מכוונת גבוה: הפועל י-ם רוצה לשמור על התואר
עם אליפות המדינה בכיס, בעלים שאפתני ושמירה על השלד הקיים, הפועל ירושלים רוצה לחגוג גם בסוף העונה הנוכחית זכייה בתואר. דו"ח גלדסטון על הקיץ של האדומים, העזרה המפתיעה בעסקה של אי ג'יי רולנד והפגישה ששכנעה את דיאור פישר להצטרף לבירה
אומרים שהרבה יותר קשה לשמור על המקום הראשון, מאשר להגיע אליו. אז מה יגידו על שמירה על תואר האליפות? ועוד בענףבו היא מזוהה כל כך עם קבוצה אחת, מכבי תל אביב? לקראת פתיחת ליגת הכדורסל, דו"ח גלדסטון עם הסיפורים מאחורי הקלעים בקיץ האחרון של הפועל ירושלים, אלופת המדינה שרוצה להישאר כזו גם בקיץ הבא.
אז מה היה אופן הרכבת הקבוצה, איך התקבלו ההחלטות ומה עמד מאחוריהן? למעשה, ירושלים שמרה על השלד שזכה באליפות. השלישייה הישראלית המובילה נשארה על פי החוזים שהיו ארוכי טווח: הקפטן יותם הלפרין ושחקן העונה ליאור אליהו נכנסים לעונה האחרונה בחוזה, השלישית מתוך שלוש, כאשר לבר טימור נותרו שנתיים נוספות בחוזהו. ברייסי רייט ממשיך, ולמרות מספר בעיות שהיו עימו במהלך השנה וחוסר שביעות רצון בנוגע לאופן שבו השתמשו בו, העובדה היא שהוא ממשיך במועדון. דונטה סמית' וטוני גפני גם הם ממשיכים ורפי מנקו חזר משנת השאלה בגלבוע/גליל.
בהפועל ירושלים מגדירים DNA של שחקן שהם רוצים לראות בקבוצה כמישהו שקודם כל רוצה לשחק במועדון. זו הסיבה שלפני שנה למשל, בר טימור הועדף ע"י מורן רוט. המאמן דני פרנקו העדיף את רוט, וכאשר מנכ"ל הקבוצה גיא הראל פנה לישראלי הוותיק החל מו"מ ודיבור על כספים ותנאים. כשהראל פנה אל בר טימור, גורמים בקבוצה תיארו ש: "קולו של בר טימור רעד, והוא התרגש מאוד שמועדון כמו הפועל ירושלים פונה אליו". זה הפיל את הפור, ובאותו רגע היה ברור שטימור ישחק בעיר הבירה ולא מורן רוט. בעצם ההתרגשות הזו, ההכרעה נפלה. זה מה שירושלים מחפשת. זו גם הסיבה שהאדומים השאירו את טוני גפני. מחוייב, מחובר למועדון ולקהל, תמיד נותן הכל בין אם פותח בחמישייה ובין אם עולה מהספסל (מה שקורה בד"כ בגלל ליאור אליהו), וללא תלונות.
אי ג'יי רולנד וסיפור החתמתו הוא אחד הסיפורים המעניינים של הקיץ. בירושלים הבינו שבאנביט הטורקית עושה שינויים רדיקלים בסגל ומשחררת שחקנים. דני פרנקו והמנכ"ל גיא הראל שהו בלאס וגאס בליגת הקיץ. גם רולנד היה בווגאס, בחופשה. השניים נפגשו עם סוכנו אנדרו ויי לארוחת ערב במלון. ויי הסביר לשניים את המצב המסובך בבאנביט ושהם נתנו לו אישור לחפש קבוצה אחרת ולנהל מו"מ, כאשר רולנד החזיק בחוזה בשכר של 900 אלף דולר נטו. לאחר מכן הגיע רולנד עצמו ו-ויי עזב. פרנקו והראל התאהבו די מהר. הם מצאו מולם שחקן אינטליגנט שרוצה לבוא לירושלים. בפגישה סיפר הרכז שהוא שיחק בעבר עם ברייסי רייט, מכיר את דונטה סמית' וזוכר את המשחקים מול ירושלים ביורוקאפ לחיוב. האדומים הכירו את הכדורסל של רולנד וידעו שזה מה שהם רוצים ובמקביל החלו בבדיקת רקע עליו. שחקנים ששיחקו איתו, מאמנים שאימנו אותו בעבר, איך הוא בחדר ההלבשה, איך הוא מתנהג תחת לחץ וכדומה.
מי שלמעשה עזר לירושלים להחליט שזה השחקן שלהם הוא לא אחר מאשר מאמן צסק"א מוסקבה דימיטריס איטודיס, שאימן את רולנד לפני שנתיים בבאנביט ושוחח עם דני פרנקו עליו. למעשה, כל חוות הדעת עליו היו מצויינות: פייטר, 'גבר', חבר טוב לקבוצה, שחקן ללכת איתו רחוק. ברגע שנציגי ירושלים הבינו שהוא רוצה לבוא לקבוצה, קבוצתו אישרה לו לנהל מו"מ ובדיקת הרקע התבררה כמצויינת, היה ברור שהוא הפייבוריט שלהם. בסופו של דבר לקח קצת זמן לסדר את העניינים מבחינה כספית ולירושלים היו מועמדים נוספים במידה והעסקה תיפול, אבל בסופו של דבר נסגרה. מה שסגר אותה הוא שרולנד עשה צעד כספי גדול לקראת האלופה, וכתוצאה מכך גם ירושלים נתנה קצת יותר ממה שחשבה ובנוסף להשלמת החוזה מבאנביט, העסקה נסגרה. ותודה לאיטודיס.
לגבי ג'וש דאנקן העניין היה פשוט מאוד ונסגר מהר. אשתקד, כשירושלים חיפשה שחקן גבוה היא הייתה בקשר עם באמברג, שם שיחק, אבל היא לא שיחררה אותו בסופו של דבר. בסוף העונה הוא התגבר על כמה פציעות קטנות שפקדו אותו אבל לא שיחק כי היו לקבוצה יותר זרים ממה שאפשר היה לרשום, ודרך אגב, טרבור אמבקווה – ממכבי תל אביב - קיבל את מרבית הקרדיט באותם ימים מהמאמן האיטלקי אנדריאה טרינצ'יירי. במהלך הקיץ הייתה נכונות משני הצדדים וגם העסקה הזו, אגב, עוד לפני העיסקה של רולנד – נחתמה.
גם עם דיאור פישר ירושלים התחילה לדבר די מוקדם. במועדון ידעו שהם רוצים ישראלי דומיננטי כמוהו אבל בהתחלה זה היה נראה לא רלוונטי בגלל הדרישות הכספיות. בכל אופן, כשאנשי ירושלים הגיעו ללאס וגאס הוחלט שתתקיים איתו פגישה כי הוא גר שם וכדי לראות מה הוא אומר פנים אל פנים. הפגישה הראשונה ולמעשה המכרעת, הייתה בין הבעלים אורי אלון לפישר ואשתו, שם שטח הבעלים את משנתו והחזון שלו לגביי האלופה. בפגישה הזו היו גם גיא הראל, דני פרנקו והסוכן דייב גזמן, אבל בתחילתה אלון הלך הצידה וישב ב-6 עיניים עם פישר ואשתו. על פי מקורבים לעסקה הפגישה הזו סגרה את העניין. בבוקר שלמחרת, ישבו גיא הראל ואלון עם דייב גזמן סוכנו של פישר במרכז העסקים במלון. דיברו על חוזה לשנתיים וכמובן על הסכומים כשבסיום סיכמו להיפגש שוב אחרי שיחשבו קצת על הדברים. אחר הצהריים אכן נפגשו שוב, הוציאו לפטופים, הדפיסו חוזה וחתמו. לאחר מכן הוציאו את התמונה המפורסמת מלאס וגאס, שבה פישר מחזיק את הצעיף לצידו של אלון.
בכך למעשה, ירושלים סיימה את בניית הסגל לעונה הקרובה. במקומו של יינסי גייטס שבינתיים עבר לשחק בסין לא מביאים שחקן כרגע, אם כי אורי אלון אמר לא פעם שיעשה חיזוק בהמשך הדרך אם צריך. לירושלים יש 4 שחקני פנים: דיאור פישר וג'וש דאנקן שיכול לשחק כשחקן פוסט אפ, ליאור אליהו וטוני גפני.