יש לו את זה: החשיבות של בן שימול לראשל"צ
מהטראומה בה מאמנו ביקר אותו בפומבי דרך מעברי הקבוצות התכופים ועד לבית שמצא בראשל"צ. אבי בן שימול לא רודף אחרי מספרים וגם לא נחשב לכוכב, אבל זה לא מונע ממנו להיות השחקן הכי חשוב של האלופה. האנדרדוג המושלם חולם על טבעת שניה ברצף
"הוא הפסיד לנו שני משחקים. אתה מדבר איתי על בחור שעשה 12% לשלוש ו24% לשתיים. אין לו את זה, פשוט אין לו את זה. אני מדבר איתו על מהלך, אתם בבית הרי לא שומעים, אני לא לקחתי במשחקים פסקי זמן ואמרתי לו: 'אחרי שאתה קולע עונשין, אנחנו לא עושים עבירה, כי כדור אחרון אני רוצה אצלי'. אז מה היה? הבחור החטיא פעמיים מהעונשין ומיד ביצע עבירה. לפחות ניב ברקוביץ' הקשיב לי".
הדובר: יעקב ג'ינו.
השנה: קיץ 2005.
המסגרת: נבחרת העתודה של ישראל שנתון 1985/6. הקורבן: רכז צעיר,
אבי בן שימול קראו לו.
כשאתה בתחילת הדרך, בסך הכל נער בן 20, ומאמן נבחרת העתודה ועוזר מאמן מכבי תל אביב (אלופת אירופה דאז) אומר עליך בפומבי שאין לך את זה זה, הדבר עלול לפגוע קשות בביטחון העצמי שלך ואף אולי לרסק לך את המשך הקריירה. 12 שנה לאחר אותה אמירה,
אבי בן שימול מוכיח לכולם שיש לו את זה ובגדול.
בן שימול היה סופרסטאר בגילאי הנוער במדים הצהובים של מכבי תל אביב. גביעים, אליפויות וזכייה באליפות בתי הספר עם עירוני ט' גרמו לאנשי מקצוע לסמן אותו כאחד מהכוכבים הבאים של הכדורסל הישראלי. המשחק שלו היה קלאסי. שחקן פיק אנד רול ברמה הכי גבוהה, אך בעיית הקליעה שליוותה אותו מהיום הראשון שדרך על מגרש הכדורסל גרמה לו לקשיים בתחילת הדרך. בן שימול לא הצליח להשאיר חותם בליגת העל.
8 קבוצות ב-10 עונות גרמו לחובבי הכדורסל לתהות האם יעקב ג'ינו אכן צדק. יחד עם זאת, מי שמכיר את
אבי בן שימול יודע שמדובר בשחקן עם אופי שונה בנוף של הכדורסל הישראלי. לא מתלהם, לא מאשים אף אחד אחר ותמיד ינסה לשפר את המשחק שלו משנה לשנה. נכון לעכשיו, כנראה שהוא יודע מה הוא עושה.
המפנה הגיע אצל אפי בירנבוים בעונת 2013/14 בבני הרצליה. כשהרכז חתם בקבוצה המאמן הוותיק שפע מחמאות: "אנחנו שמחים לקבל את אבי למועדון ונעשה מאמץ משותף שאבי יגיע למלוא הפוטנציאל שלו ויוביל את הקבוצה". במשפט אחד קצר תימצת בירנבוים את הקריירה של בן שימול: פוטנציאל לא ממומש עד הסוף. החיבור היה חיבור משמיים. בן שימול הבין שזו כנראה ההזדמנות האחרונה שלו להוכיח שמקומו בצמרת הכדורסל הישראלי והוא לקח את הצ'אנס בשתי ידיים.
את מה שקרה במחזור השני של אותה עונה בן שימול לא ישכח לעולם. הילד מהוד השרון שכבר נשק לגיל 30 הציג את המשחק הטוב בקריירה שלו. 21 נק', 9 אס' ו-31 נק' מדד סידרו לבני הרצליה ניצחון גדול על הפועל ירושלים המתחדשת וחשוב מכך, הגארד סוף סוף הזכיר את המנהיגות שהייתה לו בגילאים הצעירים. בן שימול העמיד את הממוצעים הטובים בקריירה שלו: 11.9 נק' ו-6.1 אס' למשחק ולפתע פתאום הוא הפך לאחד הרכזים הטובים בליגה עד שהגיע המחזור ה-16.
בן שימול קרע את הרצועה הצולבת וסיים את העונה החלומית שלו מוקדם מהצפוי. היה נדמה לכולם שהקריירה שלו תיעצר שוב אבל כמו שכבר הספקנו ללמוד בן שימול לא חשב לרגע לוותר. "חינכו אותי לחשוב שאם משהו קורה אז הוא קרה ואין זמן לבכות", הוא סיפר בראיון בשנה שעברה לאחר הזכייה באליפות. בן שימול באמת לא הזיל דמעה, הוא רצה לחזור לפרקט טוב יותר, חד יותר ובעיקר שחקן חכם יותר. בסיום אותה עונה, הוא בן נדד שוב, הפעם לאשדוד וסיים עונה בינונית עם ממוצעים הרבה פחות טובים. בקיץ 2015 החליט להצטרף לראשון לציון ושרון דרוקר במה שהתברר כהחלטה הטובה בקריירה של הגארד בן ה-32.
בן שימול הגיע לעיר היין לקדנציה שניה בקבוצה, אבל הפעם הוא נחת בסטטוס שונה לחלוטין. הנער המוכשר שכבר נעשה "קשיש" בן 31, הפך להיות אחד הישראלים המבוקשים בשוק. הדקות קוצצו, כמות הנקודות לא הייתה בשיא אבל לכולם זה היה נראה כמו חיבור מושלם.
אם אתם רוצים עדות ישירה על כך, תשאלו את כרייס רייט ששנה שלמה בילה מעל הטבעות, הרבה בזכות הרכז הישראלי. בן שימול היה האיש למשימות מיוחדות. הוא חיכה על הספסל בסבלנות וכשהגיע הרגע הוא נכנס למגרש ועשה את ההבדל. זה לא בהכרח בא לידי ביטוי בטור הנקודות, אבל אין תחליף לשקט ולמנהיגות שבן שימול הביא למגרש. הפיק אנד רול שלו הפך להיות אומנות של ממש. תמיד הוא מצא את השחקן הנכון במקום הנכון ואיך העונה של בן שימול וראשון הסתיימה? כולנו זוכרים.
רגע לפני פתיחת העונה הנוכחית, בן שימול קיבל בשורה משמחת, ראשון לציון החליטה להאריך את החוזה שלו בעוד שנה עד לשנת 2017/18. יצחק פרי כנראה ידע שזה יתן לבן שימול דחיפה רצינית, אבל גם היו"ר המיתולוגי לא חלם שהרכז יציג את הכדורסל הכי שלם שלו בכל הקריירה. הזרים בכתום התחלפו כמו גרביים ועם המסגרת האירופית, היה נדמה שאבי בן שימול הוא הדבר הכי יציב במכונה של ראשון לציון.
בן שימול הפך לבאנקר בחמישייה של שיבק לאחר ששנה קודם לכן לא פתח בחמישייה ולו פעם אחת. העונה התקדמה והעומס על בן שימול הלך וגבר, אבל אבי כמו אבי, הצליח להישאר עם הראש מעל המים. השנה הרכז עבר כמה פציעות טורדניות והרופאים אפילו אמרו לו באמצע מאי שהוא לא יוכל לשחק עד סוף העונה, אבל זה רק נתן לו דרייב להגיע רענן למאני טיים של העונה.
כמה התרומה של בן שימול גדולה? פשוט צריך להסתכל על ההתקדמות של עידן זלמנסון העונה. הסנטר הצעיר קיבל את תואר "השחקן המשתפר של העונה" ואולי הוא צריך להקדיש את התואר לרכז שלו. במח' ה-3 נגד בני הרצליה זלמנסון קבע שיא עונה של 17 נק' שכמעט כולן הגיעו ממסירות אומן של בן שימול.
כמה אבי בן שימול הוא לא שחקן טיפוסי? ציטוט אחד ימחיש זאת יותר מכל. "הוא החזיק את הקבוצה והרים אותנו. פשוט מדהים". הדובר: אבי בן שימול. הנמען: עודד ברנדווין. הזמן: לאחר הניצחון הדרמטי במשחק 5 באילת שנתן את הכרטיס לפיינל פור לקבוצתו.
כשהמשחק הסתיים הדבר הראשון שעשה בן שימול הוא לחבק את ברנדווין. בעולם שלשחקנים יותר אכפת מכמות הנקודות שהם קולעים מאשר אם הקבוצה ניצחה או הפסידה, זה היה מרענן לראות פרגון אמיתי מהרכז הראשון של הקבוצה לרכז השני, כשהשניים נוגסים בדקות אחד של השני. הדברים הללו שאמר על ברנדווין מבהירים על איזה סוג שחקן הוא אבי שימול. לא משנה לו אם ישחק 10 דקות או 30, יקלע נקודה או 15, אלא שהקבוצה תנצח, והוא זה שגם הופך את השלם בראשון לציון לגדול מסכום חלקיו, וזה שגם משאיר לכתומים את התקווה לאליפות שניה ברציפות.
"אני אף לא חלמתי על כדורסל כמקצוע. לא חשבתי שאפשר לעשות את מה שאני עושה היום. ימי שישי אתה בא לפה (כדורסל בשכונה) ורואה אנשים משחקים, זה נורא נחמד בתור תחביב, אחלה תחביב" זה מה שאמר בן שימול ל"חמישיות" לפני כעשור. הקריירה הארוכה ומלאת התהפוכות שלו מעידה שבשונה ממה שאמרו עליו, יש לו את זה, ואף אחד כבר לא יוכל להגיד אחרת.