד בהיכל. דמותו של קול כשחקן, בשילוב גילו הצעיר והרוח הטובה שהוא מביא עימו כאישיות מחוץ לפרקט, מסמנת אותו כבדיוק מה שהיה חסר למכבי בעונה החולפת, ולא רק על הפרקט.

מאמן הצהובים, שכנראה למד לקח ממקרה סוני ווימס בעונה החולפת מבין שאישיות כמו שמציג הגארד יכולה להוות מודל לחיקוי, לתרום לשקט התעשייתי המיוחל מאחורי הקלעים ואף לחפות על אחוזי הקליעה הלא מחמיאים שהם עקב האכילס של הגארד. בשנה שעברה ההיפוך הגמור קרה כאשר ווימס, שהגיע אף הוא על תקן כוכב למכבי, היה אחד מהגורמים המפלגים במחנאות הקבוצתית והסתכסך עם ארז  אדלשטיין שפוטר. ווימס סירב לעבור בדיקת סמים, הושעה ובסוף הועזב, במה שסימל את הכשלון בבחירת הזרים והיה אחד הגורמים לעונה שלדעת רבים הייתה הגרועה בהיסטורית המועדון.

מכיוון שקול מגיע ככוכב, הוא עשוי להיחשב לה-זר של הצהובים. אחד כזה שמביא איתו ניסיון מעולם אחר, מנהיגות ויחסי אנוש מעולים. קול הוא ההחתמה העשירית של מכבי תל-אביב העונה, ובהתחשב בעובדה שבולדן הצעיר עשוי לחזור מהר מאוד  ל-NBA ,  אופיים הסורר של דיאנדרה  קיין ודשון תומאס, והשבריריות של פייר ג'קסון, דווקא קול יכול לספק אי של שפיות ויציבות ולהיות הציר המרכזי על המגרש ומחוצה לו ובשאיפה ליותר מעונה אחת בצהוב.
מי יודע, אולי זאת תחילתה של ידידות מופלאה.